בדומה לעמים אחרים במרכז אסיה, גם הכורדים חגגו אתמול (שלישי) את חג ה"נורוז" ("יום חדש" בפרסית), שהוא ראש השנה וחג האביב הפרסי/כורדי. עבור הכורדים, מסמל החג את המאבק לעצמאות לאומית. לאורך שנים רבות, נאסר על הכורדים בסוריה לחגוג לציין את החג, אך אחרי חמש שנות אוטונומיה בחבל רוג'בה שבצפון מדינה, הכורדים חוגגים בחופשיות; מופעי אש וזיקוקים, שירי חופש וריקודים, ומעל הכל לפידים ומדורות – הם סמלי החג הכורדי.

לכורדים בסוריה יש הרבה מה לחגוג השנה. אחרי שהביסו, באופן עקבי את דאע"ש, התבצרו מול טורקיה, והצליחו לראשונה לקשור את שלוש המובלעות בהן חיו בצפון המדינה. טורקיה שאיימה לפלוש, לא תוכל לעשות זאת בשל הבריתות החזקות שכרתו עם רוסיה וארה"ב, המבטיחות יציבות לביתם הלאומי החדש.

הכורדים בסוריה הם ללא ספק המרוויחים הגדולים מ"האביב הערבי" והמרד בסוריה, למעשה הטריטוריה שלהם היא הבטוחה ביותר בסוריה כעת. אך ההצלחה הגדולה מביאה איתה שתי שאלות: האם המהפכה של רוג'בה תחזיק גם לאחר המלחמה? והאם ההנהגה לא תושחת על ידי כוחה המתגבר, ותהפוך להיות דכאנית?

קואליציית "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF) בהנהגת המיליציה הכורדית YPG, זכתה אתמול להישג חסר תקדים – ולא בשדה הקרב. רוסיה הודיע כי החלה להקים בסיס צבאי בקנטון אפרין של החבל האוטונומי, קנטון שהיה מבודד עד כה והיה יעד להתקפות חוזרות ונשנות של צבא טורקיה. לפי הסכם חדש שנחתם בין ה-YPG לבין רוסיה, תגביר האחרונה את הסיוע שהיא מעניקה לאוטונומיה הכורדית, תאמן חיילים ותסייע להם בהפעלת נשק כבד במטרה "להלחם יחד בטרור". כך מסר לסוכנות הידיעות רויטרס דובר ה-YPG, רדור חליל. אתמול כבר נראו משאיות, ג'יפים ונגמ"שים רוסים בשטח קנטון אפרין, שהתקשה עד כה להגן על עצמו מהתקפות צבא טורקיה, הרואה ב-YPG ארגון טרור הקשור ב-PKK (תנועה כורדית הפועלת בטורקיה).

לצד ההסכם שחתמו עם רוסיה, הודיעה ארה"ב, לאחרונה, כי תשלח אלף חיילים נוספים לסייע לכוחות הכורדים לכבוש את א-רקה,בירת דאע"ש. הם יצטרפו לכ-900 חיילים אמריקנים שכבר מסייעים ל-SDF במבצע "זעם הפרת". הודעה זו נמסרה בשבוע שעבר ממקור רשמי בפנטגון לוושינגטון פוסט. המבצע לשחרור א-רקה צפוי להפתח בתחילת אפריל, ובינתיים כוחות ה-SDF משחררים משליטת דאע"ש עיירות וכפרים בסביבת העיר, במטרה לבודד אותה. אתמול שוחררו העיירות אל-קראמה וירקא המצויות על גדת נהר הפרת קילומטרים ספורים מזרחית לא-רקה.

בין "לאומיות" ל"רב-לאומיות"

ההצלחה הכורדית בביסוס את מעמדה של רוג'בה ככוח המצליח ביותר במלחמה בסוריה, נובע משיטת הפעולה שלהם כאוטונומיה רב-לאומית. האמנה החברתית של רוג'בה מעגנת את זכויות המיעוטים וקובעת כי כל דת, מוצא ושפה מכובדים בשטחה.

למעשה, האמנה לא מצהירה על רוג'בה כיישות כורדית, אלא כתוצר התארגנות משותפת של כורדים, ערבים, אשורים, טורקמנים, ארמנים וצ'צ'נים. השפות הרשמיות של באוטונומיה הן כורדית, ערבית ואשורית, אך על פי האמנה, כל הקהילות רשאיות ללמוד וללמד בשפתן.  בראש כל מועצה (מקבילה למשרד ממשלתי) ורשות מוניציפאלית, שלושת הבכירים ביותר הם בדרך כלל בני שלושה לאומים שונים, ולפחות אחת מהן אשה. כמו כן בממשלה לכל מיעוט חייב להיות ייצוג של 10% מהפרלמנט, גם אם הוא מרכיב פחות מכך באוכלוסייה. מאז המהפכה, נולד ארגון נשים אשוריות, בו חברות גם נשים ערביות. ארגון זה מקביל לתנועת הנשים הכורדית. על פי האמנה כל אדם זכאי למקלט ברוג'בה, ובפועל רבבות יזידים ונוצרים שנמלטו מדאע"ש חיים בה.

בנאום שנשא השבוע בפני קהל כורדי בשבדיה, אמר סאליח מוסלם, נשיא-שותף (לצידו מכהנת גם נשיאה) של החבל האוטונומי, כי "מי שלא מכבד נוצרים, יזידים, או אשורים אינו חלק מאיתנו". מוסלים התייחס בדבריו להתקפות של הכורדים בעיראק נגד המיעוט היזידי. אך יש מי שייחסו את דבריו לתורתו של מנהיג הכורדים, עבדוללה אג'לאן, שאמר בעבר כי לעתים הוא קורא לכורדיסטאן "ארמניה" או "אשור" שכן חבל הארץ הזה שייך למספר עמים.

לפני כשלושה חודשים הוחלט כי השם "רוג'בה" לא יהיה השם הרשמי של החב, מרבית הקולות במועצת העם (בית הנבחרים העליון) קבעו כי האוטונומיה הרב-לאומית תקרא "המערכת הפדרלית הדמוקרטית של צפון סוריה".  גורמים רשמיים במפלגת השלטון הכורדית, PYD, מסרו כי מטרת שינוי השם הוא לאפשר לכל המיעוטים לחוש שווים.

בין "אוטונומיה" ל"מדינה"

בראיון שערך אתמול עם סוכנות הידיעות רויטרס, אמר דובר ה-YPG רדור חליל, כי המיליציה תהפוך, בתוך מספר חודשים לצבא של ממש. הוא הוסיף כי ב-YPG  כ-63,0000 חיילים. זהו הכוח הצבאי היחיד בסוריה המפעיל יחידות מעורבות של גברים ונשים, ולצידו פועלת מיליציה עצמאית לנשים בלבד, ה-YPJ, בה 24,000 חיילות. דובר ה-YPG אמר היום לרויטרס כי הוא מצפה שעד סוף 2017 תגדל למצבת החיילים שלו ל-100,000 חיילים וחיילות.

את ההצלחה הצבאית של ה-SDF, ניתן לזקוף לשיטת העבודה שלו. נכונותם של הכורדים לכרות בריתות עם אשורים, ערבים וטורקמנים מוכיחה את עצמה. מיד אחרי שכוחות אסד עזבו את החבל הכורדי בצפון סוריה, עוד בשנת 2012, פעל ה-YPG בשיתוף מלא עם "המועצה הצבאית האשורית". בדומה ל-YPG גם "המועצה הצבאית האשורית" מפעילה צבא הגנתי לצד כוח שיטור. בדומה ל-YPG גם "המועצה הצבאית האשורית" מפעילה כוח אוטונומי נפרד של נשים בלבד, וגם היא מורכבת מבני לאומים שונים, שמרביתם נוצרים: אשורים, סירייקים, ארמים-כלדאים, ארמנים וכורדים נוצרים לוחמים בו זה לצד זה תחת סמל הכוכב האשורי.

הכוח האשורי מצין את יום האישה הבינלאומי

מלבד המיליציות הכורדית והאשורית, חברות ב-SDF  עוד תריסר מיליציות שבטיות של ערבים וטורקמנים. חלקן הוקמו לפני  "מהפכת רוג'בה" וחלקן בסיוע הכורדים ובעזרת שייח'ים מקומיים, אחרי שחרור העיירות והכפרים שלהם משליטת מדאע"ש.

הצלחתם של הכורדים להקים מיליציות ערביות-שבטיות הנאמנות להם הייתה גדולה עד כדי כך, שכל אחד משלושת הקנטונים הכורדים העביר חוק פנימי הדורש מכל תושבי הקנטון גיוס חובה לשישה חודשים במועצה צבאית מקומית. באותו האופן הוקמה "המועצה הצבאית של מנביג'", בעצמה כבר כוח צבאי גדול יחסית בצפון סוריה, הנהנה מברית צבאית עם כוחות צבא סוריה. אלא שגיוס חובה הוא יסוד של מדינה, שיש בו אלמנט של כפייה, דבר שהכורדים בסוריה סולדים ממנו.

כיום, גיוס החובה הוא הכרח קיומי, ודרוש כדי להתגונן מפני מטורקיה ודאע"ש, אך עולה השאלה האם יצליחו לשמר את רוחם המהפכנית, המתנגדת לכל סוג של כפייה, גם עכשיו שהם מאורגנים כ"מדינה שבדרך"?

 

האתגר הרב לאומי עומד גם הוא למבחן, עם התחזקותם של הכורדים השולטים בחבל האוטונומי. מנהיגי החבל נשמו לרווחה לפני שבועיים כשהאו"ם קבע, בניגוד לטענות ארגוני זכויות אדם, כי הם לא ביצעו "טיהור אתני" של ערבים, ולא פינו ערבים מכפריהם.

לפי דוח של האום בנושא, רשויות החבל האוטונומי פינו תושבים שהיו נתונים תחת סכנה מהתקפת דאע"ש, ולאחר שהסכנה חלפה הרשו להם לחזור לביתם. היחס המיטיב עם הערבים מתבטא גם במספר הגדול של הערבים השותפים למוסדות הצבאיים והפוליטיים בחבל. לפני שבוע נבחרה במנביג', לראשונה, מועצה אזרחית שתפקידה לחוקק ולנהל את העיר, שמצויה מחוץ לקנטונים שהכורדים ייסדו. במועצה הנבחרת יושבים 126 נבחרי ציבור, ביניהם כ-50 נשים. חלוקתם הלאומית מלמדת גם היא על אופיו הרב-לאומי של החבל הכורדי: 71 ערבים, 43 כורדים, 10 טורקמנים, 8 צ'רקסים, ארמנית אחת וצ'צ'נית אחת. בהנהלת המועצה יושבים 15 גברים ונשים, המחולקים גם הם לשישה לאומים שונים.