ההוצאות הכבדות על המלחמה חידדו את הצורך להגדיל את תקציב הביטחון. זאת הייתה הפתעה לא נעימה למשרד האוצר, שנהנה מגמישות מוגברת בעשורים האחרונים, בזכות שחיקה קבועה בתקציב הביטחון ביחס לתוצר. האוצר מתכוון להגיב, לפי דיווחים מהשבועות האחרונים בכלי התקשורת, בקיצוצים והעלאות מסים.

מיסוי של קרנות ההשתלמות

באוצר שוקלים לשנות את הפטור הקיים ממס רווחי הון על חיסכון בקרן השתלמות. כיום קיים פטור מלא ממס, בתנאי שהחיסכון מתקיים לפחות 6 שנים, ומוזן בהפקדה חודשית של העובד והמעסיק. לפי כלכליסט, באוצר שוקלים להגביל את הפטור כך שיחול רק באותן 6 שנים, ואילו רווחים נוספים ימוסו ככל רווח הון אחר.

כבר כיום קיימת שחיקה בפטור, משום שהוא חל רק על הפקדות של עד 1,572 שקלים בחודש. העדכון האחרון היה ב-2003, ומאז נשחקה התקרה בכ-35%. סך הכספים שמנוהלים בקרנות עומד על יותר מ-330 מיליארד שקלים, כך שלמיסוי שלהן יש משמעות כלכלית ניכרת. שווי הפטור המלא מוערך ב-13-11 מיליארד שקלים בשנה, כך שגם פגיעה קלה בו יכולה להעביר לממשלה מקור הכנסה גדול. לפי גלובס, באוצר שואפים לגבות כ-1.6 מיליארד שקלים נוספים בשנה בעקבות הפגיעה בחוסכים. דמי הניהול על הקרנות מניבים לגופים המוסדיים כ-2 מיליארד שקלים בשנה, והם צפויים להצטרף להתנגדות החריפה של ההסתדרות לפגיעה באפיק חיסכון זה.

צמצום הפטור ממס לגמלאים

כיום קצבת הפנסיה פטורה חלקית ממס עד 4,742 שקלים, סכום שאמור לגדול ב2025 ל-6,110 שקלים. לפי כלכליסט, באוצר שוקלים להקפיא את התקרה, מה שיגדיל את המיסוי בפועל של כספי הפנסיונרים במאות מיליוני שקלים בשנה. שינוי זה צפוי להקטין את תשלומי הפנסיה במאות שקלים לחוסך בכל חודש. ההסתדרות צפויה להתנגד גם למהלך זה.

פגיעה ברוכשי מכוניות חשמליות

בעבר נהנו רוכשי מכוניות חשמליות מיתרון משמעותי במיסוי, וכן בהוצאות אחזקת הרכב, בשל אי תשלום מס הבלו על דלקים. באוצר החליטו לסגור את הפערים באמצעות העלאת מס הקנייה של רכב חשמלי. חלקה בוצע כבר השנה, וב-2024 אמורה להתבצע קפיצה גדולה יותר, שתהפוך את הבעלות על רכב חשמלי להרבה פחות כדאית.

העלאת המס נתקלת בהתנגדות רחבה מצד ועדת הכספים, משרד התחבורה, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. באוצר וברשות המסים טוענים שהמיסוי כיום נמוך מדי, ולא משקף את הנזק שגורם רכב חשמלי – שעיקרו הגברת גודש בכבישים. עד כה, באוצר דחו את כל הבקשות לבטל או לדחות את עליית המס. לא מדובר בינתיים בהכנסה גבוהה למדינה, אך בעיני האוצר מדובר במהלך צודק, ולא רק כזה שנובע מסיטואציית המלחמה והצורך במקורות הכנסה חדשים.

הנהגים ישלמו יותר

מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בעת כהונת הממשלה הקודמת, מונהגת מדיניות של הוראות שעה עוקבות בחתימת שר האוצר, שמפחיתות את המס על הדלק, כדי להוריד את מחירו. מדובר בהוראות במתכונת של מנגנון ייצוב, כך שאם מחיר הבסיס של הדלק עולה, המס יורד. סיום המדיניות של הוראות השעה וביטול הייצוב של מחיר הדלק – שעומד על קרוב ל-7 שקלים לליטר בנזין, צפויים לייקר את הדלקים ולהכניס לקופת המדינה עוד כ-2.5 מיליארד שקלים בשנה על חשבון בעלי המכוניות.

גם השכר והקצבאות בסכנה

לפי כאן 11, באוצר יבקשו מההסתדרות לדחות את הפעימה הבאה של עליית השכר במגזר הציבורי, מה שיקצץ חלק מתוספת השכר שהסכימו עליה. בהסתדרות מתנגדים לפגיעה בציבור העובדים. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, אמר בראיונות שאם יש כסף לכספים קואליציוניים ולמשרדי ממשלה מיותרים, אין שום צידוק לפגיעה בעובדים.

נוסף על כך, בינואר הקרוב אמורה להתחיל הטבת מס להורים עובדים, שעשויה להגיע עד 940 שקלים לילד, עבור כל הורה. זאת באמצעות נקודות זיכוי ממס, תוך הרחבת גיל הילדים שמזכה בהטבה גם לבני 18-13. באוצר שוקלים לבטל אותה, מה שאמור לשמור בקופת המדינה כ-2.5 מיליארדי שקלים בשנה, שהיו אמורים להשתחרר לטובת הורים עובדים.

אפשרות נוספת שנשקלת במשרד האוצר, לפי פרסום ב-TheMarker, היא הקפאה מלאכותית של השכר הממוצע של הביטוח הלאומי. צעד כזה נעשה ב-2020, בעקבות זינוק מלאכותי בשכר הממוצע. הזינוק אירע אז בשל מגפת הקורונה, שהוציאה המוני עובדים לחל"ת, בעיקר ברובד השכר הנמוך. כך, אלו שנותרו לעבוד יצרו שינוי סטטיסטי בשכר, בלי עליית שכר בפועל.

כיום, למרות היעדרות של מאות אלפי עובדים מעבודתם בשל מילואים, פיטורים או הוצאה לחל"ת, לא קיימת תופעה דומה, והשכר הממוצע אמור להתעדכן כלפי מעלה בינואר הקרוב ב-4%-5%. הקפאה כזו תשפיע על קצבאות הנכות, על גובה עדכון שכר המינימום ועל ספי חישוב נוספים – כמו סף ההכנסה הפטורה לנכים (הדיסריגרד) לשם קבלת קצבת נכות. גם שינוי זה, אם ייעשה, יקטין את הוצאות המדינה ב-2 מיליארדי שקלים בשנה לפחות.

לפי דיווח של מתן חודורוב ברשת 13, באוצר שוקלים העלאה של 1% במס ההכנסה, שתניב כ-5.2 מיליארד שקלים. הקפאת מדרגות המס כך שלא יוצמדו למדד ויישחקו מול האינפלציה, תניב כ-3 מיליארד שקלים, ואילו העלאה של 1% במס החברות תניב כ-2 מיליארד שקלים. מדובר בשלב זה בהצגת ניתוח תאורטי ולא בתוכנית קונקרטית.

הקניות מחו"ל יעלו יותר

הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל בשווי של עד 75 דולר הוא מושא לתרעומת רבה בקרב סוחרים בישראל, שמופלים לרעה בגללו, במוצרים הזולים. באוצר שוקלים לצמצמו או לבטלו דווקא כעת.

מצד אחד, עלויות גביית המס, שבעבר חייבו בדיקה ידנית של כל חבילה, ירדו בחדות, בשל אימוץ שיטות דיווח דיגיטליות על שווי החבילות, וניתן לגבות את רובו במעמד הקניה אצל הספקים הגדולים, כמו אמזון, עלי אקספרס ואחרים. מצד שני, ביטול הפטור לא יתורגם דווקא לגבייה של מס באותו השיעור, אלא גם לשינוי התנהגות הצרכנים והפחתה של ייבוא החבילות, כך שרק חלק ממקטע פעילות זה יגיע לתשלום מס למדינה.

קשה להעריך כלכלית את שווי הגבייה האפשרי, אך הערכות מדברות על לפחות מיליארד שקלים בשנה. בארגון לובי 99 מתנגדים לפגיעה בפטור ממע"מ על חבילות, בטענה שהפטור מסייע להורדת מחירי מוצרים גם בישראל, ומקל על משפחות רבות. לשם השוואה, באוצר מעריכים שהעלאת מע"מ ב-1% תוסיף כ-7 מיליארד שקלים להכנסות המדינה.

שיטת בלוני הניסוי לא חדשה, אבל מעניקה פטור לעשירים

דיווחים בעיתונות על בסיס הדלפות ממשרד האוצר הם שיטה ידועה לבחון את הלך הרוח. ככל שדיווח כזה מעורר התנגדות ציבורית ניכרת, ברור לאוצר שיהיה קשה יותר לבצע אותו. אם לא נראית התנגדות כזו, זה איתות לכך שהמהלך נוח יחסית לביצוע.

ההצעות שהודלפו עד כה משקפות ירי כמעט לכל הכיוונים. אבל רק כמעט. כיוונים בולטים שלא נשקלו עד כה הם מסים שמכוונים דווקא לעשירים, כמו מס ירושה ומס עושר. עוד נושא שלא נשקל הוא הטלת מס על השכרת דירה מהשקל הראשון, אפילו לא על בעלי יותר מדירה אחת.

לא נשקלה גם העלאה של ההכנסות ממשאבי טבע, בעיקר מגז, שהחברות שמפיקות אותם נהנות כיום מרווחיות עצומה. גם הרעיון שהעלה שר האוצר לגבי מס "רווחי יתר" על הבנקים, שהועלה בעת האינפלציה הגבוהה, ירד מהפרק, אף שרווחי הבנקים עדיין גבוהים מאוד. תוספת של אחוז בודד למס על חברות ביטוח ובנקים תכניס למדינה כמיליארד שקלים בשנה. בינתיים, אפשר לראות שעיקר הפגיעות המוצעות הן בציבור העובדים ובשכבות החלשות.

מחשבה גזברית במקום מחשבה כלכלית

הצעה נוספת שלא נשקלה כלל היא נסיגה מחשיבה 'גזברית' – צורה שטחית של התנהלות כלכלית, שבה את תוספת הוצאות הביטחון יש הכרח לכסות מיד באמצעות העלאת מסים וקיצוצים עמוקים בהוצאות המדינה. החשיבה הגזברית יכולה להביס את עצמה, בכך שחלק מהגזרות יגרמו לפגיעה בהכנסה הפנויה של הציבור, ירידה בצריכה, וכניסה למיתון כלכלי, מה שיקטין את ההכנסות ממסים וחוזר חלילה.

חשיבה כלכלית מעמיקה יותר הייתה מאפשרת לקבל החלטה על ספיגת ההוצאות החד-פעמיות של המלחמה באמצעות הגדלת החוב הלאומי, ובניית מנועי צמיחה משמעותיים, שיגדילו את הכנסות המדינה בשנים הבאות. דווקא הגדלת ההשקעה הציבורית בתשתיות, בבריאות, בפיתוח מדעי וטכנולוגי, בשכלול שוק העבודה, בעיקר במערכת הכשרות מקצועיות אפקטיבית ונגישה לכל – היא מה שיכול לשמור גם על הכלכלה וגם על הצרכים החברתיים. מה שנראה משולל היגיון בתפיסה גזברית, יש בו דווקא היגיון כלכלי עמוק.