ג'נט ילן, נגידת הבנק הפדרלי בארה"ב, הגישה, ביום שלישי האחרון, עדות חצי שנתית בפני הקונגרס. בעדות התייחסה ילן למדיניות הבנק בחצי השנה האחרונה ולמדיניות הצפויה בחצי השנה הקרובה. בדצמבר האחרון העלה הבנק הפדרלי את הריבית בארה"ב בפעם השניה מאז 2008 ב0.25% וכיום היא עומדת על 0.75%.

סיכוי להעלאת ריבית נוספת במרץ?

"אנחנו צופים כי העלאת הריבית השנה יהיה צעד הולם" אמרה ילן, אך הוסיפה כי "אני לא יכולה להגיד מתי זה יקרה". בכך סימנה ילן את כוונתו של הבנק להמשיך במדיניות העלאת הריבית הזהירה שלה, שהחלה בסוף 2015, אך סירבה להתחייב כי העלאה זו תקרה בישיבת נגידי הבנק הקרובה במרץ. ילן הסבירה את כוונת הבנק להעלות את הריבית בנתוני הצמיחה של המשק האמריקאי, שנמצא ביציאה זהירה מהמשבר שהחל ב-2008. עם זאת, ילן הביאה דאגה מהעמימות של ממשל טראמפ בנוגע למדיניות הפיסקאלית, ומתכניותיו לקיצוץ במס החברות.

מאז קריסת הכלכלה האמריקאית ב-2008, הורדה הריבית על הדולר מכ-4% ל-0.25%. מטרת צעד זה הייתה לאפשר גישה זולה להלוואות, היות והבנקים הפרטיים קובעים את גובה הריבית ביחס לגובה הריבית של הבנק המרכזי. מטרת מדיניות ריבית נמוכה בשעות משבר היא להקל על משקיעים ועל המדינה להמשיך ולהשקיע, ולהניע באופן זה את המשק.

מדיניות זו, יחד עם מדיניות פיסקאלית מרחיבה של השקעה בשנותיו הראשונות של ממשל אובמה, הובילו את המשק האמריקאי, אחרי כ-8 שנים, ליציאה מהמיתון הקשה ביותר מאז השפל הגדול בשנות ה-30. כך למשל, ירדו אחוזי האבטלה בארה"ב מ-10% בשיא המשבר לכ-4.8% היום. למרות שאחוז האינפלציה האמריקאי עומד כיום על 1.6% בשנה, מעט מתחת ליעד הרשמי- 2%, ילן אמרה כי היא מצפה לגדילה "נורמלית יותר, בטווח הארוך".

הבנק הפדרלי העלה את הריבית פעמיים בלבד מאז המשבר ועד היום. אם אכן יעלה הבנק את הריבית במרץ, זו תעמוד ברמה הגבוהה ביותר מאז 2008. סוחרים הגיבו להודעה זו של ילן בהתלהבות, וערך הדולר קפץ ב-0.4%. מה שעומד מאחורי קפיצה זו היא עלייה בביקוש לדולרים- מתוך ציפייה כי ערכם יעלה.

רגולציה על הבנקים, לחץ מצד טראמפ

ילן התייחסה בעדותה גם לכוונת ממשל טראמפ לבטל חלקים מחוקי הרגולציה על הבנקים בוול סטריט, הידועים בשם "דוד-פרנק". כזכור, הנשיא טראמפ חתם בשבוע שעבר על צו נשיאותי המורה על שר האוצר לגבש תכנית חקיקתית לביטול חלקים מ"דוד-פרנק". בנוסף, דניאל טארלו, נגיד הבנק המרכזי ותומך בולט ברגולציה של וול סטריט התפטר בשבוע שעבר בתגובה למדיניות הממשל.

"אין כרגע בהירות (לגבי מדיניות טראמפ)" אמרה ילן, בתגובה לאיום על הרגולציה מצד הממשל. אם כי ילן אמרה בבירור כי היא "תומכת בערכי היסוד (של מדיניות הרגולציה)". טראמפ צפוי למנות 3 חברי הנהלה לבנק הפדרלי, ומינוייו צפויים להיות מינויים המקדמים דה-רגולציה של וול סטריט. הבנק הפדרלי מחזיק בחלק משמעותי מתפקידי הרגולציה תחת החוקים הנוכחיים, והרכבו היה, עד לפרישת טרולו בשבוע שעבר, נטוי לכיוון המשך הרגולציה.

הבנק הפדרלי הוא גוף עצמאי מהממשל והקונגרס האמריקאי, ולגופים אלו אסור להתערב במדיניות המוניטרית, אלא על ידי מינוי נגידים וחברי הנהלה. עם זאת, מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד, ניכרים סימנים של ניסיונות מצד המפלגה הרפובליקנית ללחוץ להשפעה גדולה יותר על מדיניות הבנק. פטריק מקהנרי, סגן היו"ר בועדת בית הנבחרים לשירותים פיננסיים, שיגר מכתב פומבי לילן, בו כתב כי "הנשיא מעביר מסר ברור- אמריקה קודם", וקרא לה להפסיק מיד כל מו"מ בינלאומי על רגולציה של המערכת הפיננסית. טראמפ עצמו אמר במהלך המירוץ על ילן "היא צריכה להתבייש בעצמה", על התעקשותה להשאיר את הריבית ברמה נמוכה.

טראמפ עשוי לדחוף להעלאת ריבית גבוהה יותר מרצונה של ילן. ריבית גבוהה מיטיבה עם המלווים- בעיקר הבנקים הגדולים- שנהנים מהחזר גבוה יותר על הלוואות.

גולדמן סאקס שברה שיאים

ראוי לציין כי החברה הפיננסית "גולדמן סאקס", סגרה את יום שלישי האחרון בשיאים של שווי מניותיה. מאז היבחרותו של טראמפ, נמצאים כל הבנקים הגדולים בוול סטריט בזינוק, כנראה כסימן לציפייה כי מדיניות טראמפ תהייה רווחית לבנקים.

בוול סטריט הגיבו להודעתה של ילן בקרירות, וטענו כי עליה להבטיח להעלות את הריבית באופן ברור. הבנקים ביקרו את עמימותה של ילן, וטענו כי היא "מבטחת את עצמה" בהתעקשותה שלא להתחייב להעלאה.