"נשיאות טראמפ תייצר זעזועים גדולים בעולם ההגנה על הסביבה", אמר עו"ד ד"ר דוד תדמור, שותף מנהל במשרד עורכי הדין ארנון תדמור לוי, בכנס סביבה 2025 שנערך השבוע במלון הילטון בתל אביב. "עם זאת, אנו מצויים בעידן עתיר טכנולוגיות, שבכוחן לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים".

תדמור לא היה היחיד שהביע דאגה משובו של דונלד טראמפ, מכחיש אקלים ידוע, לבית הלבן. גם מנכ"לי המשרדים השונים, שהשתתפו בפאנל מיוחד על מדיניות המשרדים, הביעו דאגה מהשינוי החד לעומת מדיניות קודמו בתפקיד, ג'ו ביידן, שקידם פרויקטים של תעשייה ירוקה בהיקף חסר תקדים.

"לצו הנשיאותי יהיו השלכות גדולות", אמר מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה. "נשיא ארה"ב לא סתם דיבר על התעשייה וחתם על הצו. בכוונתו להסיט את הספינה לצד של התעשייה, ואנחנו צפויים לראות את ההשלכות כאן בישראל".

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, הרגיע ואמר: "הסוסים כבר יצאו מהאורוות". הוא הסביר כי הכלכלה הגלובלית כבר החלה לנוע בכיוון מסוים. "לא ניתן לעצור את המגמה העולמית באמצעות צווים נשיאותיים. ייתכן שתהיה השפעה – אבל מינורית".

גם אסף יזדי, מנכ"ל משרד הגנת הסביבה, התייחס לנושא: "דווקא משום שטראמפ חוזר בו ועשוי להוביל לחוסר יציבות בתחום, הדבר ישפיע על משבר האקלים, ולכן דורש מאיתנו להיערך בצורה טובה יותר".

על חוק האקלים שקידם משרדו אמר יזדי: "החוק חייב לעבור כדי לבסס תהליכים סדורים בממשלה כולה לכל רוחבה של העשייה".

גם בעת חקיקת החוק הטילה בחירת טראמפ צל על הדיונים. החוק, שבמתכונתו הנוכחית ספג ביקורת רבה מח"כים מהאופוזיציה ומארגוני סביבה שונים, הציב יעדים נמוכים יחסית לקצב הפחתת הזיהום של ישראל, שנחשבו בעיני רבים לפשרניים מדי.

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הסביר בכנס כי ייתכן שהסכמי האקלים שישראל חתומה עליהם כבר מאבדים את תוקפם. "ביחס לתוצאות הבחירות בארה"ב, ייתכן שמצפים מאיתנו להיות חיילים במלחמה שכבר נגמרה".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), שעמד בראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חלק על רוטמן, ואמר שאין צורך להיגרר למסקנות נמהרות, ושיש צורך עדיין בחוק אקלים, אולם החוק כולל הנמכה של היעדים ביחס לחוקים קודמים. אשר התייחס לביקורת על החוק, ואמר כי מדובר בחוק שהם קידמו לאחר שהממשלה הקודמת הזניחה אותו. "יותר חשוב להציב יעדים שיעמדו בהם באמת מאשר להציב יעדים גבוהים שכולם יודעים שאין מה לנסות לעמוד בהם".