בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה הורה היום (ראשון)  לחברת חיפה כימיקלים לרוקן, באופן מוחלט, את מיכל האמוניה במפרץ חיפה בתוך עשרה ימים, זאת במסגרת בקשה שהגישה עיריית חיפה. חברת חיפה כימיקלים הודיעה כי תכבד את החלטת בית המשפט. מדובר בבשורה טובה לתושבי מפרץ חיפה, אך ללא חלופה מהירה, עלולה להיגרם בעיה לשלל מפעלים הצורכים כמויות קטנות של אמוניה.

"אני מברך על ההחלטה האמיצה של בית המשפט זהו הישג נוסף במאבק ארוך שנים ולא נפסיק עד שיסולק מיכל האמוניה ממפרץ חיפה" אמר ראש עיריית חיפה, יונה יהב, "אני קורא למשרד להגנת הסביבה להשלים את המהלך ולא לחדש את היתר הרעלים".

השופטת דחתה את כל טענות ההגנה

השופטת ג'אדה בסול דחתה בפסק הדין את נימוקי חיפה כימיקלים, שהתמקדו בטענות משפטיות: הדו"ח שהגישה עיריית חיפה אינו כתוב לפי פקודת הראיות המאפשר לו להיות ראיה קבילה, הליך מקביל מתנהל בבית המשפט העליון בבקשת החברה להסדיר את השימוש במיכל וכן הנזק שעלול להיגרם למפעלים במשק כתוצאה מהשבתת המיכל – בין היתר לכל בתי הקירור בארץ, הקריה למחקר גרעיני, לבתי חולים, רפא"ל, התעשייה הצבאית ותחנות כוח – וכן שסגירת המיכל סותרת את החלטת הממשלה, שלא בטלה, להקים מפעל אמוניה בנגב במקום המיכל במפרץ חיפה.

ראש עירית חיפה יונה יהב ויו"ר ועדת המומחים פרופ' אהוד קינן במסיבת העיתונאים. צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה

ברמה המשפטית, פועל המיכל ללא רישוי עסק, וזה היה הטיעון הבסיסי על בסיסו ביקשה העירייה להוציא לו צו סגירה. חיפה כימיקלים טענה כי רישוי העסק לא ניתן שלא בצדק – ועל כך מתנהל דיון משפטי בבית המשפט העליון.

השופטת שילבה בפסק הדין נימוקים מעשיים. "עיינתי עיין היטב בדו"ח, ותהמונה העולה ממנו מדירה שינה מעיני כל המעיין בו", כתבה. "כישלונה של המדינה להקים את המפעל יוצר סיכון מתמשך לתושבי האזור, וזהו שיקול לאי דחיית העתירה על הסף".

על נחיצותו של המיכל כמלאי אסטרטגי, כתבה השופטת, בדומה לרוח הדוח של הוועדה המקצועית שבדקה את הנושא, כי "טיעון זה הוא במידה רבה פופוליסטי ומטעה, בעת שמתברר שהכמות הנחוצה לשעת חירום היא 3,000-2,000 טון בלבד, כ-3% בלבד מכמות האמוניה המוחזקת על ידי המשיבה (חיפה כימיקלים, א.ר.), כאשר החלק הארי של האמוניה משמש את המשיבה עצמה, לצרכי עסקיה, שאין לשכוח כי מדובר בעסק פרטי בעל מטרות רווח".

השופטת לא קיבלה את אישור הבטיחות שהוציא למתקן פיקוד העורף כראיה מכרעת, מפני שהוא "רלוונטי לאספקט אחד בלבד, ולא למכלול הנסיבות, כפי שהדבר מפורט בפירוט רב בדוח שהוגש". השופטת כיוונה בדבריה לסיכונים של בקיעת המיכל כתוצאה מסדקים, או כתוצאה מרעידת אדמה, או לפגיעה באניית המילוי של המיכל, שהם תרחישי סיכון אחרים מתרחיש פגיעת טילים במיכל עצמו – לגביו יושמו אמצעי מיגון שונים."

השופטת דחתה את הבדיקות שבוצעו בהזמנת חיפה כימיקלים למיכל כבלתי מספיקות, בהתאם למצוין בדו"ח, וציינה כי האחריות למשק האמוניה בישראל מוטלת על באופן עקרוני על מדינת ישראל. ועם זאת, קבעה, בינתיים מוטל על החברה "להבטיח את קיומו של מלאי האמוניה", ולא באמצעות המיכל הנוכחי. הקביעה הערכית המשמעותית בפסק הדין היא "הבחינה היא חיי אדם וביטחונם מול אינטרסים כלכליים כספיים, והתשובה לשאלה מה האינטרס העדיף היא ברורה למדי".

מבול של תגובות אוהדות

ארגוני סביבה רבים הגיבו בסיפוק להחלטת בית הדין, והזהירו כי אף על פי כן, ייתכן בסופו של דבר שהמיכל לא ירוקן, אלא רק באופן חלקי. כאמור, שני הצדדים בדיון הבינו שצו בית המשפט מורה על ריקון מלא של המיכל. גם מהקשת הפוליטית, סיעת המחנה הציוני וסיעת יש עתיד הוציאו הודעות אוהדות.

עו"ד שרית גולן, חברת מועצת העיר חיפה ומחברות פורום אדם סביבה במטרופולין חיפה, אמרה כי מדובר ב"החלטה אמיצה ביותר של השופטת בסול שהוכיחה לנו שאת רפיון ידם של השרים הממונים על ביטחוננו יחליף בית המשפט". יו"ר סיעת הירוקים של חיפה, אביהו האן, הוסיף כי "המיכל ומצבו הבטיחותי מהווה סכנה למיליון תושבי מטרופולין חיפה. אנו בתקווה שמאבק של שנים רבות בהובלת הירוקים של חיפה וארגונים סביבתיים נוספים מגיע לסיומו. אנו מצפים מחיפה כימיקלים למצוא את מקומם במקום אחר ובוודאי לא במפרץ חיפה העמוס במפגעים פטרוכימיים מזהמים".

ומה עם החלופות?

במסיבת העיתונאים ב-31 בינואר התייחס ראש צוות המומחים העצמאי, פרופסור אהוד קינן, לחלופות האפשריות לאחסנת האמוניה במיכל ענק ורווי סיכונים. לא ברור האם ניתן להפעיל חלופות אלו בטווח הזמן הקצר עליו הכריזה השופטת – עשרה ימים, והאם תצליח חיפה כימיקלים לרוקן את המיכל בתקופה זו.

השתתפה בהכנת הידיעה: מיכל רוזן