עם מותו המזעזע של הילד בן ה-3 בתאונה ליד מחלף דניאל, שנת 2024 עקפה היום (ראשון) את קודמתה במספר ההרוגים, וגם את שמונה השנים שקדמו לה. מתחילת השנה נהרגו 362 בני אדם בתאונות דרכים, לעומת 361 בכל שנת 2023.
מכיוון שנותרו עוד חודשיים לסיום השנה, ייתכן מאוד שהתחזיות הקשות יתגשמו ו-2024 תחצה את הרף ותשבור שיא של 15 שנה, בשעה שבעולם המערבי, אחוז התאונות לנפש בירידה מתמדת.
לא כך היו פני הדברים בתחילת השנה, אף שבאופן כללי חלה עלייה בקצב התאונות מאז 7 באוקטובר. העלייה המשמעותית באמת, איפוא, החלה בחודש מרץ, אז זינק בחדות מספר התאונות בכל חודש לעומת המקבילים לו בשנים הקודמות. למשל, בחודש מרץ 2024 לבדו, נהרגו ב-2023 וב-2022 בהתאמה 31 ו-30 בני אדם. במרץ 2024, לעומת זאת, נהרגו 45 בני אדם. היחס דומה גם בחודשים שבאו אחריו, אולם דועך מעט בהמשך.
![הרוגים בתאונות דרכים בישראל לפי שנים (מקור: הלמ"ס והרלב"ד)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2024/10/271024-01-688x387.png "הרוגים בתאונות דרכים בישראל לפי שנים (מקור: הלמ"ס והרלב"ד)")
ביולי התפטר ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), יו"ר ועדת המשנה לענייני בטיחות בדרכים, במחאה על חוסר ההשפעה של הוועדה. בדיון מחו הגורמים השונים גם על קיצוץ תקציבה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שנפגע פעמיים השנה, האחרונה במסגרת הקיצוץ הרוחבי שהוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אז תקציבה הצטמצם מ-77 מיליון שקלים בשנה ל-70 מיליון בלבד. לצורך השוואה, ב-2022 עמד תקציב הרלב"ד על 141 מיליון וב-2008 על 382. למרות שחלק מהכסף החסר עבר למשרדים אחרים, חלקים גדולים ממנו פשוט קוצצו לצמיתות.
המגזר בו התבטאה העלייה הגדולה ביותר במספר ההרוגים הוא החברה הערבית, שבה זינק מספר ההרוגים מתחילת השנה עד 14 באוקטובר מ-64 ל-109 עלייה של 70%. המגזר השני בו חלה עלייה במספר ההרוגים הוא נהגי האופנועים והקטנועים. במגזר זה, שחלקו בתאונות הקטלניות גבוה בהרבה מלכתחילה ביחס לחלקו באוכלוסייה, חלה עלייה מדאיגה של כ-24% במספר ההרוגים השנה: 78 הרוגים עד 14 באוקטובר, לעומת 63 בתקופה המקבילה אשתקד. המגזר השלישי הוא הולכי הרגל, בפרט מבוגרים וילדים, שנמצאים בסיכון גבוה להיפגעות. בקרב מגזר זה נרשמה עלייה של 21% במספר ההרוגים: 85 בני אדם נכון ל-14 באוקטובר השנה, לעומת, 70 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד.
העלייה המטאורית בישראל מנוגדת לחלוטין למגמה בעולם המערבי, בו מצוי שיעור התאונות לנפש בירידה איטית אך עקבית בעשור האחרון. במאי השנה פרסם מבקר המדינה דוח שמתח ביקורת על מגמה מנוגדת זו. על פי התבטאויות של בכירים במשטרה וברלב"ד, אחד הגורמים המובילים לנתונים המדאיגים הוא העדר האכיפה.
בדיון בו התפטר יו"ר הוועדה לשעבר טופורובסקי, דיבר גם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ניצב יהודה בן עטר, והלין על מחסור חמור בשוטרי תנועה. "כיום חסרים לי כ-80 שוטרי תנועה בשטח. אין לי יכולת לאכוף". בדיון עלה כי עקב המצב הבטחוני, לא רק ששוטרי תנועה רבים הוצבו במשימות ביטחוניות, אלא גם הפרקטיקה עצמה של שוטר יחיד בניידת בוטלה כמעט כליל, והוחלפה במינימום שניים, על מנת שיוכלו לשמור זה על זה. התוצאה היא צמצום משמעותי בכמות הניידות שמשטרת התנועה יכולה להפעיל.
ראייה אפשרית לעוצמת העדר האכיפה הועברה ל'דבר' על ידי גורם מהימן ברלב"ד. על פי הפרטים, בימים אלו נבחן ברשויות נתון על פיו מתוך 81 האופנוענים שנהרגו השנה בתאונות הדרכים, לכמחצית לא היו רישיונות מתאימים לאופנוע בו רכבו. בחלק מהמקרים הנהגים לא החזיקו ברישיונות כלל. אם וכאשר יאושר נתון זה באופן רשמי, הוא יהווה הוכחה חותכת לכך שהעדר האכיפה וההרתעה של משטרת ישראל נוכחים על הכביש, ותוצאתם הישירה היא אובדן חיי אדם.
מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב: "יותר מחודשיים לפני סיום שנת 2024, וניתן לקבוע כי מדובר בשנת כישלון בצמצום ההרוגים בתאונות דרכים. לא רק שמדובר בשנה של עלייה בהרוגים, אלא בשנה הקטלנית ביותר מזה כשני עשורים.
"כאשר מדינות אירופה מתקדמות ומצליחות להפחית במספר ההרוגים, אנחנו חוזרים עשרים שנים לאחור. הכישלון השנה הוא תוצאה ישירה של צמצום הכסף שמועבר לטיפול בקטל בדרכים – פחות ניידות ופחות שוטרים, פחות כסף לטיפול במוקדי סיכון ואדישות ממשלתית. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים חייבת לקדם את התוכנית הלאומית הרב-שנתית אשר מונחת על שולחנה זמן רב. יישום התוכנית יחזיר את ישראל למסלול ירידה בתאונות דרכים ויחסוך סבל וצער ממאות משפחות בכל שנה".
