ועדת הכספים  נמנעה אתמול (שלישי) מלהצביע בנושא הפרטת דואר ישראל. "אנו שמחים על מה שנעשה ועל כך שנעשו פעולות שקידמו את בנק הדואר, אך אנו רחוקים מאד ממציאות שקיווינו שתהיה" אמר יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) בסיום הדיון. "נבין את המשמעויות בכלל, את המשמעויות על האוכלוסיות שהועלו כאן בפרט ונקבל החלטה".

רשות החברות מקווה לסיים את הפרטת הדואר כבר בשלושת החודשים הקרובים, אך ההפרטה מגיעה רק כעת לדיון בוועדת הכספים, שצריכה להחליט האם בכלל לאשר את התהליך, שכבר נמצא בשלב מאוד מתקדם.

במהלך הדיון הוצג מצד רשות החברות כי בשנת 2023 החברה רשמה הכנסות בגובה 1.623 מיליארד שקלים הכנסות, ורווח תפעולי העומד על כ – 252 מיליון שקלים לעומת שנת 2022 בה נרשמו 1.532 מיליארד שקלים הכנסות והפסד תפעולי של כ – 977 מיליון שקלים, 790 מיליון מתוכם הם הוצאה חד פעמית נוכח פרישת עובדים.  נכון להיום יש כ-4,000 עובדים בחברה.

תהליך ההפרטה כולל בתוכו הליך תחרותי למכירת 100% מהמניות למשקיע פרטי. כן צוין כי ההפרטה משולבת בהסכם הבראה במימון ובתמיכת משרד האוצר, והיא כוללת יצירת תשתית רגולטורית תומכת של משרד התקשורת, עוד צוין כי עובדי הדואר שותפים מלאים להפרטה ותומכים בה. מצבה הפיננסי של החברה עדין מאוד, בגלל הפגיעה בהכנסות שנגרמה במלחמה וכן בגלל הישענות הרווחים על ריבית גבוהה של בנק ישראל, שצפויה להתחיל לרדת בחודשים הקרובים.

סגן מנהל רשות החברות, יובל יעקבי אמר: "בכיום נשארו 9 פונים שנמצאו בחדרי המידע שעמדו בתנאי הסף והפקידו ערבות".

המועמדים לרכישה הם קרן אייפקס; קרן פורטיסימו; תאגיד התחבורה דן; חברת אפריקה ישראל; חברת דלק ישראל; חברת מילגם של משפחת וייל יחד עם הפניקס; חברת ניאופרם של משפחת פורר; יעקב אנגל, והחברות אמיליה פיתוח יחד עם אוברסיז קומרס.

יו"ר ארגון העובדים בדואר ישראל, שמעון פרג'ון: "אני בדואר כבר 35 שנים ואני מעריך את הדאגה לעובדי הדואר, אך עובדי הדואר לא מסכנים, הם גאים ועושים את עבודתם נאמנה. הגענו בהסכם קיבוצי תוך שמירה על זכויות העובדים שנשארים תחת הסכמים קיבוציים וההסתדרות".

קרעי תומך בהפרטה אבל מקשה על המכירה

שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) מקפיד להצהיר שהוא תומך בהפרטה, אך מקפיד לציין בפומבי את חוליי החברה והכשלים בה לדעתו וכך גם בדיון הזה.

"אני אפתח בזה שאני בעד ההפרטה בכדי לשחרר את אזרחי ישראל ממי שלא מצליח לתת את השירות הראוי" אמר קרעי. "ההפרטה תעשה טוב למדינת ישראל, לשירות הגרוע ביותר שאזרחי ישראל מקבלים מהדואר. קרוב ל-300 אלף תלונות בשנה מגיעות על השירות הלקוי, מאות אנשים עומדים בתור בכדי לקבל חבילות, בנתיבות סגרו את הסניף".

עוד הוסיף השר: "יספרו לכם סיפורים, אחוז התלונות ירד ב6% לעומת 2022 אך לא סיפרו לכם ששיעור הלקוחות ירדו ב25% ב-2023 לעומת 2022 בגלל השירות הגרוע, לאנשים נמאס. מציגים כאילו יש רווחים בדואר אבל לא מציגים את ירידת הפעילות במחזור של דואר וחבילות".

אם מתעלמים מהנזק התדמיתי שהשר מסב לדואר, הצעדים שנקט בהחלט הקלו על החברה לקראת ההפרטה, לרוב על גב הציבור. הסרת פיקוח המחירים גרמה להתייקרות שירותי הדואר בכמעט 50% בשנתיים, וכך גם הרשיון החדש עליו חתם קרעי שאפשר סגירה מאסיבית של סניפים, המשך מגמה שקדמה בתקופת השר יועז הנדל ובה נסגרו לפחות  160 סניפים מאז שנת 2022.

חשש מפגיעה בלקוחות חלשים

גם חברי הכנסת בדיון, לרבות היו"ר משה גפני חששו מהמשך המגמה של פגיעה בשירותי הדואר לציבור, והן לגבי מועד הדיון, אך לא הביאו התנגדות ברורה לעצם ההפרטה.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר: "אתם מדברים על זה המון זמן, למה הגעתם רק עכשיו לוועדת הכספים? למה לא באתם קודם? השאלה מופנית לאוצר, אתם מביאים דברים ברגע האחרון".

סגן החשב הכללי במשרד האוצר, אורי שאשא, השיב: "הייתה פניה ראשונה באוקטובר, הייתה התקדמות משמעותית בשיתוף משרד התקשורת, השר אמסלם, רשות החברות והאוצר ולכן אנו כאן".

ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): "במקום לייעל ולהתייעל למדינה הכי קל למכור ולהיפטר. מי ייתן שירות לתושבי רמת הגולן? תושב הערבה? מי שסובל זה הקצה והחלש. מה הרווח? במקום שהמדינה תיקח את השירות שהיא מחויבת לספק לאזרחים שלה היא נפטרת מנכסים כי צריך לסגור פינה. אותם התושבים בקצה שלא יכולים להגיע לכאן והקול שלהם לא נשמע פה, הם אלה שמשלמים את המחיר".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) אמר: "המדינה מוכרת את כל נכסיה והכל בידיים פרטיות. אני נגד הפרטה בגלל שפוגעים בחלשים שאף אחד לא מתחשב בהם. כשאנו מדברים על צמצום של עובדים חשוב לדעת כמה נפגעו בפריפריה, כמה סניפים נסגרו וכמה נפתחו. באחוז התלונות, לקחתם בחשבון את האנשים המבוגרים שלא יודעים כיצד להתלונן? לאנשים שמחכים לקצבה ב-28 לכל חודש יש מענה? יש מישהו בדואר שמכניס משהו מהבונוס הזה? שימו לנו את הכל על השולחן".