על רקע אי הוודאות סביב אישורו של תקציב המדינה במליאת הכנסת, בעוטף מגבשים קואליציה סביב הצעת חוק פרטית שתעגן את תקציבי תקומה. בשבוע שעבר שלחו כל ראשי יישובי העוטף מכתב דחוף לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ומ"מ ראש מנהלת תקומה, יוסי שלי, בדרישה לעצור קיצוץ בסך מיליארד שקלים מתקציבי השיקום של יישובי העוטף, ולעגן את תקציבי תקומה בחוק ההסדרים הקרוב על הרקע החשש שמסיבות פוליטיות, העברת התקציב, שצפויה לעבור בממשלה בסוף החודש, תדחה.

"המצב הנוכחי עם תקציב תקומה הוא הקש שיוכל לשבור את גב הגמל", אומר ל'דבר' אהד כהן, מנכ"ל עתיד לעוטף, שמובילה את הלחץ החוץ-פרלמנטרי מול הכנסת בעיגון הכספים, שהיקפם מוערך ב-19 מיליארד שקלים, כאשר 14 מתוכם מועברים כבר היום בשלבים לעוטף מתוקף החלטת ממשלה בלבד שהתקבלה בחודש מאי. "השיקום הוא ריצת מרתון, הוא ייקח אולי עוד 15 שנה, אי אפשר לשים את המימון שלו על משענת קנה רצוץ של החלטת ממשלה".

הצעת החוק של עתיד לעוטף, שנכתבה בשיתוף עם יו"ר הועדה לשיקום חבל תקומה, ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), שגם מובלת על ידו כהצעת חוק פרטית, נחתמה עד כה על ידי מספר ראשי סיעות מהקואליציה והאופוזיציה כחלק קמפיין שתפקידו ליצור רחב יותר לעיגון התקציבים. גם הנהגת מנהלת תקומה עצמה תומכת במהלך זה. "החוק הוא קריאת התעוררות עבור הממשלה, שעד כה לא הבטיחה את התקציב לפיתוח החבל", אומר שוסטר ל'דבר'. "אני קורא לממשלה ולשר האוצר להבין את חומרת המציאות ולעגן את התקציב במסגרת חוק ההסדרים הקרוב".

"חקיקה מבטיחה שביום שיתחלפו פה הממשלות, שיקום העוטף יהיה דבר מחייב", מוסיף כהן. "חקיקה משמעותית היא עיגון סמכויות המנהלת, ייעוד התקציב, הגדרת האזור כאזור מיקוד לאומי וקביעת גבולות ברורים לחבל. זה הדבר הכי שברירי שיש כרגע". כהן מתייחס בדבריו להליכים המשפטיים שמנהלת מזה כחצי שנה עיריית אופקים בבג"צ מול המדינה כדי לקבל הכרה מהמדינה בדבר פיצויים ותכניות שיקום.

אלון שוסטר במליאת הכנסת. "קורא לממשלה ולשר האוצר להבין את חומרת המציאות" (צילום: אור גואטה)

אופקים, כמו נתיבות ומועצה אזורית מרחבים, אינה נכללים בהגדרה הנוכחית של חבל הארץ שנופל תחת פיצוי מנהלת תקומה, אליו משתייכת שדרות והמועצות אשכול, שער הנגב, חוף אשקלון ושדות נגב. עם זאת, בעקבות הפגיעה הקשה שחוו ב-7 באוקטובר, באופקים, נתיבות ובמרחבים דורשים מהמדינה תקציבים לתמיכה ושיקום.

על פי דברי נציגי משרד האוצר, שהתכנסו בוועדה לשיקום חבל תקומה בחודשים האחרונים כדי לדון בסעיפים התקציביים של חוק, ניתן להבין שבאוצר רואים בחיוב, אפשרות שבה יעבור חלק מהסכום שהוקצה במסגרת תקציבי הפיתוח של מנהלת תקומה ליישובים שמחוץ לחבל. תקציבי הפיתוח, שסכומם מוערך ב-5 מתוך 19 מיליארד שקלים שהוקצו למנהלת, צפויים לעבור בהחלטת ממשלה נוספת בחודש ינואר הקרוב. ביישובי חבל תקומה מתנגדים נחרצות שחלקם יופנה לטובת תכניות מחוץ לחבל, או לחלופין, מבקשים שהסכום הכולל לשיקום יגדל.

"סוגיית הגבולות היא סלע מחלוקת. ההפרדה בין דמי הפיתוח לשיקום היא הפרדה סמנטית. אנו דורשים שכל התקציב יעוגן בחוק עבורנו", אומר כהן בביקורת על מה שראש עיריית שדרות, אלון דוידי כינה 'התנהלות קופה קטנה'. כך,  לדבריו, משרד האוצר יצר מקור תקציבי גמיש לשלל צרכים מתוך התקציבים המיועדים ליישובים עד 7 ק"מ מהגדר. "במנהלת תקומה יש אנשים טובים מאוד שהציגו תוכנית חומש מפורטת ורצינית. בשביל שהיא תיושם הם צריכים רוח גבית ותקציבים".