דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
24.6°תל אביב
  • 19.6°ירושלים
  • 24.6°תל אביב
  • 20.8°חיפה
  • 22.8°אשדוד
  • 20.9°באר שבע
  • 27.7°אילת
  • 24.4°טבריה
  • 16.0°צפת
  • 23.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

דיכטר על צמצום הקיצוץ בחקלאות: "אלו כספים שהוקצו לחקלאים במלחמה. דרשנו לשחרר אותם"

צמצום הקיצוץ ב-160 מיליון ש"ח יאפשר בין היתר את פעילות מכון וולקני | שר החקלאות אבי דיכטר בראיון ל'דבר': "מתכוונים להגיש תוכנית לפיתוח החקלאות וביטחון מזון ביחד עם האוצר, זה משהו שלא קרה עד היום"

אבי דיכטר (צילום:  יונתן סינדל / פלאש 90)
שר החקלאות אבי דיכטר. "היה חשוב לנו להעביר תקציב למכון וולקני כמה שיותר מהר, כדי לתת מענה להתחייבויות מיידיות" (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
מאיה רונן

"הדרישה שלנו הייתה לשחרר כספים שלנו שלא הייתה יכולת להשתמש בהם", מסביר שר החקלאות אבי דיכטר בראיון ל'דבר' בעקבות צמצום הקיצוץ במשרד החקלאות. "צמצמנו את הקיצוץ מ-300 מיליון ש"ח ל-140 מיליון ש"ח. זה לא אידיאלי בכלל, אבל אף משרד לא מקבל תקציב אידיאלי. העיקר הוא שזה תקציב שמאפשר לעשות את העבודה החשובה בכל יחידות המשרד בצורה מקצועית ומכובדת".

בדיון מיוחד אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, משרד האוצר והחקלאות הגיעו אמש (ראשון) להסכמה לגבי 160 מיליון ש"ח שעמדו במחלוקת. ההסכמות יאפשרו בין היתר את המשך פעילות מכון המחקר וולקני. זהו מקרה יוצא דופן שבו יותר משלושה שבועות לאחר אישור התקציב בכנסת, נערך צמצום דרמטי בקיצוץ.

"לא קרה משהו שלא יכול וצריך היה לקרות לפני חודשיים", אומר דיכטר. "ניסינו להגיע עם האוצר להבנות לגבי זה במשך הרבה זמן, קיימנו כמה ישיבות, שבהן הצגתי את החזון והאסטרטגיה שלי לחקלאות הישראלית. הדרישה שלי היא שתקצוב המשרד יהיה בהתאם לתוכנית האסטרטגית שלי, ולא לפי החזון של האוצר".

אז מה נשתנה?
"אני לא יודע אם לקרוא לזה ריכוך, אבל אני חושב שבאוצר הבינו. לראש הממשלה הגענו מבושלים, עם הסכמה על 80% מהמחלוקת. זו תוצאה של מו"מ אינטנסיבי."

מאיפה הגיע הכסף?
"מדובר בכספים שלנו, שהוחלט להקצות אותם בתיקון של תקציב 2023 לקראת סוף השנה. רובם קשורים להתחייבויות של האוצר עקב המלחמה. הם מיועדים לחקלאים שהסבו שטחי גידול כדי שנוכל להסיט גידולים משטחי העוטף, ולתמיכות נוספות. דרשנו מהאוצר לשחרר את הכספים האלו, שאנחנו יודעים שמגיעים לנו, חלק במזומן וחלק בהרשאה להתחייבות.

"אלו כספים שבאוצר התחייבו במפורש להעביר, ומשום מה החליטו למשוך אותם בחזרה. אבל זה לא עובד ככה. האוצר הכניס את היד לכיס שלנו, לקח את הכסף וסגר אותו אצלו, ולכן היו צריכים פעם נוספת להכניס את היד לכיס, הפעם הכיס שלהם, ולהחזיר לנו את התקציב."

מנדט מנתניהו לתוכנית לאומית לביטחון מזון

מתוך 160 מיליון השקלים עליהם סוכם אמש בין משרדי האוצר והחקלאות, כ-100 מיליון ש"ח קשורים להתחייבויות בגין המלחמה. 20 מיליון ש"ח נוספים יועדו במקור להעברת מלח"י (המרכז הלאומי לחקלאות ימית) למכון וולקני, מהלך שלא יקרה השנה, ולבקשת משרד החקלאות הוסב ייעודם לצרכים אחרים. 40 מיליון שקלים נוספים הגיעו ממיחזור הרשאות קודמות להתחייבות.

"היה חשוב לנו להעביר תקציב למכון וולקני כמה שיותר מהר, כדי לתת מענה להתחייבויות מיידיות", מסביר דיכטר, "אם לא היינו מעמידים תקציב, הם היו מפסידים גם תקציבי מחקר שהם מביאים ממקורות אחרים ולמעשה נפגעים פעמיים."

באוצר לא חוששים מהתקדים?
"בסך הכול מדובר בעניין של היגיון. אלה כספים שלנו שחזרו אלינו."

לדברי דיכטר, צמצום הקיצוץ בתקציב הוא חשוב, אבל מדובר בתיקון נקודתי. במהלך הפגישה הנחה ראש הממשלה את משרד החקלאות לגבש תכנית לביטחון המזון של מדינת ישראל ל-30 השנים הבאות.

"החלק השני של הישיבה עם ראש הממשלה והאוצר חשוב יותר בעיני. אלה דווקא הדברים העקרוניים שבעיני מאוד משמעותיים", אמר דיכטר. "אנחנו מתכוונים להגיש תוכנית לפיתוח החקלאות ביחד עם האוצר, שזה משהו שלא הצליחו לעשות עד היום. התקציב ישמש לתמיכה בייצור ולהגדלת התפוקות שלנו בייצור. ההשלכות של זה הרבה יותר רחבות מאשר רק בחקלאות.

"אנחנו עובדים על תוכנית אסטרטגית לטווח הארוך, כבר כמעט שנה. בגלל המלחמה החלטנו להתקדם בזהירות ולכן אנחנו בונים אותה בשני שלבים: הראשון עד 2030 והשני עד 2050."

מתי תוצג התוכנית?
"במשרד אמנם עובדים עליה כבר הרבה זמן, בהנחייתי, אבל רק עכשיו קיבלנו מראש הממשלה את המנדט באופן רשמי. לא צריך להיות גאון גדול בשביל לדעת שנצטרך להביא תוכנית סדורה לביטחון מזון. אין ברירה אחרת בימינו. מי בכלל יכול להמשיך לפעול במונחים אחרים? כבר עכשיו אנחנו נסמכים על יבוא של 50% מהירקות והפירות שלנו. הרוב מגיע מתורכיה וירדן. הם יכולים בכל רגע לסגור את ייצוא התוצרת החקלאית ואנחנו נהיה בבעיה."

"396 מיליון ש"ח יצילו את ישראל משפיכת כסף לים"

לדברי דיכטר, התקצוב לתוכנית יבוא, לפחות בחלקו, מתקציב שיועד למחקר ופיתוח חקלאי במסגרת הרפורמה, אך מעולם לא התאפשר השימוש בו עקב מחלוקת וקושי להגיע להסכמות בין האוצר לחקלאים.

"באוצר שוכבים 2.6 מיליארד שקלים שתוכננו להשקעה במו"פ חקלאי בפריסה של 5 שנים", אומר דיכטר, "למרות ש-40% מהרפורמה יצאה לפועל, כלומר: 40% מהמכסים כבר ירדו, ועוד לא ראינו שקל אחד. 40% מתוך 2.6 מיליארד שקלים הם 1.2 מיליארד, לא דבר של מה בכך". הוא מוסיף: "השקעה של חצי מיליארד שקלים בכל שנה במשך 5 שנים בפיתוח טכנולוגיות ותשתיות לתכלית של הגדלת הייצור, זה דבר משמעותי".

מה השתנה? ממתי באוצר מוכנים לשמוע על הקצאת תקציבים כאלה?
"אני חושב שמשהו זז באוצר היום. אנחנו באנו עם נתונים ארציים, מוחשיים, ולפחות הייתה הקשבה. הזמנו את האוצר להצטרף אלינו ולחשוב איתנו איך להתמודד עם בעיה שתעלה למדינה הרבה יותר מסך ההשקעה שהובטחה לחקלאות".

דיכטר מספר בהרחבה על דוגמא: הרחבת השימוש במים מושבים, כלומר בשפכים שהטיפול שנעשה בהם מאפשר שימוש חוזר. "אנחנו רוצים להגדיל משמעותית את השימוש במים מושבים", מסביר דיכטר, "ולהשקיע הרבה בתשתיות ההובלה שלהם, כך שהמחיר לחקלאי יהיה כדאי, התפוקה תגדל ומחיר המזון לצרכן יירד."

הוא מפרט: "כמות מי הקולחין (ביוב) שאנחנו מייתרים רק הולכת וגדלה. ישראל שופכת היום לים מים מושבים, שאפשר להשתמש בהם לחקלאות. זה לא סביר בשום היבט כלכלי או אקולוגי. הצגנו את הנתונים של מי הקולחין והביוב הביתי. הדגמנו איך הסיפור של הביוב הביתי יטביע אותנו במי הקולחין שלנו תוך שנים ספורות.

"תוך כמה שנים נשפוך לים 200 מיליון קוב מים בשנה, זה מוחשי מאוד. חבל שנמשיך להתנהל כרגיל, ונמשיך להשקיע הרבה כסף ציבורי בטיהור המים רק כדי לשפוך אותם לים. כמה שנים נמשיך לעשות את השטות הזו?".

"בסוף מישהו באוצר יתעורר כשכבר נהיה עמוק בבעיה. הציבור יבואו בטענות, ובצדק. סוף מעשה במחשבה תחילה, אפשר לפתור את זה כבר עכשיו. במקום לשפוך כסף לים, למה לא להשקיע מאות מיליוני שקלים בתשתיות להובלת מים מושבים לחקלאות?

"נחוצים 396 מיליון שקלים בשנה כדי לבנות תשתיות הובלה מתאימות, להציל את ישראל מהביוב של עצמה ומשפיכת כסף לים. זה כסף קטן כשמעמידים אותו מול טיהור של 100 מיליון קוב בשנה. מה גם שכדי לשפוך מים עודפים לים צריך לטהר אותם ברמה גבוהה יותר מאשר לשימוש חקלאי."

"המים לצריכה ביתית בישראל הם בין הזולים בעולם, בעוד המים המושבים בישראל הם היקרים ביותר בעולם. ברוב המדינות בכלל לא יודעים מה זה מים מושבים, ואנחנו יודעים להשתמש בהם ולגדל איתם מזון. הצגנו נתונים והבהרנו שהסיפור הזה הוא הבזבוז מטורף."

"ההצעה שלנו לאוצר היא לשתף פעולה כדי להשתמש במים האלה. אמרתי לנציגי האוצר: אתם תרוויחו, רשות המים תרוויח, החקלאים ירוויחו, החקלאות תרוויח, ובעיקר הצרכנים ירוויחו. סוף סוף אחרי 20 שנה יהיה גידול בייצור."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!