ועדת הכנסת אישרה היום פה אחד (שני) ש"התוכנית המאזנת" תפוצל, ושוועדות הכנסת יידונו בחלקיה השונים בהליכי חקיקה רגילים. זאת בהתאם לעמדתה של היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, ובניגוד לעמדת משרד האוצר.

התוכנית המאזנת כוללת חמישה תיקוני חקיקה בנושאים: עודפי מכון התקנים; ביטוח לאומי; ביטוח בריאות ממלכתי; הקפאה והפחתה של דמי הבראה; מיסוי רווחי בנקים. למרות הנושאים המגוונים, באוצר שאפו להעביר את כל התיקונים כמקשה אחת, יחד עם התקציב.

"חמש הצעות חוק שאין ביניהן קשר"

"חוק ההסדרים" הוא כינוי לאוסף תיקוני חקיקה שהממשלה מעבירה ביחד עם הצעת התקציב. הפעם נעשה שימוש בשיטה זו במסגרת "התוכנית המאזנת". על פי חוק ההתאמות הפיסיקליות, שנחקק במאי 2023, תוכנית מאזנת תכלול הקטנה של ההוצאה הממשלתית, או הגדלת הכנסות הממשלה בדרך שאינה כרוכה בנטילת חוב. במקרה זה, מטרתה המוצהרת של התוכנית המאזנת היא לתת מענה להוצאות הצבאיות והאזרחיות הגדולות בעקבות המלחמה.

במשך השנים, הכנסת החילה סדרי דיון שונים על חוק ההסדרים, מה שהוביל בין היתר לביקורת ציבורית. אך היועמ"שית לכנסת אפיק טענה שלא ניתן לעשות זאת במקרה הזה, משום ש"אנחנו לא בתקציב רגיל", אלא בתיקונים תקציביים שנובעים מהמלחמה. עו"ד אפיק הביעה ביקורת גם על כך שהצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת יותר משבועיים אחרי המועד שנקבע בחוק, ועל הכללת רפורמות ארוכות טווח שאינן מהוות מענה מיידי לעליית ההוצאות במלחמה.

אפיק: "מכיוון שרוב הצעדים בתוכנית הזאת עוסקת בעיקר בשנת 2025 ואילך, קשה לי להגיד שמדובר בתוכנית מאזנת. יחד עם הדחייה במועדי ההגשה, מדובר בזלזול בעבודת הכנסת, והתייחסות אליה כאילו היא עובדת בשירות הממשלה והאוצר. הכנסת לא מכירה אירוע של העברת חמש הצעות חוק שאין ביניהן קשר כמקשה אחת. כדי לא לייצר תקדים מסוכן, יש לפצל את הצעות החוק".

"אם התקציב לא יאושר עד ה-20 לחודש, תידרש הפחתה אחידה בכל המשרדים ובצורה עיוורת", אמר היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג. בכך התייחס מסינג לאפשרות של קיצוץ רוחבי אוטומטי בהיקפים חסרי תקדים, שתיכנס לפועל על פי חוק אם לא יאושר תקציב במועד האחרון (19 בפברואר). "אחרי 7 באוקטובר היה ברור שצריך לבצע התאמות לתקציב 2024, ונדחו מועדי ההגשה כדי להציג תחזיות מעודכנות. לטעמנו התוכנית המאזנת צריכה לבוא כהצעה אחידה".

"זה איחור יוצא דופן והכנסת לא תשלם את מחיר האיחור בפחות פיקוח", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד) לנציגי האוצר, "האחריות על מה שהולך לקרות היא על משרד האוצר. אי אפשר לקרוא לחוק הזה חוק הסדרים, זה רחוק מכך. לא מבין את החשש של האוצר מפיצול החוקים, שמא הם לא יעברו".

עודפי מכון התקנים, גובה דמי הביטוח הלאומי ורווחי הבנקים

לפי החלטת ועדת הכנסת, ועדת הכלכלה תדון בהצעה לתיקון חוק התקנים, הקובעת כי שר האוצר יהיה רשאי, בהוראת שעה, להעביר את עודפי מכון התקנים (העומדים כיום על 250 מיליון שקלים) לרשות המדינה.

עוד הוחלט כי ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי, לפיה גובה השכר הממוצע שממנו נגזרים דמי הביטוח הלאומי יוקפא (ב-2025 ישתמשו בשכר הממוצע ב-2024), במטרה שיהיה קל יותר לעבור את "רף" 60% מהשכר הממוצע ולשלם ביטוח לאומי לפי המדרגה הגבוהה, מה שיגדיל את הכנסות המדינה.

ועדת העבודה והרווחה תדון גם בחוק העוסק בהקפאת והפחתת דמי הבראה ב-2024, לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים.

ועדת הבריאות תדון בהצעה להעלות את תשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי ב-0.15% מההכנסה. ועדת הכספים תדון בהצעה הנוגעת למיסוי רווחי הבנקים: העלאה בהוראת שעה של "מס הריווח" מ-17% ל-26% בלבד.