שורה של תקריות והתנהגויות בלתי דיפלומטיות בעליל מעידות על הפערים האישיים שהולכים וגדלים בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לצמרת משרדו, למרות דמיון בהשקפת העולם.

ביום שישי האחרון העלה משרד האוצר תזכיר חוק להחזרה חלקית של המס על משקאות ממותקים. תוך 3 ימים בלבד אמר סמוטריץ' בישיבת סיעת 'הציונות הדתית' שהוא עומד בראשה כי מדובר ב"טעות". זהו רק האחרון מבין שורה של מהלכים שהמשרד מקדם והשר מטרפד או להיפך. במקרה הזה, ייתכן שההקשר הוא כיפופי הידיים בין שר האוצר לשר הפנים מש"ס לגבי מועד הבחירות לרשויות המקומיות, אבל הוא מצטרף לעוד מקרים רבים של "טעויות" בין השר לבכירי משרדו.

בתחילת נובמבר עיכבה ועדת הכספים הקצאת כספים לצרכי העורף. יו"ר הועדה משה גפני אמר אז כי לפי סמוטריץ', מדובר ב"טעות" של המשרד והוא ביקש שלא לדון בהן. ה'טעות' הייתה דווקא בכוונה מלאה – באגף התקציבים ניסחו פנייה שמציינת מאות מליוני שקלים של כספים קואליציוניים כמקור לקיצוץ, דרכו יתאפשר מימון העורף, מה שגרם לשר לבלום זאת.

הדברים הגיעו לפתרון רק בהצבעה בכנסת על התקציב המתוקן ל-2023, מה שהגדיל את המסגרת ואיפשר לבצע את ההקצאות. לדברי השר, בחודש וחצי בין הפניה עד ההקצאה הקצאות הכספים לא עוכבו בפועל, אלא עברו באישור חריג של החשב הכללי, תוך 'תפיסת מקורות זמניים'. ספק אם מדובר בהליך חוקי, בהיעדר אישור של ועדת הכספים או של הכנסת, המוסמכות לפי החוק לאשר שינויים בתקציב.

המשרד שולח מצגת, יועץ השר מגיע עם החלטה שונה

עוד חיכוך מתוקשר של סמוטריץ' היה מול היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג. מסינג הגיש ב-6 בנובמבר חוות דעת המתנגדת להכפפת חלק מסמכויות אגף התקציבים והחשב הכללי למנכ"ל המשרד שלומי הייזלר. לפי השר, מטרת ההכפפה הייתה לעקוף מכשולים בירוקרטיים ולפתור בעיות במהירות. בישיבת הקבינט החברתי-כלכלי ב-8 בנובמבר אמר השר על חוות הדעת שהיא "מעניינת לי את הפופיק".

בדיון אחר בתחילת נובמבר, בוועדת הכספים, הודיע יועץ השר על הרחבת מתווה הפיצויים לעסקים ל-40 קילומטר – להפתעת נציגי המשרד. המצגת ששלח המשרד לדיון החילה פיצויים עד 20 קילומטר בלבד.

כחלק מהמאבק בהצעות אגף התקציבים, פרסם סמוטריץ' לתקשורת ב-11 בנובמבר מכתב לצמרת משרדו, בטרם הושלם הדיון המקצועי בעניין. המכתב כלל הצעות לקיצוצים בתקציב 2023 ותוספות לביטחון לעורף. כך חישק את הדיון הפנימי, בו הבכירים דרשו לבצע קיצוצים גדולים בהרבה, כדי לצמצם את הגדלת מסגרת התקציב ואיתה את גיוס החוב של הממשלה.

בתחילת דצמבר הודיע השר על הארכת מתווה הפיצויים לעסקים בכנסת גם לדצמבר. ההכרזה התקיימה אחרי דיון במשרד בו חלק מהדרג המקצועי התנגד להרחבה. לטענת בכירים במשרד, בתום הדיון התקבלה החלטה לדחות את ההכרעה למועד אחר, אך השר הפתיע אותם בשידור חי.

השבוע רשות המיסים שבמשרד האוצר פרסמה תזכיר חוק ובו סעיף שנועד למנוע "פיצוי עודף" לעצמאים המשרתים במילואים, כך שתגמולי המילואים יקוזזו מהפיצוי לעסק.  השר הצהיר: "לא אתן שיפגעו במילואימניקים, ההפך הוא הנכון, אני מוביל מהלך רחב מאד למעטפת כוללת למילואימניקים ולבני משפחותיהם", וביקש לבטל את הסעיף.

אפשר לציין מקרים נוספים, אך ברור שהשר וצמרת משרדו מתנגחים מילולית ומעשית ביחס למגוון סוגיות.

סמוטריץ' מזגזג ביחס לפקידים וביחס לקיצוצים

לעיתים סמוטריץ' מנסה לשמור על מראית עין של יחסים טובים. בעת אישור התקציב המתוקן בממשלה, בסוף נובמבר, גיבה השר את בכירי משרדו וכי "אני אומר תודה לאנשי המקצוע במשרד האוצר. אתם מכירים את עמדתי. מאוד נוח תמיד לחבוט בהם, בסוף הם עושים עבודה טובה, מקצועית, כולל דיונים וויכוחים בתוך המשרד פנימה, מול המשרדים השונים. אני חושב שהתוצאה בסוף היא טובה".

מאז הספיק הוא עצמו לחבוט בהם בפומבי, כשאמר בראיון לאתר YNET כי "לו הייתי מקשיב לאנשי המקצוע במשרד האוצר, תושבי הצפון היו צריכים לישון עכשיו על מזרנים במתנ"סים ובכיתות לימוד של בתי ספר תיכון, ומבוגרים בני 70 היו צריכים להתקלח במקלחת של אולם ספורט בבית ספר תיכון".

השר הקודם בתפקיד, אביגדור ליברמן מ'ישראל ביתנו', עבד בהרמוניה גמורה עם צמרת המשרד. ההרמוניה הזו התאפשרה בראש ובראשונה בזכות השקפת עולם דומה – ימין כלכלי מובהק, אך כנראה גם בשל כבוד לנהלי עבודה מסודרים.

סמוטריץ', כמו ליברמן, מזדהה כאיש ימין כלכלי, תומך מובהק בצמצום תקציב המדינה, ומתן מרחב פעולה מקסימלי לכוחות השוק. כשנכנס סמוטריץ' לתפקידו, הוא אף החמיא לקודמו ואמר "השר ליברמן עשה פה עבודה טובה מאוד והוביל צעדים אמיצים ותקדימיים, ואני מקווה להמשיך אותו".

לצד זאת, סמוטריץ' גם מרבה לזגזג. בסוף נובמבר הוא הבטיח שבתקציב 2024 יהיו קיצוצים רבים ועמוקים, תוך הפרטת חברות בטחוניות במיליארדי דולרים. בעת הויכוחים על תיקון תקציב 2023 דיבר הפוך לחלוטין, בזכות "המדיניות המרחיבה שהוא מנהיג".

טקס השבעת נגיד בנק ישראל אמיר ירון לכהונה נוספת בטקס אמר סמוטריץ' (משמאל): "צריך למצוא את הדרך להתייעל, להקטין הוצאות ולהגדיל הכנסות במרחב הקונצנזוס" (צילום: דוברות ראש הממשלה)

שלשום הדברים הגיעו לשיא מוזר, כשהשר התבטא באופן מעורפל במיוחד בטקס הארכת כהונת אמיר ירון לנגיד בנק ישראל: "אפשר לדבר על הרבה סוגים של מדיניות כלכלית. קפיטליסטית או סוציאליסטית, מרחיבה או מרוסנת, מקצועית או פופוליסטית. היום אני רוצה לדבר על מדיניות כלכלית מאחדת".

הוא הוסיף כי כעת צריך להחליט "האם להיכנס לשדה המוקשים הזה של סדרי העדיפויות ובהכרח להצית את אש המחלוקת, או למצוא את הדרך לדלג מעליו, למצוא את הדרך להתייעל, להקטין הוצאות ולהגדיל הכנסות אבל לעשות זאת במרחב הקונצנזוס".

עמדת הפקידים מופרכת, כל שר היה מתעמת

לא ברור איך בדיוק ומתי החלה 'הסרת הכפפות' ביחסים בין השר לפקידים. מחד, הם מייצרים לו 'זירת מטענים' של החלטות לא פופולריות שהוא בוחר לנטרל, ואילו הוא, מייצר להם "הפתעות" שמתעלמות מהחלטות בדיונים פנימיים, והם, בתגובה, מתדרכים גורמים בתקשורת נגדו. מדוע התנהגות כזו מתרחשת בין אנשים שבסך הכל חולקים השקפת עולם כלכלית דומה?

שני הסברים באים בחשבון. ראשית, ויכוח אמיתי על יעוד הכספים הקואליציוניים, שתפחו ב2023-4 לכ-14 מיליארד שקלים, ומקצים כסף ליעדים שצמרת המשרד מתנגדת להם. התפיחה הזו קשורה יותר להרכב הקואליציה מאשר למלחמה, שמשמשת רק כתפאורה רטורית לוויכוח.

שנית, סמוטריץ' משתייך לדרג הנבחר והפקידים לא. לו יש בסיס מצביעים, שלפי הסקרים הולך ואוזל. כדי להיבחר מחדש הוא צריך לדאוג לאינטרסים שלהם, גם במחיר של ריכוך אג'נדת הימין הכלכלי האידיאולוגי.

בשל המלחמה, והצרכים שהיא מביאה איתה, יש הבדל משמעותי בין כהונת ליברמן בממשלת השינוי לזו של סמוטריץ' אחרי ה-7 באוקטובר.  עמדת הפקידים בעד שמירת הקופה וצמצום התמיכה בציבור נעשתה כל כך קיצונית, מופרכת ולא פופולרית, שכל שר שהיה מגבה אותה לחלוטין היה נאלץ להתמודד עם ביקורת ציבורית חריפה ומשק בקריסה. כדי להעניק מינימום של רשת ביטחון לעסקים ולעורף אין מנוס מעימותים. הסגנון שלהם הוא כנראה כבר עניין של אישיות.

גבולות הוויכוח: תימשך הפקרת המדינה את האזרחים

הדיון על תקציב 2024 המתוקן צפוי לנוע בין מאבק בין מגזרי של "קיצצת לי ואקצץ לך", או לפי "כלכלה מאחדת" של סטטוס קוו ללא קיצוצים בתקציבים סקטוריאליים. גבולות הוויכוח יהיו מיליארדים בודדים לפה או לשם.

הוויכוחים צפויים להתרחש תוך הכחשה עמוקה שישראל נמצאת בדיאטה חריפה של ההוצאה על שירותים אזרחיים, שמגיעה למאה עד מאות מיליארדי שקלים בכל שנה. מדובר בחנק תקציבי ממושך, המקובל גם על השר וגם על הפקידים, בעידוד האקדמיה והתקשורת. היו ימים בעשור הקודם שבנק ישראל אתגר את המיינסטרים הכלכלי, אך בעת כהונת אמיר ירון נראה שהביקורת השתתקה וגם הוא מיישר קו.

מדובר בהסכמה הרת אסון. לאחר שמתקפת ה-7 באוקטובר נצרבה כחוויה עמוקה של נטישת המדינה, ובשבועות שאחריה אזרחים חיפו על כשלי המדינה בכוח ההתנדבות, מעצבי המדיניות הכלכלית בישראל מוודאים שדינמיקת ה'אין מדינה' תימשך חודשים ושנים קדימה.