
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד קראה אתמול (רביעי) לעובדי ההוראה השובתים בשבוע האחרון לחדול מהשביתה שנקטו באמצעות 'ימי מחלה', כפי שהורה בית הדין לעבודה בדיון שנערך אתמול. הבוקר סיכם הארגון עם משרד האוצר על מתווה סופי, שבמסגרתו ישונה המנגנון להפחתת השכר בקרב עובדי ההוראה בשירות המדינה.
בשבוע האחרון בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים וגני ילדים נסגרו לאחר שעובדי הוראה הוציאו ימי מחלה, במחאה על הקיצוץ בשכרם שהעביר האוצר בחוק ההסדרים. שביתה זו אינה חלק מצעד ארגוני של הסתדרות המורים: זו קיימה שביתה חלקית השבוע (ראשון), ואחריה קבע בית הדין שלא יהיו צעדים ארגוניים, הסתדרות המורים והאוצר הגיעו להסכמות ראשוניות כבר בראשון בערב, אך בשטח המשיכו המורים למחות ולהכריז על 'שביתת מחלה'. ביום שני הגיעה השביתה הגיעה לשיאה כאשר 347 בתי ספר היו סגורים בעקבות השביתה, והיום נסגרו 59 בתי ספר.
"אין כל אפשרות חוקית לשבות כנגד חוק זה שהממשלה חוקקה", אומרת בר דויד. "בית הדין לענייני עבודה התיר לנו לנהל משא ומתן אך ורק על ענייני האפליה לרעה כנגד עובדי ההוראה ביישום החוק ולא כנגד החוק עצמו".
החוק להפחתת שכר עובדי המגזר הציבורי, שאליו מתייחסת בן דויד, עבר כאמור כחלק מחוק ההסדרים, ומשמעותו קיצוץ השכר של כלל עובדי המגזר הציבורי ב-2025–2026 ב-3.307% בשתי פעימות. האוצר טוען שמטרת הקיצוץ היא מימון המלחמה.
"כעת למה שהתחולל פה בימים האחרונים". כתבה בן דויד "בעודי מנהלת משא ומתן עיקש מול האוצר, קיבלתי נאצות, איומים עלי ועל משפחתי, וניסיונות סחיטה כאלה ואחרים – הכל כדי לנסות לגרור את הסתדרות המורים לשדה הפוליטי ולזרוע אנרכיה וריב ומדון".
"היו כאלה שפעלו מתוך כוונה להחליש עוד יותר את ועדי העובדים, והיו כאלה שניסו ועדיין מנסים לגרוף רווחים אישיים וארגוניים לעצמם. את כולם ראיתי וחוויתי ועם כולם התמודדתי, ואמשיך להתמודד בדרכי שלי גם בעתיד".
בן דויד מצד אחד הבינה את הצורך של עובדי ההוראה למחות ונקטה עמדה ברורה נגד החוק להפחתת שכר העובדים במגזר הציבורי ממנו נגזר הסכם השכר. "אני כואבת את כאב עובדות ועובדי ההוראה, ומבינה את הזעם ואת התסכול שנותר עקב פגיעת החוק שחוקק. אני חושבת שהחוק אינו טוב, וראוי היה שלא יושת על המגזר הציבורי, אלא על גופים חזקים כמו הבנקים".
אד מדגישה כי "עם כל הכאב והצער, אנחנו כארגון שומר חוק וציבור המחנכות והמחנכים אשר מגדלים את דור העתיד על ערכי שלטון החוק ורוממות החוק – אין אנו יכולים לפעול בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקות בית הדין. גם אם אנו רואים עצמנו נפגעים וגם אם אין אנו מסכימים – עלינו לכבד ולנהוג כפי שהחוק מצווה אותנו. אנרכיה היא לא דרכינו ולא תהיה בבית ספרנו ולא בגני ילדינו".