הממשלה הגישה השבוע לכנסת את דו"ח ההפרשים, שלפיו הגירעון המתוכנן היה 15 מיליארד שקלים. הגירעון הצפוי הוא 111 מיליארד שקלים – פער של 96 מיליארד שקלים מהגירעון המתוכנן, ושל 67 מיליארד שקלים מהגירעון המותר בחוק הקיים. ועדת הכספים של הכנסת צפויה לדון בדו"ח מחר (שני). הפער הגדול בין ההכנסות להוצאות צפוי לגרום לממשלה ליזום תקציב חדש לחלוטין ל-2024, ולא רק תוכנית מאזנת שתכלול קיצוצי הוצאות והעלאת מסים.

הדו"ח מוגש מכוח חוק שאושר בתחילת השנה לתקציבים דו-שנתיים, כדי לאפשר תיקונים של סטיות קטנות יחסית, בעיקר חריגות בהוצאות או בגירעון. הממשלה לא עמדה בהוראות התיקון לחוק יסוד משק המדינה בגלל המלחמה, ולכן הוא תוקן שנית, כדי לאפשר דחייה בהגשת הדו"ח ובנקיטת אמצעים מתאימים לעדכון התקציב.

בתחזית המקורית ל-2024, הגירעון הכולל הצפוי היה הקטן אי פעם – 0.8% מהתוצר, 14.9 מיליארד שקלים. תקרת הגירעון עמדה על 2.25%, שהם כ-44 מיליארד שקלים. כעת הגירעון צפוי לעמוד על 111 מיליארד שקלים, שהם 5.7% מהתוצר, מתוך תקרה חוקית מעודכנת של 43.7 מיליארד שקלים. המספר האחרון ירד מעט לעומת מאי, משום שהמלחמה הקטינה את צמיחת התוצר ב-2023 בכ-1.4% לעומת התחזית הקודמת.

ההוצאה השנתית בתקציב הרגיל צפויה לעמוד על 562 מיליארד שקלים, כ-50 מיליארד שקלים יותר מהתכנון הקודם והמותר בחוק לפי כלל ההוצאה. מדובר תוספת של כ-30 מיליארד שקלים עבור הוצאות בטחוניות, על בסיס תרחיש של הימשכות הלחימה ברבעון הראשון של השנה בעצימות גבוהה, והתמתנות בהמשך השנה. לחימה בעצימות גבוהה יותר יכולה בקלות להצריך תקציב נוסף של עוד 15 מיליארד שקלים.

העלויות האזרחיות של המלחמה מוערכות ב-9.6 מיליארד שקלים, למימון פינוים של האזרחים מיישובי הגבול, תגבור מערכי החירום, מנהלת תקומה לשיקום חבל עוטף עזה ותגבור מערכים ממשלתיים – מערך השיקום, מערכים רפואיים, פיצויים ומערכי רווחה.

גם בהוצאות הרגילות צפוי גידול. תוספת הוצאות הריבית תגיע ל-3.7 מיליארד שקלים, לצד גידול של 2 מיליארד שקלים בהוצאות צמודות מדד, כמו פנסיה תקציבית, סל הבריאות וסבסוד תחבורה ציבורית. המדינה תגדיל את תקצוב הביטוח הלאומי בעוד כ-800 מיליון שקלים. בדו"ח מופיעה גם הגדלה בלי פירוט של ההוצאות הרגילות ב-2.3 מיליארד שקלים. בסך הכול, הן צפויות להגיע ל-8.8 מיליארד שקלים.

הכנסות המדינה ב-2024 צפויות לעמוד על 450 מיליארד שקלים, 35 מיליארד שקלים פחות מהתחזית לפני חצי שנה. השינוי מוסבר בירידה בגביית מסי נדל"ן, מס חברות, מע"מ ומסי ייבוא.

לפי הדו"ח, התחזית נעשית בתנאי חוסר ודאות גבוהים במיוחד. סימני השאלה העיקריים הם אם יושג שיפור במצב הביטחוני, וכמה זמן יימשכו גיוס המילואים ההמוני והשפעתו על שוק העבודה.

מה תעשה הממשלה

במקרים של סטייה קטנה בתחזיות, התקציב כולל סעיף לביצוע איזונים, אך הוא עומד רק על 2 מיליארד שקלים. כשיש סטייה גדולה יותר, הממשלה אמורה להציג תוכנית מאזנת, שוועדת הכספים יכולה להתערב בה ולהציע חלופות שונות. אבל השינוי הגדול מהתחזיות יגרום כנראה לממשלה לחוקק חוק תקציב חדש, תוך תיקון החוקים שמגבילים את ההוצאה והגירעון.

אופי השינוי הוא סוגייה של תפיסת עולם ערכית, בתרגום למדיניות כלכלית. מסורתית, משרד האוצר נמצא בימין העמוק מבחינה כלכלית. לכן, את הגידול שנחשב להכרחי בהוצאות הבטחוניות, הוא יציע לאזן בעזרת קיצוצים בהוצאה ותוספות מסים, וכמה שפחות צבירת חובות חדשים.

באוצר בוחנים הצעות רבות לקיצוצים והגברה של גביית המסים, שתכביד את הנטל בעיקר על ציבור העובדים ועל העניים. כרגע אין תוכניות להעלות מסים שממוקדים בעשירים.

בקוטב השני קיימת אפשרות להגדיל את ההשקעה הציבורית עוד יותר, כדי להתניע את הגידול בהשקעה פרטית. בטווח המיידי, מדובר בגידול מהיר של החוב הלאומי, אך השקעה זו נועדה לשאת פירות בעתיד, בדמות צמיחה כלכלית וגידול בהכנסות המדינה ממסים. כך, בטווח הבינוני ניתן לעמוד בגידול בהוצאות הביטחוניות, תוך שמירת עומס החובות של הממשלה בהיקף סביר. לגישה זו, שמאלית בתפיסת עולמה, יש תומכים בקרב כלכלנים בעולם, אך לא בצמרת הכלכלית בישראל או במערכת הפוליטית, וסבירותה נראית נמוכה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נתקל מאז פרוץ המלחמה בקשיים ציבוריים ופוליטיים גדולים לממש את מדיניותו, במה שנוגע להקצאת תקציבים מגזריים במסגרת הכספים הקואליציוניים, חלקם בתוך משרדו שלו. בהתבטאות שלו לאחרונה, כשהאריך את כהונתו של נגיד בנק ישראל, דיבר על "תקציב מאחד", כשעד כה הזכיר בעיקר "קיצוצים עמוקים". ככל שיבחר לשמר בתקציב 2024 סעיפים מגזריים, עולה הסבירות שגם סעיפים אחרים בעלי צביון מגזרי לא יקוצצו והחוב ייגדל.

אם השר יבחר לקצץ בתקציבי הפיתוח כמו תחבורה, בינוי כיתות, תשתיות ניקוז ופיתוח מערכת הבריאות, מדובר בתוצאה קשה מבחינה חברתית. בתוך כמה שנים פערי תת-ההשקעה ייגדלו במקום להיסגר, והמדינה תספק לאזרחיה שירותים נחותים עוד יותר מאשר היום. ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה מאוד כבר היום, ונמצאת בפער של כ-171 מיליארד שקלים בשנה לעומת ממוצע המדינות המפותחות.