ארגון ה-OECD מפרסם בפעם הראשונה נתונים על היקף הזכויות שנותנות המדינות החברות בארגון לקשישים הסיעודיים, ומגלה כי ישראל רחוקה מלהגשים את הדיבר "כבד את אביך ואת אמך". מהמחקר עולה כי ישראל היא בין המדינות הבודדות בארגון ה-OECD שאינן מעניקות כל סיוע בקהילה לקשישים סיעודיים עם צרכים נמוכים. בנוסף, מבחני ההכנסה באשפוז הסיעודי בישראל הם בין המחמירים במדינות הארגון, וכוללות מבחני נכסים של הקשישים הסיעודיים. עוד עולה מהמחקר כי העניים בישראל משלמים יותר על סיעוד בקהילה מבכל מדינה אחרת – הם נדרשים לשיעור ההוצאה הפרטית הגבוה ביותר ב-OECD.
המחקר, שבחן 14 מדינות החברות בארגון, גילה פערים משמעותיים בין המדינות השונות: חלקן מעניקות כיסוי סיעודי מלא, וחלקן נותנות כיסוי מינימלי בלבד. בישראל, שבה אין ביטוח סיעודי ממלכתי, מי שעני מקבל כיסוי מלא, אך מרמת הכנסה מסוימת אין כמעט השתתפות של המדינה בכיסוי הוצאות הסיעוד, וגם מה שיש אינו מספיק. בנוסף, בישראל אין התייחסות לבני משפחה שמטפלים בקרוביהם הסיעודיים, וזאת בשונה ממדינות אחרות ב-OECD. אחוז הקשישים הסיעודיים בישראל הוא הגבוה במדינות הארגון, ועומד על למעלה מ-20%. על פי נתונים של המועצה הלאומית לכלכלה משנת 2013, בישראל ישנם כ-866 אלף זקנים, המהווים כ-10.6% מהאוכלוסייה, הצפי לשנת 2030 הוא 1.4 מיליון זקנים.
בשנתיים האחרונות הולך וגובר הלחץ הציבורי להנהיג בישראל ביטוח סיעודי ממלכתי, אך עד כה לא נרשמה התקדמות ממשית בנושא. שר הבריאות יעקב ליצמן הכניס להסכם הקואליציוני בין מפלגת יהדות התורה והליכוד את הדרישה לביטוח סיעודי ממלכתי, ואף איים במשבר קואליציוני כמה פעמים עקב גרירת רגליים של משרד האוצר בעניין, עד כה ללא תוצאות. על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) בעניין זה. חשוב להזכיר שבישראל האוכלוסיה מזדקנת בקצב מהיר משאר מדינות ה-OECD.
המחקר בחן את שיעור השתתפות המדינה בכיסוי לקשישים סיעודיים בקהילה (להבדיל מאשפוז סיעודי) לפי רמות תלות שונות. בישראל, (וכן בארה"ב, צ'כיה וקרואטיה) לא ניתן כיסוי סיעודי לאנשים ברמת סיעוד נמוכה – שעל פי דוח ה-OECD אמורה לזכות ב-6.5 שעות טיפול שבועיות. מצב זה גורם לכך שאנשים במצב סיעודי נמוך ובמעמד סוציו-אקונומי בינוני-נמוך לא יצליחו לעמוד בתשלום על הטיפול המינימלי. גם ברמת התלות הבינונית נמצאת ישראל בתחתית הרשימה מבחינת היקף הכיסוי הציבורי, עם כיסוי המספק כ-45% מהצורך. ברמת התלות הגבוהה הכיסוי הציבורי מגיע לכ-45% מהצורך – נמוך מרוב מדינות ה-OECD. בכל המדינות שנבדקו, עלות טיפול סיעודי שווה להכנסה ממוצעת או למעלה ממנה לבני 65+.
בחינה המתמקדת באוכלוסיות החלשות בכל מדינה מגלה כי העניים בישראל משלמים יותר על סיעוד בקהילה מבכל מדינה אחרת – הם נדרשים לשיעור ההוצאה הפרטית הגבוה ביותר ב-OECD – כ-78%.
לעומת הטיפול הסיעודי בקהילה, הכיסוי לאשפוז סיעודי בישראל הוא בין המקיפים במדינות ה-OECD ומממן כמעט 80% מעלות האשפוז הסיעודי. יחד עם זאת מציינים בארגון כי מבחני ההכנסה באשפוז הסיעודי הם מהמחמירים במדינות הארגון ומתייחסים לנכסים של הקשיש הסיעודי.
רוב המדינות הנהיגו מבחן הכנסה לקבלת כיסוי סיעודי, כאשר בכל המדינות מלבד ארה"ב יש בסיס רווחתי (בישראל זה ביטוח לאומי) אבל אנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך עדיין לא יצליחו לעמוד בשיעור ההשתתפות העצמית הנדרש. מלבד המדינות בהן יש טיפול מקיף (איסלנד, הולנד ושוודיה) ומדינות בהן יש טיפול ממוקד (אנגליה ובלגיה), סיעוד בקהילה אינו נגיש מבחינה כלכלית עבור בני המעמד הסוציו אקונומי הנמוך והם נאלצים לפנות לבתי האבות הסיעודיים בכדי לקבל טיפול.
בכל המדינות יש השתתפות של המדינה בכיסוי שהות במוסד סיעודי לאזרחים במעמד סוציו-אקונומי נמוך. כך הופכים המוסדות הסיעודיים להיות רשת בטחון למי שאין לו משפחה או מקורות כלכליים להישאר בקהילה. מוסדות אלה מוגבלים, על פי רוב, לאנשים ברמת סיעוד גבוהה. אנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך שהם ברמת סיעוד נמוכה או בינונית עלולים למצוא עצמם ללא טיפול שהולם את מצבם.
בישראל אדם מוגדר כסיעודי רק אם עבר מבחן תלות, והכיסוי שהוא מקבל במידה ואינו מאושפז מוגבל לעד 22 שעות שבועיות. המגבלות הללו קיימות רק בישראל מבין המדינות שנבדקו. מצב זה גורם לכך שרק מי שמקבל תמיכה מהמשפחה יכול להישאר בקהילה ולא לעבור למוסד סיעודי.
שר הבריאות יעקב ליצמן אמר בתגובה לנתונים כי "נתוני ה-OECD מצביעים גם הם על הצורך ביישום מיידי של הרפורמה לסיעוד ממלכתי אותה גיבשנו במשרד הבריאות. זהו צו השעה לשינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל. מחובתנו להביא תיקון חברתי כלפי הדור הקודם, שנדרש לשירותי סיעוד וכיום אינו מקבל מענה מיטבי בסבך הביורוקרטיה. חוסר היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה הופך לפצצת זמן מתקתקת, וזו העת לרפורמה בסיעוד. אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להשלים את הדיונים בנושא, ולהביא ליישום מידי של הרפורמה לטובת אזרחי ישראל."
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב קרא להעלאה מתונה של דמי ביטוח הבריאות על מנת לממן את צרכי הסיעוד הגוברים של האוכלוסייה בישראל. "הנתונים מראים שרק פתרון מערכתי עם הזרמה כספית גדולה והוספת עוד כוח אדם איכותי למערכת ייתן מענה. הציבור הישראלי מצפה מאיתנו למערכת בריאות וסיעוד טובה יותר, שתחסוך להם הרבה הוצאות פרטיות – וזה דורש העלאה מתונה של דמי ביטוח הבריאות. האוכלוסייה בישראל מתבגרת בצעדי ענק ואנחנו לא ערוכים לזה מבחינה לאומית. רק רפורמה משמעותית תוכל לשים אותנו במקום הנכון. הוועדה שהוקמה בראשות הממונה על התקציביים באוצר אמיר לוי ובראשותי מחויבת לתת מענה לצרכים הללו."
חברי הכנסת איציק שמולי ועמיר פרץ (המחנה הציוני) אמרו לנתוני הכיסוי הסיעודי הנמוך בישראל כי "הנתונים מלמדים על עוצמת המשבר בתחום הסיעוד והפתרון היחידי האפשרי הוא קידום הצעת החוק לביטוח סיעודי ממלכתי עליה חתמו 81 חברי כנסת. אם עד עכשיו הנתונים לא היו מספיק ברורים, אז גם ה-OECD שהוא האורים והתומים של הממשלה אומר את זה בבירור. האמת בישראל ברורה – ברגע האמת המדינה ממוטטת את עלויות הסיעוד האדירות על ראשם של הקשישים שהם אוכלוסיה מוחלשת ממילא".
