דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הלוואות חברתיות

כלכלה / הממשלה צפויה לאשר הצעת חוק להסדרת תחום ההלוואות החברתיות

הצעתו של שר האוצר, משה כחלון, תסדיר את התחום הצומח ותקבע כללים להגנה על המשקיעים ולווים בפלטפורמה | האם ההלוואות החברתיות יהוו תחרות להלוואות הבנקאיות? כנראה שעוד מוקדם לקבוע

בנייני הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי ודיסקונט (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
בנייני הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי ודיסקונט (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

הממשלה צפויה לאשר היום (חמישי), את הצעת שר האוצר משה כחלון להסדרת תחום ההלוואות החברתיות בין אנשים (People to People – P2P – עמית לעמית), כך הודיע אמש משרד האוצר. התחום החדש והצומח במהירות, עוד לא הוסדר בישראל.

תזכיר החוק מסדיר את התחום וקובע כללים להגנה על המשקיעים והלווים בפלטפורמה. במסגרת זו, חברה שתרצה לעסוק בתיווך הלוואות בין אנשים תידרש לרישיון. בנוסף יבטיח המפקח על השירותים הפיננסיים את ניהולן התקין של חברות אלה ושמירה על עניינם של המלווים והלווים. כמו כן, המידע שנאסף בחברה יאובטח וינקטו צעדים נוספים להסדרת התחום ואבטחת המידע והכספים המועברים בו. הפיקוח על חברות אלו יעשה על-ידי רשות שוק ההון.

על פי הודעת משרד האוצר "לחברות אלו פוטנציאל ליצירת תחרות במערכת הבנקאית ולהגברת התחרות על אשראי קמעונאי. בנוסף החברות מספקות אלטרנטיבה למשקיעים אשר חפצים באפיק השקעה חדש ובעל פוטנציאל רווח, וגם ללווים שמעוניינים בריבית אטרקטיבית".

בתעשייה טוענים כי במצב הנוכחי, ניהול הכספים חייב להתבסס על התשתית של הבנקים, עובדה המאפשרת לאחרונים לטרפד את התחרות, אך הצעת החוק של כחלון לא מטפלת בכך במידה הראויה.

התעשייה החדשה

תעשיית ההלוואות החדשה מבוססת על הפיתוחים הטכנולוגיים, שמאפשרים לספק שירותים פיננסיים ללא סניפים, אלא באמצעות מטה יעיל, המופעל על ידי מספר מצומצם של עובדים, שמעניק שירות מרחוק. בגופים אלו ניתן, ברוב המקרים, לקבל ריבית גבוהה יותר על השקעות, וללוות כספים בריבית נמוכה יותר מאשר בבנקים. כדי לפזר את הסיכון, החברות מפזרות את כספי המשקיעים על פני הלוואות רבות.

בארץ פועלות בתחום, בהצלחה הולכת וגדלה, שלוש חברות: eLoan, בלנדר, וטריא. שלושתן בעלות מודל עסקי דומה – עמלה של 1% מהתשלומים ודמי עריכת הלוואה.

eLoan, בבעלות בית ההשקעות מיטב דש, פועלת כמעין בורסת הלוואות המבקשת מיחידים להשקיע בהן תמורת תשואה ידועה. מפני שהחברות מתווכות בין אנשים, ולא מלוות את הכסף של עצמן, הסיכון בהלוואות אלו מוטל על המשקיעים ולא על החברה המתווכת.

בלנדר מציעה מודל דומה, אך שם מאפשרים גם למכור חלקים מההלוואה למשקיע אחר אחר, ומספקים יותר נזילות למשקיעים. אפשרות כזו קיימת גם בטריא, כאשר האחרונה מובילה בהיקף ההלוואות שניתנו עד כה. בהודעת משרד האוצר, צוטט כחלון כאומר: "צעד נוסף שיחולל תחרות בשוק האשראי. כמו בכל תחום, הטכנולוגיה תמיד מובילה ומנצחת. הלוואות בין אנשים באינטרנט מציעות מודל של WIN-WIN – ריבית גבוהה יותר למלווה וריבית נמוכה יותר ללווה במהירות ובלי הרבה ביורוקרטיה. המודל הזה מתאפשר הודות ליתרון טכנולוגי וניהול רזה ויעיל". זהו בדיוק גם הרושם שרוצים ליצור בבלנדר.

חוק חיובי, אבל פגום

נדב מנסדורף הוא שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה בפלטפורמת טריא. לדבריו, הצעת החוק היא צעד גדול לרגולציה מתקדמת, בדומה למה שמתרחש בעולם בדגש על ארה"ב ואנגליה. "הפוטנציאל הגדול של המהלך טמון ביכולת של האוצר והממונה על שוק הון לשלב את המוסדיים כמשקיעים בפלטפורמות לטובת העמיתים", אמר מנסדורף לדבר ראשון.

הבעיה העיקרית עליה הצביע בהצעת החוק, היא "שכיום הפלטפורמות האינטרנטיות לאשראי בין אנשים תלויות בבנקים מבחינה תפעולית. זוהי נקודה קריטית שהתעלמות ממנה בהליך החקיקה תוביל להשארת ריכוז כוח חריג בידי הבנקים כך שיוכלו לסכל או לפגוע בתחרות בצורה משמעותית. בבחינת החתול ששומר על השמנת. ככל שהאיום התחרותי יגבר, כך יגדל התמריץ של המערכת הבנקאית להציב מכשולים בפני הפלטפורמות האינטרנטיות, מה שקורה כבר כיום, מבלי שהפיקוח על הבנקים נוקט בצעדים הנדרשים למניעת הפגיעה בתחרות".

על פי נוסח תזכיר החוק "המפקח רשאי לתת הוראות לעניין מניעת ניגודי עניינים במצב בו בבעל הרישיון לתיווך מקוון באשראי, שולט מי שעיסוקו במתן אשראי". כיום, למעט טריא, הפלטפורמות נשלטות על ידי גופים מוסדיים. "תחשוב על זה" אמר מנסדורף, "יושבים הבנקים, שהם גורם דרמטי בתחרות, ומאפשרים להם לפגוע בתחרות בלי לתת דין וחשבון לאף אחד. זה לא נתפס".

נקודה נוספת שהעלה מנסדורף היא ההתייחסות לסוגיית העסקים הקטנים.  "תזכיר החוק לא מתייחס כלל לעסקים הקטנים" טען, "במידה ופלטפורמה מבקשת להרחיב את פעילותה לתחום האשראי לעסקים, להבדיל מיחידים, לפי הצעת החוק היא נותרת בשליטת רשות לניירות ערך. הדבר הזה מונע מפלטפורמות לחדור לשוק הזה במחיר כניסה לרגולציה כפולה גם של הממונה על שוק ההון, וגם של הרשות לניירות ערך. בסיטואציה זו הפלטפורמות חייבות לבחור תחת איזה רגולטור להיכנס, באופן שפוגע משמעותית בחדירת התחרות גם לשוק העסקים הקטנים".

ההבדל הוא במספרים

הבלוגרית "הסולידית" העריכה את התעשייה החדשה כתעשייה של מצג שווא, המבוססת על מראית עין של תשואה גבוהה ללא סיכון. בפועל, לטענתה, הסיכון לא נמוך בכלל, והביטוי "הלוואות חברתיות", או "אדם לאדם" לא מדויק, משום שמדובר בהלוואות "זרים לזרים".

מנסדורף מסכים עם הביקורת, אך העיר כי המודל של טריא מאפשר לייצר תשואה יפה בסיכון סולידי פחות מסוכן מאחרים. לדבריו, "בתעשייה הזו שיעור אי-החזר ההלוואות נע בין 3% ל-11%. בבנקים בישראל השיעור הוא בין 0.5% ל-2.5%. אצלנו השיעור הוא 0.4%".

לדבריו, מודל החיתום של מבקשי ההלוואות בטריא הוא מודל חברתי שאין בו הלוואות "לכל מטרה" שמדרדרות את הלווים, כפי שנהוג בבנקים או בגופים החוץ-בנקאיים הכוללים גם את חברות האשראי, והוא כולל רכיב חברתי, של המלצות על לווים בעזרת לווים אמינים קודמים.

בין שיתופי הפעולה של טריא, במודל הקהילות, נמצא "בנק אופק" – קואופרטיב פיננסי, שפועל כיום במתכונת של הלוואות חברתיות ונמצא בישורת האחרונה לקראת הפיכה לאגודת אשראי. בכך, הדבר היחידי המהותי המפריד בינו לבין התארגנות פילנטרופית כמו "האגודה להלוואות ללא ריבית" הוא הריבית שמשולמת למשקיעים, כאשר באגודה מגייסים אותה מתורמים, לצד תרומות נוספות למימון ההוצאות השוטפות. נראה כי במידה והאסדרה תיושם בצורה מקיפה בדומה למה שקורה בעולם נוכל להתחיל ולראות בישראל תחרות אמתית עם אלטרנטיבה מעניינת לשוק האשראי הצרכני בישראל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!