הכנסת ציינה היום (שלישי) את יום המאבק בעוני, רגע לפני העברת התקציב שכולל גזרות רבות על השכבות הנמוכות באוכלוסיה.
אולגה ברבן, אחראית מחקר ושינוי מדיניות בעמותת "לתת", חשפה כי בשנת 2024 24.9% מהאנשים בישראל (2.2 מיליון איש) חיו באי ביטחון תזונתי, 13.5% (1.2 מיליון) חיו באי ביטחון תזונתי חמור. 21.1% מהמשפחות בישראל (680 אלף משפחות) חיו באי ביטחון תזונתי, 0.1% (326 אלף משפחות) באי ביטחון תזונתי חמור. מתוך החיים באי ביטחון תזונתי – מעל מיליון ילדים, שהם 34.1% מילדי ישראל. 19.9% מהילדים בישראל (628 אלף ילדים) חיים באי ביטחון תזונתי חמור.
873.3 אלף ילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני, שיעור המציב את ישראל במקום השלישי בעוני ילדים בקרב מדינות ה-OECD. כמו כן, 152 אלף קשישים חיים מתחת לקו העוני, רבים מהם קשישים יחידים, הנדרשים להתקיים מקצבה של 4,172 ש"ח בלבד.
על פי משרד הרווחה, 34% מהמשפחות המוכרות ברווחה בשנת 2024 פנו על רקע מצב כלכלי ירוד. מדובר בעלייה קלה של 2% משנת 2023 אז הן היוו 32%. על פי הערכות, השפעות המלחמה על המצב הכלכלי בצפון ובדרום הן הסיבה לעלייה. המשרד הודיע כי בעקבות החלטת בג"ץ בנושא כרטיסי המזון אמש, יגדל מספר המשפחות הזכאיות לקבל סיוע מהמיזם לביטחון תזונתי מ-26,000 לכ-50,000 משפחות.
עוד הציגה ברבן נתונים נבחרים מדו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2023, לפיהם 2.6 מיליון בני אדם בישראל חיים בעוני, מהם 1.2 מיליון ילדים. דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2024 צפוי להתפרסם ביום שני הבא.
״נאלצים לקנות אוכל פשוט ולהתפשר על בריאות הילדים שלנו״
אל הכנסת הגיעו נשים וגברים החיים בעוני, שסיפרו בעיקר על התמודדותם עם המלחמה, עליות המחירים והגזרות הכלכליות הצפויות על משקי הבית שלהם החל מתחילת השנה האזרחית הנוכחית. זהבה, אם לארבעה, סיפרה: "אמא שלי בבית אבות. אני צריכה לשלם 10,000 שקל. חשמל 2,000 שקל. מים 500 שקל. ארנונה 500 שקל. המשכורת שלי היא 5,000 שקל. יש לי 4 ילדים. איך אני יכולה לחיות? שלושה מהילדים שלי היו השנה בעזה. אחד מהם נפצע, הוא עדיין בשיקום. אני מבקרת אותו כל יום, וצריכה לדאוג גם לשלושה האחרים. החיים נהיו הישרדות יומיומית, באמת שאין לי איך לדאוג להכל".
ליאת, נשואה ואם לארבעה, שיתפה גם היא: "שנינו עובדים. קשה. אבל בכל משבר אין לך רזרבות כדי להתמודד. המחיר עולה, את נאלצת לקנות אוכל פשוט, להתפשר על הבריאות שלך ולשלם את המחירים על הגוף שלך. על הבריאות והגדילה של הילדים שלך. אני לא רוצה שהדור אחריי ימשיכו את המעגל. אבל כשאני פונה לרווחה ואין עו"ס שיכולה לעזור לה, כנראה גם היא תחיה בעוני. אם לא נטפל בשורשים – רווחה, חינוך, רק נגדיל את המעגל".
״הקיצוצים בתקציב 2024 ו-2025 גורעים מן הפיצוי ופוגעים קשות באוכלוסיות החלשות", תקפה ח״כ אתי עטיה (הליכוד), שיזמה את הדיון. ״בפרט בזמן הזה כשיוקר המחיה הולך וגואה בכל תחומים ישנם בתקציב סעיפים הפוגעים קשות בשכבות העוני, קידמתי בעבר ובהווה חוקים רבים לסייע למי שאין ידו משגת, חוקים שחלקם נתקעו בימים אלו בגלל סדר העדיפות המלחמתי, מחובותינו לאפשר לאנשים להתנתק מהקצבאות, להוציאם ממעגל העוני ולהכניסם לשוק העבודה. תקציב לחוקים כאלו יחזיר את עצמו, ואין סיבה לעצור אותו. העלאה של ביטוח לאומי, בריאות, תחבורה ציבורית – זה פוגע בכיסים של כולנו, ובמיוחד באלה של המוחלשים ביותר".
עו"ד בקי כהן קשת, יו"ר הפורום למאבק בעוני, סיכמה: "מה שראינו היום בכל הוועדות מצביע על משבר מערכתי חמור. המלחמה רק העמיקה את הפערים הקיימים, אבל היא גם מספקת הזדמנות היסטורית לשינוי. הפתרונות מונחים על השולחן – נדרשת רק החלטה אמיצה ליישם אותם. הסיסמא יחד ננצח היא מאוד יפה, אבל כדי שהיא תהיה משהו אמיתי השירות הציבורי חייב להיות חזק יותר. בשביל זה תקציב המדינה צריך להשתנות".
