הוועדה המיוחדת לעובדים זרים התכנסה לדון במחסור החמור בעובדים ביחידות שאמונות על קידום הבאתם של עובדים זרים לישראל, על האכיפה של זכויות העובדים והעסקתם בענפים לשמם הובאו. בדיון הבהירו מנהלי היחידות כי הם מתקשים לגייס ולשמר עובדים בגלל תנאי השכר הנמוכים.

ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, משה נקש, הסביר כי בעקבות המלחמה והפסקת כניסת עובדים פלסטינים לישראל החליטה הממשלה על הגדלת מספר העובדים הזרים. לדבריו, הנטל על היחידה גדול מבעבר. "בסוף 2023 היו בישראל 163 אלף עובדים זרים, בסוף 2024 הכמות גדלה ל-183 אלף עובדים זרים והיום ל-200 אלף. זו עלייה במספרים שלא ראינו מעולם".

יו"ר מנהל אכיפה וזרים, איציק עמרני מסביר כי היחידה שלו מונה 290 עובדים ותוקצבה ב-250 תקנים נוספים אך בפועל, מאז מאי בשנה שעברה גויסו בקושי 40 עובדים. "לצערי אני לא מצליח להגביר את השירות שלי, ואני מוגבל בשטח עם כמות צוותים מצומצמת שאמורה לטפל במכלול המשימות". לדבריו, שכר היסוד של פקחי המינהל עומד על 6,600 שקלים בלבד.

גם אייל אסף, מנהל אגף אכיפה פלילית במינהל האסדרה והאכיפה במשרד העבודה אמר שלמרות שהם קיבלו תוספת הם מתקשים לממש אותה בפועל. "אנשים שומעים את השכר הבסיסי, רואים סימולציית שכר – ובורחים"

שכר הבסיס לדבריו עומד על 7,500 שקלים והעובדים נדרשים לעבוד גם במזרח ירושלים ובאיו"ש. "אנחנו מבקשים כל תוספת אפשרית: תוספת חקירות, סיכון, דריכות. אנחנו רואים תופעות של ניצול, תשלום בשחור, ספסרות ברישיונות עבודה וכו'".

העובדים נשארים בגלל תחושת שליחות

הממשלה הקצתה למינהל העובדים 61 תקנים נוספים, אך בפועל נקש טוען כי הוא מתקשה לגייס ולשמור את העובדים הקיימים. "אני שומע מהעובדים שהם נשארים בגלל תחושת שליחות, אבל אנחנו צריכים את הכלים כדי לממש את המדיניות". נקש אמר כי הם בוחנים יחד עם אנשי משרד האוצר להשתמש בעובדים במיקור חוץ.

נציג ההסתדרות אלכס מילר אמר כי "בהסתדרות מתנגדים בתוקף לכל כוונה להפריט את העבודה הזו או להעביר כסף לגורמים אחרים במקום להעלות את שכר העובדים". לטענת מנהלת חטיבה ארצית בהסתדרות עובדי המדינה עו"ד ג'ני סמולקין המשא ומתן מול האוצר מתעכב שנים "לאחרונה הגענו להבנות לגבי מענקים על סך 7,000 שקלים, ופתאום משרד האוצר הוסיף דרישה שגם את המענק הזה יחלקו לפעימות. מדובר בעובדים שמחכים כבר למעלה מעשור להסכם שכר חדש". לדבריה, העובדים עוזבים כיוון שהם מאבדים אמון במערכת.

יו"ר מועצת עובדי רשות האוכלוסין וההגירה שני שבתוב: "העובדים מגיעים לעבוד גם באמצע הלילה, הם זמינים 24 שעות ביממה כדי לוודא שהעובדים הזרים מצליחים לעלות לטיסה. לדבר על מיקור חוץ, כלומר שעובדים בשכר שהוא אולי גבוה יותר, יבואו לבצע את העבודה של העובדים שלנו שנותנים את הנשמה, זו יריקה בפרצוף".

הושגו עקרונות להעלאת שכר היסוד

לדברי שבתוב כבר הושגו עקרונות להסכמים לקליטת עובדים ולהעלאת שכר היסוד ל-7,800 שקלים, מענקי התמדה, דריכות וכוננות. "מדובר בתגמול עבור דברים שהעובדים עושים כבר היום ללא תגמול. חתימת ההסכם מתעכבת. צריך להחיל את ההסכם כבר עכשיו, כשבינתיים הדיונים מול האוצר בעצירה".

מנהל אגף אכיפה פלילית במינהל האסדרה והאכיפה במשרד העבודה, אייל אסף טען כי השכר הנמוך הוא גם פתח לשחיתות: "אנחנו רואים תופעות של ניצול, תשלום בשחור, ספסרות ברישיונות עבודה וכו'". לדברי יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין, אלדד ניצן "המעסיקים משלמים אגרות גבוהות מאוד על מנת להעסיק עובדים זרים וצריך להפנות את הכספים הללו לכך".

"גם באוצר מתקשים לגייס כלכלנים לעבודה"

באוצר מסבירים כי שיעור האבטלה בישראל נמוך מאוד וקשה לגייס עובדים בכל מקום. לדברי סגן יו"ר אגף השכר באוצר, חנן לזימי "גם אנחנו מתקשים לגייס עובדים, כלכלנים. קשה להביא מהנדסים, סייעות וקלדניות לבתי משפט כי המסק בתעסוקה כמעט מלאה".

לדבריו, בפברואר 2025 סוכם מול הנהלת רשות האוכלוסין ומול ההסתדרות על תוכנית עבודה לחתימת הסכמים קיבוציים ברשות כיוון שישנן מספר סוגיות בוערות, והאגף פועל על פי תוכנית עבודה זו. "מאז שאני באגף יש בעיות ברשות האוכלוסין. באוגוסט 2023 המדינה עצרה בגלל משבר הדרכונים ולקחנו עובדים ממנהל אכיפה וזרים, בהסכמת ההסתדרות. אחר כך הנושא הבוער היה קביעת מעמד פליט וגם שם נעשה טיפול בהסכמה עם ההנהלה. גם היום יש פה שריפה ואומרים 'תעזוב הכל ותמצא פתרונות לדבר הזה'".

נזכיר כי בדיון שנערך לאחרונה בוועדת העבודה והרווחה, הצהיר סגן ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית רן כהן כי גם ביחידה עליה הוא אמון מתקשה לגייס כוח אדם וכי כיום ישנם 78 מפקחי בטיחות על כלל מקומות העבודה במשק, לרבות 80 אלף אתרי הבנייה שברבים מהם מועסקים כיום עובדים זרים. בשנים 2023-2024 קוצץ לדבריו תקציב היחידה ב-40% באופן הפוגע ביכולת המשרד לאפשר שעות נוספות למפקחים הקיימים וכן בתקציב הרכבים עבור המפקחים בשטח.

אתמול התבטא מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן בכנס אלי הורוביץ ואמר: "השירות הציבורי בישראל קורס תחת תחרות בלתי אפשרית מול המגזר הפרטי. אנחנו בקטסטרופה של המגזר הציבורי, ולא מצליחים לספק לאזרחים ולמגזר העסקי את השירותים שאנחנו צריכים לספק".