שתי החלטות של משרד התקשורת עשויות להוזיל את האינטרנט הנייח, אך בעיקר לגולשים שיגלו ערנות ונכונות להתמקח. כיום מחירי האינטרנט הנייח בישראל במגמת עלייה, בעיקר בשל השקת שירותי אינטרנט בסיבים אופטיים, המציעים גלישה אמינה יותר מטכנולוגיות קודמות ומהירות גלישה גבוהה.

לפי האתר "כמהזה", עלות האינטרנט בבזק מתחילה ב-119 שקלים לחודש, ללא נתב, ואילו הצעות דומות מחברות פרטנר וסלקום מתחילות בסכום נמוך יותר של 90 שקלים לחודש. שכירת נתב מוסיפה לתשלום כ-25 שקלים בממוצע, ובכוונת משרד התקשורת לאפשר הורדת מחירים, בעיקר על גבי רשת בזק. חלופה אפשרית למחירי האינטרנט הנייח היא שכירת קו סלולרי ייעודי לגלישה ביתית באינטרנט, אפשרות שהופכת לרלוונטית בזכות המחירים הנמוכים בשירותי הסלולר והשיפורים בתשתית בשנים האחרונות; או רכישת אינטרנט נייח במבצעים מספקיות אינטרנט קטנות, שלעתים מגיעות למחירי הפסד, כמו חברת גילת, המציעה גלישה במהירות 1,000 מגה ל-12 חודשים ב-69 שקלים לחודש.

נתב לכל משק בית

ההחלטה הראשונה של המשרד שכבר התקבלה לפני שבוע, היא שינוי ההגדרה לגבי "נקודת סיום הרשת", שתאפשר ליותר לקוחות לרכוש בעצמם נתב, ולהפסיק תשלומי שכירות חודשיים על נתב אלחוטי. אופציה זו אינה מתאימה לכל הלקוחות, שכן היא מחייבת הגדרה עצמאית של הנתב והצבת קופסת תקשורת נוספת, ממיר סיב, שהסיב האופטי מתחבר אליו, והיא מתרגמת אותו לכבל רשת רגיל.

כלומר, הלקוחות עדיין יידרשו לשכור ממיר סיב, או לרכוש ממיר הכלול ברשימת ציוד מותאם שמפרסמת בעלת תשתית האינטרנט, לפני שיוכלו לחבר נתב פרטי בתשלום נוסף של 200-70 שקלים. בהתחשב בעלות הנתב והממיר, החיסכון החודשי מתחיל להתבטא לאחר כ-15 חודשים ואינו גדול עבור רוב הלקוחות.

חברת התקשורת המקלה ביותר כיום על גלישה עם נתב פרטי ביותר היא סלקום, שמספקת את ממיר הסיב במחיר החבילה הבסיסית. החברה שהכי תושפע מההחלטה היא הוט, שכיום מונעת מלקוחותיה לגלוש בסיבים ללא שכירת נתב שלה, אף שהדבר אפשרי טכנולוגית. לקוחות הוט הגולשים על בסיס תשתית הכבלים ייאלצו להמשיך לשכור מודם כבלים, משום שמשרד התקשורת קיבל סופית את עמדת החברה שלפיה פתיחת מקטע זה עלולה לגרום להפרעות ברשת. בארצות הברית, למשל, רשתות כבלים מתירות להשתמש במודם כבלים פרטי. הוט מאפשרת ללקוחות שמבקשים זאת השאלת ציוד תמורת פיקדון שיורד עם הזמן, או רכישת המודם או הנתב, אף שמכירת מוצר משומש לא מעשית, כי הוט לא תסכים לחבר אותו ללקוח אחר. לקוחות נוספים שלא יורשו לא לשכור נתב, לפי החלטת המשרד, הם לקוחות שמעוניינים בשירות קו טלפון נייח (VOB) לצד שירות האינטרנט הנייח. 

המחירים שבזק גובה מהמתחרות יירדו

ההחלטה השנייה שרוקם המשרד היא דרמטית יותר ונוגעת למחירי השוק הסיטונאי. המחיר לצרכן של ספקית אינטרנט מבוסס על המחיר שהיא נדרשת לשלם לבעלת התשתית. לכן הפיקוח שמנהיג המשרד על מחירי תשתית בזק – עלות שכירת הסיב מבזק או עלות הנחת סיב עצמאי בתעלות התקשורת של בזק – משפיעות מאוד על המחיר לצרכן של המתחרות, ובעקיפין גם על מחירי בזק.

למשרד התקשורת יש עבודת ייעוץ חיצונית מלפני כמה שנים, שעולה ממנה כי העלות בפועל של בזק נמוכה בהרבה מהמחיר שקבע המשרד. עובדה נוספת התומכת בהורדת המחירים היא ההסכם בין פרטנר לבזק, שפרטנר התחייבה בו לשכור סיבים רבים בעלות נמוכה מזו שקבע משרד התקשורת. כך למשל, פרטנר משלמת לבזק רק כ-55 שקלים לחודש על שכירת סיב של 1 ג'יגה במסגרת עסקת רכישת סיבים סיטונאית של 120 אלף קווים, לעומת מחיר מפוקח במועד העסקה של 82 שקלים למשק בית, שקבע משרד התקשורת. תעריף גבוה נוסף הוא 1,500 שקלים שבזק מקבלת ליום עבודת פיקוח על קבלנים חיצוניים בתשתית שלה.

כדי להפחית את המחירים במידה ניכרת, על המשרד להוציא שימוע מחירים חדש, שעל תוצאותיו בזק יכולה לערער לבית המשפט. לכן המשרד מנהל משא ומתן עם בזק למחיר מוסכם מראש, כך שיהיה אפשרי לנהל שימוע בזמן מקוצר, ללא התנגדות מצדה. עמדה זו נמצאת במחלוקת פנימית בתוך המשרד. בדרג המקצועי יש מי שמעדיפים לנהל הליך ממושך כדי להביא להפחתה גדולה יותר במחירים לחברות התקשורת, בתקווה שזו תתורגם להנחה גדולה יותר לציבור. המתווה המסתמן הוא ירידה במחירים המפוקחים שתחול בהדרגה במשך שנה וחצי.

הציפייה להורדת מחיר משפיעה כבר כיום. חברת גילת תקשורת מציעה קו סיב שכור מבזק במחיר של 69 שקלים לחודש למשך 12 חודשים, אף שמדובר במחיר שכיום הוא הפסדי לחברה. החלטת משרד התקשורת צפויה להתקבל בשבוע-שבועיים הקרובים.

מי יוכל להתחבר ומתי

אף שספקיות אינטרנט מציעות מגוון גדול מאוד של הצעות ומחירים, בישראל קיימות שלוש חברות המציעות תשתיות סיבים. חברת בזק, שיש לה נגישות לכ-80% ממשקי הבית לפחות, חברת IBC (בבעלות חברת החשמל, הוט וסלקום), שיש לה נגישות לכ-70% ממשקי הבית, וחברת פרטנר שיש לה נגישות לכ-40% ממשקי הבית.

בדרך כלל, מחיר האינטרנט בסיבים של בזק גבוה יותר לעומת תשתיות אחרות וגם לעומת קו בזק ששוכרת ספקית אינטרנט אחרת. מחיר האינטרנט הנייח בישראל גבוה מאוד לעומת מחיר האינטרנט בחברות הסלולר, אך אינו קוצב מכסת גלישה כמו בחבילות סלולריות, ומאפשר השקעה מהירה בפיתוח תשתיות סיבים.

בזק צפויה להגיע ל-90% אחוזי פרישה, וב-10% הנותרים אמור להיווצר מונופול סיבים מקומי של אחת מחברות התקשורת הקטנות הרבות שזכו במכרזים ייעודיים לפרישת סיבים מסובסדת של משרד התקשורת. הסבסוד מגיעה מ"קופת תמרוץ" שיצר המשרד מכספי החברות הגדולות, שנדרשות לשלם לה 0.5% מהכנסותיהן. המכרזים אמורים לשקף את עלות הפרישה השונה בכל אזור שבזק ויתרה עליו. נטישת חלק מהמכרזים הללו לאחרונה תחייב את המשרד להוציא מכרז נוסף ועדכני שיכלול את האזורים שננטשו, תוך הגברת הסבסוד באותם אזורים. בשנה שעברה סבר המשרד כי לא יידרש למכרז נוסף והוציא לחברות הגדולות פטור מתשלום. הפרישה אמורה להסתיים עד 2027, עם חיבור כלל משקי הבית לסיבים אופטיים.