דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח בסיון תשפ"ד 24.06.24
26.9°תל אביב
  • 24.4°ירושלים
  • 26.9°תל אביב
  • 26.1°חיפה
  • 27.2°אשדוד
  • 27.4°באר שבע
  • 34.3°אילת
  • 28.9°טבריה
  • 26.5°צפת
  • 27.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / להפסיק את ההפרדה הפיקטיבית בין הביטחון לכלכלה

במשרד האוצר מציגים סתירה בין השקעה בביטחון לבין עוצמת הכלכלה הישראלית, אבל ההפך הוא הנכון: כשמתמחרים את הסיכון בהשקעה בישראל, למצבו של צה"ל יש משקל מכריע

טנקים של צה"ל בשטח היערכות סמוך לגבול ישראל-עזה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
טנקים של צה"ל בשטח היערכות סמוך לגבול ישראל-עזה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

השיח שמקדם האוצר, שלפיו הגדלת תקציב הביטחון פוגעת בכלכלה, עובד רק על הנייר. בפועל, ברור שכדי שהכלכלה הישראלית תשגשג, ישראל צריכה להיתפס כחזקה, עם צבא רלוונטי להתמודד עם האיומים נגדה. בשנים האחרונות נראה שהאיומים גברו, אבל תקציב הביטחון נשחק.

לפי האלוף במילואים יצחק בריק, ב-20 השנים האחרונות קיצצו חמישה רמטכ"לים את צבא היבשה באלפי טנקים, 50% מיחידות הארטילריה, חטיבות חי"ר מרחביות, גדודי הנדסה ועוד. מדובר בקיטון של כמה אוגדות, כך שנוצר מצב שבו "אין יתירות לכוח היבשתי ואין גמישות בהפעלתו". במקביל, מאות קצינים עזבו את הצבא מדי שנה בשנים האחרונות, וב-2022, כרבע מהם היו לוחמים.

קיצוץ היחידות הלוחמות לווה גם בשחיקה של חלקו של תקציב הביטחון בתקציב המדינה. ב-2017 תקציב הביטחון עמד על 5.5% מהתוצר והוא נשחק עד כ-5% ב-2022, שחיקה של 8.5 מיליארד שקלים, שהם 9.5 מיליארד שקלים בערכים של 2024.

השחיקה נעשתה בהסכמת מערכת הביטחון ובעידוד משרד האוצר, ששם לעצמו למטרה מרכזית לצמצם את החוב הלאומי ביחס לתוצר. השחיקה לא יועדה לפינוי כספים להוצאות אזרחיות, אלא בעיקר להפחתת נטל החוב והריבית באמצעות שחיקה של כלל תקציב המדינה, מה שמביא את ישראל כיום לחולשה במגזר הציבורי כולו.

גם לאורך הדיונים על תיקוני תקציב 2023 ו-2024 באוצר הזהירו בעיקר מסוגיות כמו גירעון וחוב, בהמשך למדיניות עקבית באוצר. גם כיום, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מגיב בביקורתיות רבה על ההצעות להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון ומדגיש את הצורך לרסן את הגידול הזה.

האשליה המסוכנת לגבי עוצמתו של צה"ל

השחיקה בגודל הצבא ובתקציב הביטחון הייתה טעות קשה שאת תוצאותיה אזרחי ישראל חווים כיום, מול גידול עקבי בהתקפות על ישראל ביותר ויותר זירות לחימה.

האלוף במילואים יצחק בריק, לשעבר נציב קבילות החיילים, התריע כבר לפני שש שנים ויותר מפני הסיכונים בהקטנת הצבא, וכיום הוא מבקר בחריפות את ראשי הצבא, שלדעתו מתנהלים כאילו לצבא יש יכולות שלא באמת קיימות בשטח.

גם ראם עמינח, לשעבר היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, הדגיש את חומרת התהליך שבו הוקטן הצבא ותקציבו נשחק. בראיון ל'דבר' אמר: "כדי להגיד לחיזבאללה שאנחנו חזקים, אומרים את זה לציבור הישראלי בהנחה שחיזבאללה מקשיב. ואז נדמה לתושבי ישראל שמצבנו יותר טוב ממה שהוא באמת".

ההשלכות הן בהיחלשות ההרתעה הישראלית, שכיום קל יותר להתקיף אותה. בין אם הממשלה בוחרת להבליג ובין אם להגיב, היא לא מצליחה להביא להפסקת המתקפות, והמתקפה האחרונה מאיראן רק מגדילה את מספר זירות הלוחמה שבהן ישראל צריכה לעסוק התקפית והגנתית גם יחד.

גם לדירוג האשראי הביטחון במקום הראשון

מצב זה מחליש את טיעוני האוצר על כך שחשוב להקרין לשווקים בעולם ולחברת דירוג האשראי נכונות לבצע קיצוצים ולהקטין את הגירעון. מה שחשוב הרבה יותר לאותן מטרת בדיוק, הוא לייצר למשק הישראלי וגם למשקיעים הזרים ודאות וכלכלה חזקה באמצעות צבא חזק דיו לעמוד באיומים נגדו וגם להרתיע את אויביו.

קיומה של מלחמה ממושכת פוגע במוטיבציה של גורמים עסקיים בעולם לקיים קשרים כלכליים עם ישראל. התופעה לא מתרחשת רק על רקע פוליטי כמו בטורקיה, אלא פשוט בשם עלייה בסיכון העסקי. גורם ישראלי שמכיר מקרוב את תהליך קביעת דירוג האשראי אמר ל'דבר' כי "הפקטור הכי משמעותי הוא המצב הביטחוני".

השיח הכלכלי בישראל מתמקד בשאלות החשובות בפני עצמן, של איך לממן את הגידול בהוצאות הביטחון ואיך למנוע 'השתוללות' שלו, אלא הדבר החשוב ביותר להבין הוא שבלי ביטחון, הכלכלה הישראלית לא תוכל להחזיק מעמד. עד כה, הנזק הכלכלי הוא נסבל. אבל אם ישראל לא תצליח להשיב את הביטחון ולהרתיע את אויביה, הכלכלה תסבול כך שכל מה שנחסך בעבר יתגמד לעומד הנזק העתידי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!