
תעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית יזנק ב-2 שקלים – כך נקבע במסגרת מתווה תקציב 2025, שהתקבל היום (שישי) בישיבת הממשלה ויעבור לאישור הכנסת. עוד הוחלט כי פרויקט חיבורן של קרית שמונה ואילת ברכבת יימשך בקצב הנוכחי, וכי יוקמו רשויות מטרופוליניות לתחבורה.
הקפיצה במחיר לצרכן נובעת מקיצוץ חד בסבסוד מטעם המדינה למחירי התחבורה הציבורית. זאת כחלק מקיצוצים נרחבים במתווה התקציב שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כחלק ממדיניותו להתמודדות עם הגרעון הגדול שהביאה המלחמה המתמשכת.
לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "על כולנו מוטלת החובה לתרום למאמץ המלחמתי.
משרד התחבורה תרם תרומה משמעותית לתקציב המלחמה, בד בבד עם השגת הסכם תקציבי חשוב לשנת 2025, הכולל בשורות משמעותיות להפחתת הגודש, להרחבת השימוש בתחבורה ציבורית ולחיבור מדינת ישראל".
מחירי התחבורה הציבורית כבר עלו, בלי הודעה לציבור
ביחס לקיצוץ המשמעותי בסבסוד התחבורה הציבורית, אמרה השרה כי מדובר בהשוואת מחיר התחבורה הציבורית בישראל לממוצע ה-OECD. מחיר התחבורה הציבורית בישראל לפני הרפורמה אכן זול יחסית. אלא שבמרבית המדינות המפותחות התחבורה הציבורית טובה ואמינה הרבה יותר מישראל, כך שגם אם הישראלים ישלמו מחיר דומה למשתמשי התחבורה הציבורית במדינות אחרות, הם ישלמו אותו בתמורה לשירות פחות טוב.
לטענת רגב, הכסף שיחסך כתוצאה מהקיצוץ בסבסוד יושקע בשיפור השירות, ובהרחבת הרפורמה שיזמה רגב, 'צדק תחבורתי', רפורמה שאמורה להוזיל את המחירים לאוכלוסיות מוחלשות. 'צדק תחבורתי' החליפה את רפורמת 'דרך שווה' של השרה הקודמת מירב מיכאלי. היא לא שינתה באופן מהותי את ההשקעה התקציבית הכוללת, אלא את פיזור ההנחות, כך שהתאפשרה הוזלה מסוימת לתושבי הפריפריה.
בניגוד להחלטתה של מיכאלי ב-2022, השרה רגב לא החליטה על סבסוד עליית מחירי התחבורה. כך, ביולי זינקו מחירי התחבורה הציבורית ב-5% עד 10%, כולל עלייה של שקל וחצי במחיר האוטובוסים, ועלייה של חצי שקל ובהמשך עוד שקל וחצי במחירי הרכבת הקלה. כל זאת, מבלי שמשרד התחבורה הודיע על כך לציבור.
בהמשך אותו חודש, הגיב יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) בכעס לכוונת של משרד התחבורה להגדיל את מחיר הנסיעה ברכבת הקלה בשני שקלים. בדיון בוועדת הכלכלה, ביטן טען כי האוצר ביצע "תרגיל" מתמטי כדי להעלות את המחיר, ולעשותו גבוה יותר ממה שאמור להיות לפי מנגנון התמחור הקבוע בחוק.

ביטן זעם על פקידי האוצר והתחבורה, ודרש הקפאה של העלאת המחיר, וביטול של המדיניות שלפיה מחירי האוטובוסים "מעוגלים" כלפי מעלה. הצעותיו של ביטן לא קודמו מאז אותו דיון.
פוגעים בתחבורה הציבורית, מקדמים את הכבישים הפרטיים
לדברי השרה רגב, התקציב יאפשר גם להמשיך לקדם פרויקטים גדולים של המשרד.
בין היתר אמרה רגב כי יוקמו הרשויות המטרופוליניות לתחבורה – רעיון שזכה לאהדה כבר זמן רב בקרב הדרג המקצועי, אולם לא קודם. רשויות מטרופוליניות נועדו לייצג את הצרכים התחבורתיים של מספר רשויות באזור גיאוגרפי מסוים שבו אוכלוסייה גדולה (למשל, גוש דן או חיפה והקריות), תוך ייצוג לרשויות לפי גודלן, כדי לשפר את תכנון התחבורה בהתאם לכלל הצרכים.
בפועל, נראה בשלב הראשון אזורי באר שבע וירושלים לא יהיו בין המקומות שבהן רשויות מטרופוליניות "יוקמו לאלתר" – כך על פי הטיוטות האחרונות של חוק ההסדרים שהגיעו לידי 'דבר'. במקרה כזה, בשלב הראשון יוקמו רשויות מטרופוליניות רק באזורי חיפה ותל-אביב.
השרה גם הבטיחה שימשיך להתקדם פרויקט הרחבת המקטע הצפוני של כביש 6, ויקודם גם פרויקט המקטע הדרומי החדש שלו. לא בטוח כי מדובר בפועל בהשקעה של המדינה בתחבורה, שכן מדובר ככל הנראה בעוד פרויקט BOT (בנה-הפעל-העבר, Build-Operate-Transfer), כלומר, תשתית שכל או לפחות רוב ההון המושקע בה אמור להגיע מהיזם.
מוקדם יותר השבוע, ח"כ ביטן דרש בדיון ועדת הכלכלה שהממשלה תסבסד הנחה לתושבי הצפון שיסעו במקטע הצפוני החדש, אולם הוא ושאר חברי הועדה לא הצליחו להגיע להסכמות עם פקידי האוצר, והישיבה ננעלה ללא התקדמות, אחרי חצי שעה של דיון סוער.
השרה רגב הבטיחה גם להשקיע בכבישים מסוכנים, ובפרט בכביש 40. בשבועות האחרונים התרחשו בכביש זה מספר תאונות קטלניות, באחת מהן נפצעה משפחה שלמה. כבר לפני זמן רב, אחרי מאבק עיקש של תושבים באזור מצפה רמון, הבטיחה הממשלה להשקיע כסף בתיקון הכביש המסוכן, אולם עד כה לא חל שינוי במצב.

במשרד התחבורה לא השיבו לשאלת 'דבר' האם יצאו לפועל קיצוצים נוספים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד).
הובטח גם להוזיל את מקטעים 8-9 של כביש 6. אולם הבטחה זו מעלה את השאלה – מדוע חותכת הממשלה את תקציב התחבורה הציבורית, אך מוכנה להכניס יד לכיסה כדי להוזיל נסיעה של רכבים פרטיים, ועוד בכביש שמראש מיועד לבעלי מנויים?
בפועל, לפי דו"ח ה-OECD והקונצנזוס בקרב כלכלנים שעוסקים בנושא, עידוד רכב פרטי ופגיעה בתחבורה הציבורית מעבירים יותר נוסעים להשתמש ברכביהם הפרטיים – ובכך גורמים ליותר גודש ופקקים בכבישים. כך שגם אם הישראלים ישלמו פחות כדי ליסוע בכביש מהיר, הוא עלול לא להיות כל כך מהיר.