המכון הלאומי לאנרגיה ואגירה אלקטרוכימית נחנך אתמול (שלישי) במעמד שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן ונשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ' אריה צבן. המכון, שהוקם באוניברסיטת בר אילן בשיתוף עם הטכניון, יקדם טכנולוגיות בתחומי האנרגיה, ובפרט האנרגיה המתחדשת והאגורה, וכן ישמש כ'אינקובטור' לחברות הזנק בתחום.

תחום האגירה נחשב במובנים רבים ל'צוואר בקבוק' במעבר של ישראל למשק מבוסס אנרגיות מתחדשות. זאת, בשל הסתמכותה המשמעותית של ישראל על האנרגיה הסולארית, בהיעדר מקורות אנרגיה מתחדשת משמעותיים אחרים. האנרגיה הסולארית, מעצם טיבה, היא דינאמית מאוד, ועוברת מעוצמה גבוהה מאוד בשעות מסוימות של היום לייצור אפסי של אנרגיה בשעות אחרות. מצב זה, בשילוב עם העובדה ששעות השיא של ייצור האנרגיה הסולארית אינן שעות השיא בביקוש החשמל, מייצר מצב בו אנרגיה סולארית רבה מוארקת לאדמה, ולמעשה מבוזבזת.

בישראל תחום האגירה רק החל להתפתח: בפברואר נפתח מתקן האגירה השאובה השני מסוגו בארץ. זוהי מעין "תחנת כוח" שמייצרת חשמל בשעות שיא הביקוש מאנרגיה זולה יותר שאגרה בשעות השפל. מתקנים נוספים אמורים להפתח בשנים הקרובות. במקביל, בחודש מרץ אושר לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק, שיפטור מתקני אגירה זעירים מהיטל השבחה. בכך יהפוך את מתקני האגירה הללו, שרובם ביתיים, לכדאיים יותר עבור אזרחים שיתקינו מערכת סולארית בביתם.

עם זאת, הן בארץ והן בעולם, טכנולוגיות האגירה אינן בשלות עדיין בקנה מידה שיאפשר מהפכה. הן אינן מתקדמות מספיק הן במונחים של עלות ייצור, שעדיין אינה מתאימה לייצור המוני, והן במונחים של נצילות, כלומר אחוז האנרגיה שנשמרת. בנוסף, רבים ממתקני האגירה נעשים מחומרים מזהמים מאוד, ולכן גופים ירוקים חוששים מקידומם.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״הקמת המכון הלאומי לאנרגיה נועדה לעשות שימוש בחדשנות וביזמות הישראלית לטובת משק האנרגיה והכלכלה בישראל. אנרגיה זה חיים, ואני בטוח שמהמכון החדש יצאו פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך, שיציבו את ישראל בקדמת הבמה. תחום האנרגיה הוא חלק בלתי נפרד ממהפכת ה-Ai, ואנו נפעל לקדם פתרונות שיחזקו את הביטחון האנרגטי שלנו, יתרמו לאיכות הסביבה ויאפשרו ייצור חשמל במחיר תחרותי״.

"כחוקר אנרגיה ויזם, הקמת האב האנרגיה היא משימה אישית עבורי, וגם צו השעה עבור ישראל והעולם״, אמר נשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ׳ אריה צבן, ״אנו זקוקים לפתרונות טכנולוגיים מבוססי דיפ-טק כדי להשיג את היעדים השאפתניים שלנו ולהבטיח את עתידו של כדור הארץ. פתיחת המכון לאגירת אנרגיה הראשון מסוגו בארץ ומהמובילים בעולם יסייע משמעותית למיצוב של מדינת ישראל כאקו-סיסטם בתחום הקליימטק (מערכת אקולוגית בתחום טכנולוגיית האקלים – א.פ.)".

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "קיימות היא אחד האתגרים המרכזיים של המאה ה-21, וההתמודדות עימו מצריכה שיתופי פעולה רב-תחומיים החוצים גבולות דיסציפלינריים ומוסדיים ושותפות הדוקה בין האקדמיה, התעשייה וגורמי ממשל. תשתיות המחקר החדשניות של המכון ישרתו את כלל החוקרים בישראל, והקמתו היא בשורה משמעותית מאוד. אין לי ספק שהמהלך הזה, בשיתוף ובתמיכת משרד האנרגיה, יוביל אותנו לעתיד טוב, נקי ובריא יותר".

קפיצת מדרגה לאומית בטכנולוגיות אגירת אנרגיה

המכון הלאומי לאגירה אלקטרוכימית, הראשון מסוגו בישראל, נועד לקידום מחקר ופיתוח בתחומי אגירת אנרגיה ותאי דלק באמצעות טכנולוגיות אלקטרוכימיות מתקדמות. במהלך טקס החניכה, הוצגו מעבדות המחקר לשר ולמנכ"ל, בהן ציוד מתקדם לחקר של טכנולוגיות בתחומי האגירה ותאי הדלק, ולאחר מכן התקיים כנס של מכון האגירה בשיתוף עם חממת NET ZERO, שעסק בתחומי המעבר משלב הפיתוח למסחור.

המכון הוקם במטרה לייצר קפיצת מדרגה לאומית ביכולות הפיתוח, ההכשרה והמסחור של טכנולוגיות אגירת אנרגיה. המכון מהווה פלטפורמה מערכתית-משולבת המחברת בין אקדמיה, תעשייה וממשלה, תוך מענה כולל לכל שלבי שרשרת הפיתוח הטכנולוגי – ממחקר בסיסי, דרך פיתוח אבי טיפוס, ועד שיתופי פעולה מסחריים. משרד האנרגיה והתשתיות מקדם פתרונות אגירה שישתלבו עם מערכות ייצור אנרגיה מתחדשת ויאפשרו הגעה ליעד השאפתני לאיפוס פליטות בשנת 2050.

תפקידו של המכון הוא לייצר תשתיות מחקר מתקדמות, הכשרת דור חדש של מומחי אנרגיה, ותמיכה מדעית-טכנולוגית בסטארטאפים ותעשיות בשלביהם השונים, וזאת על מנת להצעיד את ישראל קדימה למשק המתבסס על אנרגיות מתחדשות.

באירוע הוכרזו הזוכים בקול קורא הראשון של המכון, ביניהם ניתן למצוא את מרבית מוסדות המחקר בישראל, בהם אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת אריאל, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן והטכניון. המחקרים שיבצעו החוקרים יקדמו פיתוח של טכנולוגיות מתקדמות ומערכות אגירה בטוחות ויעילות יותר. בין החוקרים הבולטים שנבחרו: פרופ' עמנואל פלד מאוניברסיטת תל אביב, שבשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר אילן יפתחו סוללות נתרן-יון בעלות פוטנציאל לאגירה זולה לרשת החשמל; ופרופ' צ'רלס דיזנדרוק מהטכניון, שיתמקד במחזור סוללות ליתיום-יון. שש הצעות המחקר האקדמאיות שנבחרו יזכו לקבל מהמשרד סכום כולל של כ-4.5 מיליון ₪, לטובת קידום המחקר בשלוש השנים הקרובות.

המכון הלאומי לאגירת אנרגיה יהיה חלק מהאב האנרגיה שיוקם בבר אילן. המתחם צפוי למלא תפקיד מרכזי בקידום אקו-סיסטם החדשנות הישראלי לטכנולוגיות אקלים מתקדמות, בדגש על תחום האלקטרוכימיה והסוללות, המימן, יצירת חומרים ברי-קיימא לתהליכים תעשייתיים, פתרונות ללכידת פחמן דו-חמצני ועוד. כיום, מאות מיזמים בתחום האנרגיה פועלים בישראל. המעבדות החדשות ימלאו תפקיד מרכזי בפיתוח סביבה של טכנולוגיות אקלים ישראליות מתקדמות. זאת, כדי לתת מענה לביקוש העולמי ההולך וגדל לפתרונות אקלים ועידוד מחקר פורץ דרך והקמת סטארט-אפים חדשניים שמניעים שינוי לעתיד בר קיימא.