משרד האוצר וההסתדרות נפגשו אתמול (שני), במטרה לנסות ולהניע מימוש של הסכם עבודה קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתם של עובדי משרד החוץ, שנחתם לפני למעלה משנתיים וטרם יושם. בפגישה לקחו חלק יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, סגן הממונה על התקציבים באוצר, עופר מרגלית – עליו הטיל השר משה כחלון את הטיפול במשבר, אנשי אגף השכר, נציגי הנהלת משרד החוץ ונציגי העובדים.
"מה שנסגר זה דבר משמעותי אחד, שנכלל כבר בהסכם בשנת 2014 והם משכו את זה עד עכשיו – שסולם השכר של עובדי משרד החוץ לא יהיה שונה או אחר משכר שליחים אחרים של המדינה" אמר יעקב לבנה, חבר ועד עובדי משרד החוץ, "האוצר מנהל סחבת בנושא הזה כבר שנתיים וחצי".
"דבר נוסף שהסכמנו עליו הוא שהמיסוי בחו"ל יהיה כמו המיסוי בארץ, וזו החלה שהייתה צריכה להתקיים מלפני עשור" הוסיף, "היום המיסוי בחו"ל מעוות לחלוטין. זהו מיסוי מאוד גבוה שנקבע בתחילת שנות השבעים ומאז לא עודכן. בזמן שהמיסוי בארץ רק הולך ויורד בחו"ל הוא נשאר אותו דבר. עכשיו האוצר אומרים שהם עושים לנו טובה. דבר שהיו צריכים לעשות לפני 15 שנה".
"מה שלא סוכם, וזה הכי חשוב, הוא אם יהיה פיצוי על שחיקת השכר שהייתה מאז 2002 -שזו הפעם האחרונה שהשכר בחו"ל עודכן", הוסיף לבנה. לדבריו, אנשי משרד האוצר לא מעוניינים להכיר בשחיקה. "הם רוצים לעשות הסכם 'בעלות אפס' שזה נון סטרטר מבחינתנו" הסביר, "אנחנו מדברים על שחיקה של עשרות אחוזים שבגינה אנשים עוזבים את המשרד, כיוון שלא מוכנים לספוג את זה. עמדת האוצר מאוד קשוחה".
בתחילת שבוע הבא מתוכננים להיפגש צוותי עבודה משותפים שיבחנו את הפערים בין הצדדים, ומספר ימים מאוחר יותר תתכנס ישיבת המשך, בראשות ניסנקורן, כדי לגשר עליהם. לדברי לבנה, ניסנקורן התחייב לפתור את המשבר ולשים סוף לסחבת. "זו המטרה של אבי מאז חתימת הסכם עם עובדי המשרד מנובמבר 2014", הוסיף.
![יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. צילום: אורן כהן, דוברות ההסתדרות](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2015/12/1216.jpg "יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. צילום: אורן כהן, דוברות ההסתדרות")
יו"ר ההסתדרות התערב ניסנקורן במשא ומתן התקוע בין נציגי האוצר לוועד עובדי משרד החוץ בדצמבר האחרון, אז איימו העובדים להשבית את פעילות המשרד על רקע אי מילוי חלקו של משרד האוצר בהסכם שנחתם לפני שנתיים.
המגעים בין הצדדים מתקיימים על רקע המשבר העמוק בו מצוי שירות החוץ הן בהעדר מדיניות סדורה, הן בקיצוצים מתמשכים בתקציבו (42 מיליון שקלים מנת 2016 ל-2017) והן במחסור בתקני כוח אדם (969 עובדים בשנת 2017 לעומת 994 בשנה הקודמת. יש לציין כי בדוח השנתי שפרסם ביוני 2015, כתב מבקר המדינה שיש להוסיף 130 תקנים לנציגויות ישראל בחו"ל – אך במקום זאת, קוצצו 50 תקנים.
במשרד האוצר בחרו שלא להגיב לדברים.
