שיעורי בעל החובות בקרב האזרחים הערבים עמד ב-2018 על 35% לעומת 10% בקרב היהודים. ב-2021 ירד שיעור בעלי החובות בקרב האזרחים הערבים ל-20% ובקרב היהודים ל-7%, על אף הירידה הפער בין היהודים לערבים נותר בעינו, ואופי החובות נותר שונה. כך עולה ממחקר של מרכז אדוה ועמותת "דף חדש".

המצוקה הכלכלית והיעדר הנגישות לאשראי דוחפת רבים מבני החברה הערבית ללוות בשוק האפור. שם הריבית גבוהה יותר ועיכוב בתשלום ההחזר עלול לעלות בחיי אדם. השוק האפור מהווה את המנוע הכלכלי העיקרי של ארגוני הפשיעה המשמשים המלווים מרכזיים בשוק, מה שהוביל לכך שמרבית ההחלטות הנוגעות לטיפול בפשיעה החל מתכנית מנהלי משרדי הממשלה ב-2019 נוגעות בטיפול בשוק האפור ובנגישות האשראי בחברה הערבית.

עובדה זו מעידה על העוני בו חיות רבות מהמשפחות הערביות. לצד הפער בשיעור בעלי החובות מתקיים גם שוני באופי החוב. בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית חלק ניכר מהחוב הוא משכנתאות לדיור, בקרב הערבים מרבית החוב הוא הלוואות צרכניות, הלוואת הנושאות ריבית גבוהה יותר.

כ-19.5% מהיהודים שהיו בעלי חוב ב-2012, נותרו בעלי חוב כעבור עשר שנים, ב-2022. בקרב הערבים עומד שיעור זה על 35%. כלומר יותר משליש בעלי החוב הערבים נושאים חוב מתמשך, שהם אינם מסוגלים להחזיר. ב-2020 דווח כי 6.3% מבעלי החוב היהודים הלא-חרדים פיגרו בהחזרי הלוואות (7.2% מקרב החרדים), ובציבור הלא-יהודי מדובר ב-14.9% מבעלי החוב.

טבלת השוואה בין בעלי חובות יהודים לערבים (צילום: מרכז אדוה)

נתון מפתיע הוא חוסר המתאם בין גודל החוב לבין משך הזמן להחזרתו. חוסר מתאם זה מוסבר על-יד החוקרים בכך שהאוכלוסייה הערבית מודרת משוק האשראי וסובלת מזמינות נמוכה של שירותים פיננסיים.

ההמלצה הרווחת לטיפול בבעיה היא הגדלת ההכלה הפיננסית של החברה הערבית ושילובה בשוק האשראי הבנקאי, אך המחקר מעלה נתון מפתיע בנוגע למצבה של החברה הערבית: בשנים 2012-2022 נפתחו 36,000 הליכי הוצאה לפועל בישובים הערביים, כשליש מכלל ההליכים בשנים אלה עבור 21% מהאוכלוסייה, ועל כל הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל) אחד בישובים הערביים, נפתחו 2.2 הליכים כאלו בישובים היהודיים, שהם כ-78% מהאוכלוסייה בישראל.

כאשר אדם מפגר בתשלומי החזר החוב נפתח כנגדו הליך הוצאה לפועל, כלומר המדינה גובה מהאדם את החוב. במקרה כזה החייב יכול ליזום הליך חדלות פירעון, בו הוא מקבל הסדר תשלומים מוגבל בזמן בהתאם ליכולתו הכלכלית. בסוף ההליך החייב יידרש להחזיר חלק מהחוב או שחובו יימחק. למרות שיעורם הגבוה של האזרחים הערבים בקרב החייבים ובקרב מי שננקטים נגדם הלכי הוצאה לפועל, חלקם בהליכי חדלות פירעון קטן.

לפי החוקרים ד"ר מירי אנדבלד-סבג, מקס גרובמן, וד"ר יובל לבנת, הפער נבע מכך שברוב השנים בעל החוב עצמו היה זה שנדרש ליזום את הליך חדלות הפירעון, מהלך הדורש אמון במוסדות המדינה ואוריינות פיננסית גבוהה. לשם כך המדינה חוקקה ב-2015 הוראת שעה שהפכה ב-2018 לחוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי", המקל על פתיחת הליכי חדלות פירעון ומאפשר גם לרשם בהוצאה לפועל לפתוח הליך כזה.

למרות השינוי, נתוני המחקר מראים כי החוק לא שיפר בצורה משמעותית את מצב החייבים. דווקא ב-2018 חלה ירידה חדה במספר הליכי חדלות פירעון שנפתחו ועליה מתונה בשנים שלאחר מכן. החוקרים סבורים שהבעיה טמונה בביצוע החוק על ידי האגף להוצאה לפועל והכשרה לקויה של הפקידים. הסבר נוסף הוא המודעות הנמוכה בקרב האוכלוסייה לחוק.

לצד זאת, מצביעים החוקרים על כך שעצם מערכת ההלוואות הבנקאית "כולאת" את האוכלוסייה המוחלשת ואת האוכלוסייה הערבית בפרט במלכודת חובות מתמדת. זאת מכיוון שמלכתחילה יכולת ההחזר של החייבים הערבים נמוכה בשל הכנסתם הנמוכה לעומת מקביליהם היהודים, שהכנסתם גבוהה פי 4.2 בהליך חדלות פירעון, ובתקופה בה הריבית גבוהה המצב מחמיר אף יותר.

לפיכך החוקרים קוראים להנגשת האשראי למיעוטי היכולת על- ידי מערכת הלוואות מגופים חברתיים ללא מטרות רווח, או הלוואות בריבית נמוכה ומפוקחת כמו בבנק הדואר.

"הנתונים מלמדים ברורות: האוכלוסייה הערבית בישראל סובלת מייצוג יתר בכל הקשור לקשיים כלכליים, חובות והליכי הוצאה לפועל", אומרת עורכת המחקר ד"ר מירי אנדבלד-סבג. "יש כאן חוב ללא תחתית – החברה הערבית שוקעת במשבר חובות, אך הסדרי חדלות הפירעון, שנועדו לאפשר שיקום כלכלי לחייבים, מגנים פחות על ערבים".

"ב-15 השנים האחרונות חובות משקי הבית בישראל צמחו לממדים לא הגיוניים של כ-230 מיליארד ש"ח, והיקף המשפחות שנקלעו לחדלות פרעון עלה ב-700%", אומר תומר רבינוביץ', מנכ"ל דף חדש. "המדינה לא מצליחה לשקם את אלו שהגיעו לקריסה כלכלית והם חוזרים שוב ושוב למעגל החובות, כאשר בחברה הערבית המצב חמור בהרבה, כאשר האשראי הצרכני ברובו ניתן ע"י גורמים פרטיים, חלקם גורמים מפוקפקים למדי, וכאשר המדינה אינה מציעה פתרונות שיקום כלכלי כלשהם. אם שר המשפטים לא יתעורר בזמן ויתקצב מענה לבעיית החובות בחברה הערבית – הדבר עלול להתפוצץ לכולנו בפנים".