המשרד להגנת הסביבה הודיע הבוקר (רביעי) כי לא יחדש את היתר הרעלים למיכל האמוניה. ההיתר הנוכחי אמור לפקוע ב-1 במרץ אך במשרד להגנת הסביבה התירו 3 חודשים נוספים כדי שהמשק יוכל להתארגן לשינוי. השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין אמר הבוקר: " לאור העובדה שאין פתרון באופק, המכל מעמיד את הציבור ואת הסביבה בסיכון שלא נוכל להסכים לו" והוסיף כי ""המשרד להגנת הסביבה, בהתאם לעמדתנו המקצועית העקבית והנחושה, סבור שאין מקומו של מכל האמוניה במפרץ חיפה. במהלך השימוע ביקשנו מחיפה כימיקלים להציג לנו חלופה ברורה וישימה עם לוחות זמנים קצרים וקבועים למכל. לצערנו, הנהלת חיפה כימיקלים בחרה שלא להשתמש באפשרות זו, כפי שגם בעבר בחרה שלא לפעול להצלחת המכרז להקמת מפעל האמוניה בדרום."

נבהיר, מיכל האמוניה ניצב בשטח של חברת נמלי ישראל, אשר הלקוחה הישירה היחידה שלו היא חברת חיפה כימיקלים, והיא זו שמקבלת היתר רעלים מהמשרד להגנת הסביבה, המאפשר מבחינה חוקית את אחסון האמוניה במיכל. עד כה המיכל פעל ללא היתר או רישוי עסק, שעיריית חיפה סירבה להוציא לו וסוגיה זו נדונה בבית המשפט העליון. במקביל, לאחר הוצאת דו"ח קינן, עיריית חיפה בקשה לסגור את המיכל לאלתר, וכך הורתה השופטת ג'אדה בסול בבית המשפט לעניינים מקומיים. חיפה כימיקלים ערערה על הפסיקה וקיבלה דחיית ביצוע, והדיון בערעור שלה יימשך ביום א'.

עם זאת, ההחלטה הנוכחית של המשרד להגנת הסביבה עשויה "למשוך את השטיח" מתחת לעמדה של חיפה כימיקלים, וגם אם בית המשפט יפסוק לטובתה, היא תיאלץ למצוא חלופה למיכל. בכך, זהו אות לכל שאר צרכני האמוניה, ביניהם בתי חולים ומפעלים רבים מתחומים שונים להגביר את המאמצים שלהם לייבא אמוניה בדרך חלופית בהקדם האפשרי, על אף הייקור הצפוי עם שינוי דרכי הפעולה. לחיפה כימיקלים יש טיעונים משמעותיים להתנגדותם לסגירת המיכל, בדיוק מפני שאין לו חלופה כרגע והוא חיוני למשק, גם אם רק 3% מהתפוקה שלו אינה הולכת למפעלי דשנים שצורכים אמוניה כחומר גלם, אלא למפעלים שצריכים מעט אמוניה  אך באופן שהוא קריטי למתקני קירור ופעולות אחרות. סימן שאלה נוסף ניצב בפני התאחדות התעשיינים, שעד כה גיבתה את עמדתה המונופוליסטית של חיפה כימיקלים, ואלי כעת תנסה לסייע למפעלים קטנים לרכש משותף ולהסדרת היבוא, פעולה שההתאחדות כבר החלה לעשות, אך בהיקף מצומצם ונסיבתי, ולא כהחלטה אסטרטגית.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המשרד להגנת הסביבה מסר כי בהמשך לשימוע שקיים המשרד להגנת הסביבה ב-20 בדצמבר 2016 לבעלת היתר הרעלים למיכל האמוניה בחיפה, חברת חיפה כימיקלים, ולאחר בדיקה מקיפה של החומר שהגישה החברה ב-1 בפברואר, החליט המשרד להגנת הסביבה שלא לחדש את היתר הרעלים של חברת חיפה כימיקלים, הפוקע ב-1 במארס. על מנת שהתעשייה תוכל למצוא מענה חלופי לאספקת האמוניה מבלי שפעילותה תיפגע ולהיערך למענה חלופי לאספקת אמוניה למשק בשעת חירום, ובהתאם לחוות הדעת של המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ובדיקה מקצועית שביצע משרד הכלכלה – תינתן למשק אורכה בת שלושה חודשים לצורך התארגנות להמשך ייבוא האמוניה, עד ל-1 ביוני 2017. בתקופה זו תספק חיפה כימיקלים את כלל צורכי המשק, ובכלל זה לשעת חירום. על כך אמר השר אלקין: "מתוך האחריות לאספקת האמוניה לצורכי המשק ועל סמך חוות הדעת שקיבלנו מהמל"ל וממשרד הכלכלה, נתנו תקופה של שלושה חודשים להיערכות המשק למסלולים אלטרנטיביים לרכישת האמוניה"

יודגש, כי החל מה-1 במרץ לא תתבצע פריקת אמוניה נוספת למיכל – אלא אם יוכח כי האמוניה שבמיכל אינה מספיקה לצורכי כלל המשק לחודשי ההתארגנות בתקופת המעבר, באישור המשרד. המשרד להגנת הסביבה מצפה מהמשק להתארגן במהלך אורכה זו להמשך. החלטה זו של המשרד להגנת הסביבה הגיעה לאחר שחברת חיפה כימיקלים לא הצליחה להוכיח  באופן מניח את הדעת כיצד תוכל להסיר את הסיכון לאוכלוסייה בהתאם למדיניות המשרד בנושא מרחקי הפרדה וכן מניעת הסיכון מאסונות טבע, ולא סיפקה אלטרנטיבות עם לוחות זמנים קצרים וברורים לסילוק המיכל ולהסרת הסיכון מהמפרץ – זאת, בניגוד להנחיות שהציב המשרד בשימוע.

מנכ"ל המשרד, ישראל דנציגר, התייחס להחלטה היום בוועידת הקלינטק בגני התערוכה ואמר: "לא נאריך את היתר הרעלים להפעלת מיכל האמוניה בחיפה למעט 90 יום להיארכות של המשק הישראלי ושל משק החירום במדינת ישראל. זוהי החלטה היסטורית, הסיכון במיכל הוא פשוט גדול מידי לאוכלוסיה ואנחנו לא יכולים להמשיך לאורך זמן בלי פתרונות באופק ולקחנו החלטה אמיצה שבוצעה היום בבוקר".

מחיפה כימיקלים נמסר: "נלמד את ההחלטה ונפעל על פי החוק."

חברת הכנסת יעל כהן פארן, הגיבה להחלטה ומסרה כי אני לא מבינה למה נותנים 90 יום להיערכות בזמן שדו"ח מומחים שברשותי מציין שלריקון מכל האמוניה נדרשים 30 יום. הפעילה הסביבתית ליאורה אמיתי הגיבה להחלטה באומרה: "יחד עם השמחה אני מקווה שההחלטה הזו שמתפרסמת כעת לפני הדיון בבית המשפט המחוזי ממשיכה לסמן את הכיוון: העיריה והממשלה אינן מוכנות לתת להתנהלות הביריונית המגמתית והבלתי אמינה של חיפה כימיקלים להמשך. חבל שההחלטות של המשרד נגררות. זו אינה משילות ראויה, בלשון המעטה. ולכן אסכם בתקווה ובתפילה שההליך במחוזי כעת, אליו גררה חיפה כימיקלים את המחדל החמור הזה יסתיים בפסיקה חדה וחותכת ושהמיכל ירוקן בהקדם האפשרי עוד במהלך החודש הקרוב ושלא תתאפשר כניסה של האוניה לצורך מילוי שלו, לעולם".

סגן השר להגנת הסביבה, ח"כ ירון מזוז מסר: "אנו משוכנעים כי לטווח הארוך, אין מקום למכל במפרץ חיפה המסכן חיי אדם, פשוטו כמשמעו. חיפה כימיקלים לא ניגשה למכרז ולא השתמשה בשלושת החודשים שנתן לה המשרד כדי להציג לוחות זמנים ברורים להסרת הסיכון ולהקמת מפעל חדש, ולאור זאת, לא נותרה לנו ברירה אלא לשלול את היתר הרעלים למפעל"

השופטת תמר שרון נתנאל האריכה את עיכוב הביצוע של צו סגירת המיכל עד יום א' הקרוב. אתמול גם הורתה על צירופם להליך זה של היועץ המשפטי לממשלה, התאחדות התעשיינים ושל עמותת 'צלול' – עמותה להגנת הסביבה.

עמותת 'צלול' מסרה כי היא, "מברכת על החלטת המשרד להגנת הסביבה לשלול את היתר הרעלים ממיכל האמוניה. הודעת המשרד מוכיחה את טענתנו כי חיפה כימיקלים התמידה בהתנהלות ביריונית לכל אורך השנים האחרונות – באי הצגת חלופות ליבוא אמוניה, בהכשלת המרכז למפעל אמוניה בנגב ולאחרונה בהפעלת לחצים על מקבלי ההחלטות".

מכיוון שהשופטת הבהירה כי הערעור יוכרע ביום א' הקרוב, גם אם יוחלט לקבל אותו, החלטת המשרד להגנת הסביבה עושה רושם כי זמנו של מיכל האמוניה נקצב והשעון מתחיל לתקתק.

לשאלת "דבר ראשון" את ירון חנן מסיעת "הירוקים" בחיפה, אילו עוד קלפים יש בידיה של חיפה כימיקלים הוא השיב: "למשוך זמן בעזרת בית המשפט". חנן לא טעה. אמש לקראת 23, שלחה עיריית חיפה הודעה חריפה כנגד בקשה דחופה שהגישה חברת חיפה כימיקלים לבית המשפט. כאשר סיכוי לשמר את פעילות המיכל יורדים מיום ליום, מבקשת החברה לנצל את המהלכים נגדה לטובתה, ומסתמכת על החלטת המשרד להגנת הסביבה כדי לבקש מבית הדין דחייה של 3 חודשים בדיון שנקבע ליום א' הקרוב. הבקשה כוללת גם הארכה לצו עיכוב הביצוע לכל 3 החודשים לפסיקה של השופטת ג'אדה בסול מבית הדין לעניינים מקומיים, המחייב לרוקן את מיכל האמוניה לחלוטין. עוד ביקשה החברה כי היעתרות לבקשתה לא תגרע מזכויותיה בקשר להחלטת המשרד להגנת הסביבה, כלומר, ליכולתה להיאבק בה. הבקשה נראית אמנם כמו ניסיון לאחוז במקל משני קצוותיו, אך רק בית המשפט יקבע האם חיפה כימיקלים תצליח לבצע להטוט משפטי מורכב שכזה.