הודעה לתקשורת של חברת עמידר מבשרת על "זינוק של פי 8 ורבע בתחזוקת דירות הדיור הציבורי" בשנה ורבע האחרונות, מ-30 מליון ש"ח ל-250 מליון ש"ח. במקביל לשיפור חשוב זה, החברה מתמודדת עם ביקורת ציבורית רבה ועם טענות לשחיתות, לצד מדיניות ממשלתית של מערך דיור ציבורי קטן ובלתי מספק.
מאז כניסתו לתפקיד של שר השיכון, יואב גלנט, התקציב לתחזוקה בעמידר גדל פי 8. "בתקופה זו ביצעה עמידר החדשה עבודות שיפוצים בכ-15 אלף דירות ומתעתדת להגיע בשנה הקרובה לעוד אלפי דירות נוספות. אחרי שנים שהנושא לא תוקצב כיאות, אנחנו רואים גידול כמעט בכל הפרמטרים", אמר יו"ר עמידר יצחק לקס.
לפי הנתונים שהוציאה עמידר, בידיה כ-60,000 דירות, כלומר שרבע מהדירות שבידיה שופצו במהלך שנה ורבע.
לפי הודעת עמידר, "כל משפחה שהצטרפה לדיור הציבורי קיבלה דירה משופצת, בעלות ממוצעת של כ-40 אלף שקלים לדירה. כך, הדיירים החדשים קיבלו בתים חדשים ומשופצים והם אף יכלו לבחור חלק מהמפרט של הבית, כמו למשל ארונות, בדומה לרכישת דירה מקבלן. בסך הכול, עמידר ומשרד הבינוי והשיכון ישקיעו מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות בשיפוץ כל הדירות הזקוקות לשיפוץ".
עוד נכתב כי 1,559 משפחות שוכנו בדיור הציבורי בשנה החולפת והחברה רכשה עוד 310 דירות חדשות למלאי.
השר גלנט מסר "רכשנו כאלף דירות, לעומת 6 בלבד ב-2014, בהשקעה של 1.1 מיליארד שקלים. לאחרונה חתמנו על הסכם היסטורי של התחדשות עירונית עם חברת עמידר, במסגרתו יגדל היצע הדירות במרכז הארץ. הרווחים מהפרויקטים באזורי הביקוש יוקדשו לשיפוץ מבנים בפריפריה. לאחר שנים, החזרנו את פרויקט שיקום השכונות לכ-40 יישובים בפריפריה, והוקדשו לו בשנה זו 280 מיליון שקלים. אני מודה לעמידר החדשה ולעמיגור על עבודתן המבורכת".
הבעיה היא החנק התקציבי
הברכות ההדדיות בין השר גלנט לעמידר הפכו למעין שגרה. על פי פעילי הדיור הציבורי, השר גלנט אכן פועל הרבה יותר מקודמיו לשיקום מערך הדיור הציבורי, אך גם פעילות זו זעומה ביחס לצרכים. במילים אחרות, בגזרתו, עושה השר גלנט שינוי כיוון עמוק מהזנחה להשקעה, אך גזרתו נותרת קטנה וזעומה ביחס לצרכים, כאשר אלפי משפחות ממתינות בתור לקבלת דיור ציבורי, רבות אחרות מקבלות דיור שלא הולם לצרכיהן, ותשלומי הסיוע בשכר דירה שמעבירה הממשלה, הפכו למנגנון העברת עושר למשקיעים שרכשו דירות, שלא ממהרים להשכיר דירות לשוכרים חלשים, וכן ממהרים להעלות את המחיר כאשר הממשלה מעדכנת את גובה הסיוע לשוכרים שכן הצליחו לשכור דירה.
לו שיעור הדירות במערך הדיור הציבורי כולו היה דומה לשיעור בשנות ה-70 במדינת ישראל, היו כיום בין 240,000 ל300,000 דירות כאלו. כלומר סדר גודל של 200 מיליארד שקלים נוספים שיושקעו רק ברכב ועוד מיליארדים לא מעטים בתחזוקה. זהו עוד ביטוי למגמת הסרת האחריות של המדינה מאזרחיה, והחנק התקציבי. בצד החיובי, השיפור בתחזוקת מערך הדיור הציבורי שבידי עמידר, באם יימשך ויחול על כלל הדירות, הוא סימן לפיו המדינה מסוגלת להגדיל את המערך מבלי להזניח את הדירות.
הפעילים מתרשמים פחות
"אין מחלוקת על כך ששר השיכון הנוכחי משקיע רבות ויותר מקודמו בשיפור והרחבת הדיור הציבורי", נמסר מחברת הכנסת אורלי לוי-אבוקסיס, שמיהרה לסייג: "עם זאת, לצערנו, כל עוד חברת עמידר היא הזרוע המבצעת של המשרד, נדמה שהשיפוץ המרכזי שנעשה הוא שיפוץ תדמית החברה בכתבות וסרטונים. חשוב לזכור שגם אם ישפצו וישמישו את כל הדירות במלאי, כולל אלו המוחזקות בידי שוכרים ציבוריים, אין די בכך אל מול המחסור החמור בדירות. צריכה לצאת זעקה גדולה לשר האוצר ושר השיכון לפיתרון אמיתי להגדלת מלאי הדירות, פיתרון שעונה על צורך עכשווי וצופה פני עתיד".
דני גיגי, מפורום הדיור הציבורי, הגיב להודעה של עמידר: "מה שעמידר עושה עכשיו זה בגלל מאבק עיקש של פעילי הדיור הציבורי וגם זה לצערנו זה מעט מידי ומאוחר מידי. אלינו מגיעים מאות סיפורים ותמונות על הזנחת דירות והתעמרות בדיירים על בסיס יום יומי. מעבר לכך צריך לזכור שעמידר נמצאת כרגע תחת חקירה של מבקר המדינה, שממנה עולה ריח רע מאוד של שחיתות ולכן חשוב למנהליה להציג הישגים. עמידר מנסים להציג מצג שווא של חברה חדשה ונקיה, אבל בפועל ההתעמרות בדיירים ההזנחה וההתנהלות הקלוקלת של החברה נמשכים".
ייתכן שהלחץ של הפעילים שתורם שינוי, או שזהו דווקא הדירקטוריון החדש, אך בכל מקרה מדובר בשינוי חיובי ללא ספק. מנגד, כנגד החברה תלויים חשדות כבדים לגבי שחיתות, תלונות על איומי פינוי של דיירים תוך רמיסת זכויותיהם, ופינויים טרגיים של זכאים הפולשים לדירות בלית ברירה. לצד טענות אלו, החברה משקיעה סכום לא ידוע של כסף ברכישת אייטמים של תוכן שיווקי בעיתונות, כאשר הרשות השניה הבהרה משידורי קשת לגבי תכנית של 35 דקות שמהווה, לכאורה, סרטון תדמית לחברת עמידר. קשת מסרה אז: "הסרט עמד בכל כללי הרשות השנייה, המתירים שיתופי פעולה עם משרדים ממשלתיים ומלכ"רים".
אין ספר שהדרך לשקם את מערך הדיור הציבורי היא הזרמה של סכומים גדולים מאוד של כסף מהמדינה את זרועות הביצוע דוגמת עמידר. המדינה מוכנה להזרים כסף, אך לא בכמות מספיקה באמצעות הסכמים בעייתיים, בהם טובת דיירי הדיור הציבורי מוכפפת להצלחת עמידר להמציא את עצמה מחדש כחברה יזמית המוכרת דירות בשוק החופשי לכל המרבה במחיר. כשם שהשר"פ החליש את הרפואה הציבורית, כך גם "עמידר היזמית" עלולה יכולה להינתק מתפקידה כאחראית על מתן דיור ציבורי, ולהמירה בפעילות עסקית נוצצת בתחום הנדל"ן. בפרויקטים רגילים של התחדשות עירונית, לדיירים יש אפשרות להיות שותפים לבחירת היזמם והקבלן, וכן להשפיע על המפרט. כאשר הדיירים הם דיירי הדיור הציבורי, הדירות בבעלות עמידר, והיא האחראית הבלעדית לדאוג לדיירים הקיימים, לא ברור עדיין האם קיימים מנגנונים מקבילים לדאוג לדיירים אלו.
