משרד האוצר צפוי להחיל מחרתיים (שלישי) קיצוץ רוחבי אוטומטי בכל סעיפי תקציב המדינה, בהיעדר חלופה חוקית אחרת. לפי דו"ח ההפרשים שהגישה הממשלה בדצמבר, הקיצוץ הצפוי עומד על כ-67 מיליארד שקלים, וצפוי לחול משום שהממשלה ומשרד האוצר התעכבו בהגשת התקציב הנוסף לשנת 2024 לכנסת, שדרושים לה 30 ימים לאישורו. 

אם התקציב הנוסף, הכולל הרחבה תקציבית של כ-70 מיליארד שקלים לצורכי המלחמה ועוד כ-10.5 מיליארד שקלים של קיצוצים אכן יאושר תוך זמן קצר, הקיצוץ התקציבי לא יורגש והוא יתבטא בהקפאת הוצאות שיופשרו במהרה. במקרה והכנסת לא תאשר את התקציב הנוסף, הממשלה תיכנס למחנק תקציבי של ממש. 

הגישור על הפער בין התחזית לתקציב הפכה קשה יותר

החובה לבצע קיצוצים היא תולדה של תיקון לחוק יסוד משק המדינה שעבר לפני כשנה, שנועד כתשובה להתראת בטלות של בג"ץ על השיטה של תקציב דו-שנתי בישראל. בג"ץ קבע כי השימוש בהוראת שעה כדי לעקוף חוק יסוד שמחייב תקציב מדינה חד שנתי היא שיטה פסולה, וכתוצאה מכך הגיע התיקון לחוק שהגדיר מתי מותר להעביר תקציב בכנסת לשתי שנים עוקבות ביחד. עוד סעיף בחוק קבע מנגנון התכנסות, כשהתקציב עובר יותר מ-6 חודשים לפני כניסתו לתוקף – בדיוק מה שקרה במאי 2023 לגבי תקציב 2024. גם נגד תקציב זה ישנה עתירה לבג"ץ מחודש מאי, בה נטען, בין השאר, שהתחזיות לגבי 2024 שנעשו בחודש מרץ 2023, יתבררו כלא עדכניות עד כניסת התקציב לפועל. גם בתנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה, לא דמיינו כמה גדול יהיה הפער בין התחזיות למציאות בשל המלחמה שפרצה באוקטובר 2023. 

מנגנון ההתכנסות החדש מבוסס על שמירת רזרבה, שהיא קיצוץ קטן בתקציב 2024, לטובת תיקון פערים של תוספת הוצאות או קיטון בהכנסות שמתבררים לקראת כניסת התקציב לתוקף. המנגנון נועד אך ורק לרסן את התקציב בעזרת קיצוצים או העלאת הכנסות והוא לא מאפשר לכנסת לאשר הגדלת הוצאות, במידה ומצב קופת המדינה השתפר בין מועד התחזית לבין חודש נובמבר ולפני כניסת התקציב לתוקף. הדרך היחידה לבצע זאת, היא הגשת תקציב נוסף, שיחליף את התקציב המאושר, ויעבור 3 קריאות בכנסת, כמו חוק תקציב רגיל.   

במקום להגיש תקציב בזמן – האוצר מקצץ ולא מגדיל הכנסות

בפועל, אין שום פרופורציה בין גודל הרזרבה שיועדה ל-2024 ועמדה על 2 מיליארד שקלים, לבין השינוי התקציבי העצום שמבקשת הממשלה להחיל במציאות. מאז פרצה המלחמה במשרד האוצר כלל לא הגישו תחזית עדכנית, תוך הפרת חוק יסוד. ועדת הכנסת אישרה לאוצר דחיית מועדים, אבל משרד האוצר איחר להגיש את התחזיות לגבי עדכון תקציב 2024 ביום, ואז איחר להגיש את התקציב לכנסת, בהפרה שלישית של חוק יסוד. כעת, הוא מחוייב בחוק לקיצוץ ענק וחסר תקדים, מה שיצור לחץ עצום על חברי הכנסת לאשר את התקציב הנוסף, לחץ שעלול לפגוע אנושות ביכולתם להתעקש על עריכת שינויים בתוכן התיקונים לתקציב.  

המטרה המוצהרת של מנגנון ההתכנסות היא למנוע גידול לא מתוכנן בהוצאה הממשלתית או בגירעון, אך יישומו כעת עלול להכניס את המדינה לשיתוק. בינתיים, החשב הכללי הודיע לגופים נתמכים שהמדינה לא תעביר להם תשלומים לפחות עד חודש מרץ.  

בעיה אחרת עלולה לצוץ בצד ההכנסות, לאחר שהיועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק,  סירבה להצמיד תיקוני חקיקה להצבעות על תקציב המדינה במתכונת חוק ההסדרים, שדרכם אמורות לגדול הכנסות המדינה בכ-5 מיליארד שקלים.