חברת 'האאט' הפכה בשנים האחרונות לשחקנית מפתיעה בזירת המשלוחים. עם יכולת להעביר משלוחים גם לבתים בכפרים שאין להם כתובת ואפשרות לתשלום במזומן, החברה נכנסה בחודש שעבר לחיפה בסערה ואתגרה את החברות הגדולות בשוק. לצד סיפור יזמי מרשים והבטחה ליחסים טובים בין החברה לשליחים ולמסעדנים, הדרישה משליחים לשלם מכיסם הפרטי על ההזמנה תוך הבטחה שיקבלו החזר מהלקוח מותחת את הגבולות של כלכלת הפלטפורמה, והמדינה נמנעת להגדירם.

"אנחנו מביאים מיינדסט שונה לעולם המשלוחים, ופתרון קצת שונה ללקוחות", אומר מנכ"ל החברה, ד"ר חסן עבאסי, בריאיון ל'דבר'. "אנחנו מסתכלים בגובה העיניים על שלושת השחקנים – שליחים, מסעדנים ולקוחות, וכולם בעדיפות ראשונה. יש אצלנו גם כרטיסי אשראי, 'סיבוס', אבל גם מזומן".

איך זה עובד? השליחים מסתובבים עם חבילות של שטרות?
"השליחים מסתובבים עם מזומן. הם יכולים לשלם במסעדות במזומן ולקבל מהלקוחות במזומן, בדיוק כמו שכולנו שילמנו לא מזמן. אנחנו לא באמת מתעסקים עם הרבה מזומן, רוב האנשים משלמים באשראי, אבל יש את האפשרות. השליח צריך להחזיק בין 200 ל-300 שקלים".

זה אומר שהשליח משלם מהכסף שלו, ואז הכסף של הלקוח מכסה?
"נכון. זה מהכסף שלו ואנחנו מגבים אותו במקרה של בעיות. זה לא שהחברה נותנת לו ערימה של מזומנים בתחילת היום, אבל נותנים לו גיבוי. החברה לוקחת אחריות בכל מקרה שלקוח לא עונה, לקוח לא רוצה לשלם ועוד'".

השליחים מסכימים לזה?
"יותר מזה, הם אוהבים את זה מאוד. השליח מקבל מהלקוח את מחיר המנה, פלוס גמול המשלוח שלו. מה שהוא מרוויח במזומן מקוזז מהסכום החודשי והוא מקבל אותו מיד, כך שהשליח יוצא עם כסף הביתה בכל יום".

עבאסי אומר ש'האאט' שואפת "לשנות את כללי המשחק" בשוק המשלוחים לטובת המסעדות, הלקוחות והשליחים: "המסעדות משלמות לנו בין 20% ל-23% על כל מנה שמזמינים מהאפליקציה, לעומת 'וולט' ותן ביס, שלוקחים 30%-27%. הלקוח מקבל שירות מהיר וטוב ומחירים הוגנים. כל משלוח מגיע עד 30 דקות, ולקוח אצלנו לא ייתקל בדמי תפעול או בדמי מפעיל. מחיר מנה כמו בתפריט של המסעדה, עלות משלוח, וזהו, אין משחקים".

לטענתו, גם היחס לשליחים הוגן בהרבה מאשר אצל המתחרות. "השליח היום מרוויח בין 60 ל-70 שקלים לשעה בממוצע, ואנחנו מגבים אותם גם בשעות חלשות ובמצבים שאין משלוחים. יש להם תמיד מענה טלפוני, אנושי, תמיד דואגים להם ויש להם עם מי לדבר באופן מיידי בכל בעיה. אנחנו גם בונים להם מועדוני שליחים ומקומות ברחבי העיר, שהם יוכלו לנוח כמו שצריך בין משמרות".

עזב משרה בגוגל, הקים עסק מהבית

ד"ר עבאסי (36), נשוי ואב לשלושה מאום אל-פחם. הוא מתכנת במקצועו, בעל דוקטורט במדעי המחשב מהטכניון ופוסט-דוקטורט מאוניברסיטת פרינסטון היוקרתית בארצות הברית, בעבר עבד כמתכנת בכיר בגוגל ו-IBM, ועדיין מרצה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. ב-2019, בעודו בדרך לקריירה מבטיחה הוא החליט לשנות מסלול, עזב את המשרה בגוגל והקים את 'האאט'.

"התחלתי מהבית באום אל-פחם", הוא מספר, "אני ואשתי ועוד שני חברים היינו עושים את המשלוחים. עד היום כל העובדים שלנו נדרשים לעשות משלוח לפחות פעם בחצי שנה, ממוקדן שירות ועד המנכ"ל". כיום לדבריו החברה מפעילה יותר מ-4,000 שליחים, מעסיקה יותר מ-250 עובדי מטה ועובדת עם יותר מ-3,000 עסקים. 

הוא מתגאה גם בכך שהחברה בבעלות ישראלית, בניגוד ל'וולט' הבין-לאומית ותן ביס שבבעלות חברה הולנדית, ובסיפור הקמתה. "אנחנו חברה ישראלית, מקומית, שאין לה אינטרסים בינלאומיים וחברות אם על הראש, כזו שאת המיסים שלה משלמת בישראל ומצמיחה את הכלכלה הישראלית. אנחנו חברה שבאה מהשטח, שמכירה את המסעדן הישראלי ואת הלקוח הישראלי ואת השליח הישראלי ויודעת להיטיב איתם".

הוא אומר שלצד המשלוחים ממסעדות, המהווים את עיקר הפעילות, החברה פועלת גם עם קמעונאים, בעיקר מכולות וסופרים. הוא שואף להרחיב את המשלוחים ברחבי הארץ, על בסיס ההצלחה שכבר הושגה בציבור הערבי: "שם אנחנו ה-מותג של המשלוחים".

ליאור מהמכירות, סוג'וד מהשיווק

איך זה להיות איש עסקים ערבי, בעלים של חברה שצמחה מהציבור הערבי, באקלים הישראלי של היום?
"האמת? כיף. להיות חלוץ וראשון במשהו זה תמיד קשה מאוד ותמיד כיף אדיר. משום מקום, כאנדרדוג. ויוצא לי גם לפגוש מלא יזמים צעירים, מכל המגזרים, ואני מאוד מתרגש להוות להם דוגמה. במיוחד במגזר הערבי, אני חושב שזה טוב להראות לאנשים שאתה מביא משהו טוב לסביבה, שאתה יכול לתרום ולשנות".

רוב המסעדות הן מהמגזר הערבי?
"המסעדות מכל המגזרים, אנחנו לא מפרידים. כמובן שבאום אל פחם זה בעיקר מסעדות ערביות ושליחים ערבים, כי זה מי שגר באזור, אבל בחיפה למשל יש מסעדות ערביות מוואדי ניסנאס, שווארמיות ופלאפליות לצד מזון מהיר, פיצריות, מסעדות סושי, מסעדות שף מהמושבה הגרמנית ומשוק תלפיות, חנויות ממתקים ערביים וחנויות פרימיום יוקרתיות".

העובדים מגוונים כמו הלקוחות?
"יש לנו את ליאור שמוביל את המכירות, ואת סוג'וד שמובילה את השיווק. כמובן, גם השליחים הם מכל המגזרים ומכל הדתות, ואני חושב שיש, במיוחד בעת הזו, משהו מאוד מיוחד בגיוון שלנו".

 אבל יחסי עבודה אין שם.
"עם השליחים? לא. אנחנו עובדים במודל של פרילנסר".

מודל העסקה במחלוקת

בחמש השנים האחרונות מתנהלת תביעה נגד 'וולט' בבית הדין לעבודה, העוסקת בהכרה ביחסי עבודה. 'וולט' מתקשרת עם שליחיה כ"עצמאים", שעובדים מולה כעוסקים המקבלים שכר עבור כל משלוח, ללא שכר מינימום שעתי או זכויות סוציאליות, בשיטה המכונה 'כלכלת פלטפורמה' או 'תעסוקת חלטורה', מודל שאימצה גם 'האאט'.

"תיק 'וולט'" נחשב לתביעת דגל בתחום העבודה בישראל, שתהיה לה השפעה על עתיד ענף המשלוחים וענפים נוספים. גם בעולם הנושא נמצא בוויכוח ובמאבק, כשבאירופה נעשים צעדים משמעותיים לשינוי המודל.

לפני כשנה הקים משרד העבודה צוות בין משרדי שאמור לעסוק בנושא, אך עד כה הוא לא הציג תוצאות. בינתיים, בהיעדר המדינה, מודל הפלטפורמה מתפשט לענפים נוספים בשוק העבודה, ומייצר אופני פעולה חדשים – כמו מודל התשלום במזומן של 'ההאט'.

מודל ההעסקה שבחרת נתון להליך משפטי בארץ, ולבחינה תחת זכוכית מגדלת בכל העולם. זה לא מלחיץ אותך?
"אני מאוד קרוב לשטח ואני חושב שזה מודל שהוא טוב לכולם, ובמיוחד לשליחים. רוב השליחים הם זמניים, זו לא הקריירה שלהם. אלה אנשים שעובדים כסטודנטים, או שרוצים איזו הכנסה נוספת, לעשות כסף מהיר לתקופה קצרה. יש אצלנו שליחים שהם מורים או אמנים, סטודנטים, אפילו עובדי בניין, ושליחים שהם ממש אחרי התיכון.

"זה לא בא על חשבון האנושיות. אנחנו מאוד מכבדים את השליחים, אנחנו לא מתנהלים איתם בצורה של – לא מכיר אותך ואתה לא מכיר אותי. תמיד אפשר לדבר איתנו בגובה העיניים, ואנחנו תמיד נעריך את מי שעובד איתנו. בזכות השליחים אנחנו קיימים".

גם השליחים של 'וולט' אמרו בהתחלה- אנחנו מרוויחים הרבה. ואז לאט לאט, כש'וולט' הפכה למונופול, החברה הלכה ונגסה להם בשכר. אתם לא תהיו כאלה?
"אני לא חושב. זה לא שאנחנו חדשים, אנחנו כבר שש שנים בשוק. במשך כל השנים לא נגענו בתגמולים לשליחים, ואפילו העלנו אותם. אנחנו גם נותנים פרסים לשליחים, אם הם מקבלים ציונים גבוהים מהלקוחות, צוברים ותק של יותר מחצי שנה או חוצים מספר של הזמנות".

תהיה מוכן להעסיק את השליחים שלך אם זה מה שבית הדין ייקבע? או שתיאלץ לסגור?
"תמיד נלך לפי החוק, ואם זה מה שהחוק יקבע, זה מה שיהיה. אבל זה מודל אחר לגמרי, שיגרור שינוי של 180 מעלות. אם היום שליח מרוויח בין 60 ל-70 שקלים בממוצע לשעה, והוא יכול לעבוד בנוחות שהוא רוצה ובזמינות שהוא רוצה. זה יגרור שינוי בשכר, בצורת העבודה, בשעות, בגמישות. אם נצטרך, נלמד את זה ונחליט איך עושים את זה, וגם אז נהיה הוגנים כלפי כולם. מה פתאום לסגור, אנחנו כאן ונהיה כאן בכל מקרה".

בדרך לתל אביב?

רק לפני כמה חודשים נכנסה 'האאט' לראשונה לעיר גדולה בישראל – חיפה. עיר שבה יש לה גם תחרות צמודה עם 'וולט'. הם כבר מציעים משלוחים מיותר מ-200 מסעדות ובתי עסק בעיר, ועבאסי טוען שכמות השליחים גדלה שם מיום ליום, כולל כאלו שערקו מהמתחרה.

"בזמן המלחמה ראינו צמיחה ענקית, במיוחד בסופרים ובמכולות", אומר עבאסי. "אנשים לא יצאו מהבית. בעכו, למשל, זה פשוט התפוצץ, ובחיפה זה עלה על הציפיות שלנו. אנחנו כבר יכולים להגיד שחיפה היא נקודה גדולה שלנו, ואפשר להמשיך הלאה".

אתם מתכננים להיכנס גם לתל אביב, או שזה השטח של 'וולט'?
"לא ידעתי שתל אביב כתובה על 'וולט' בטאבו. אני לא מונע מהתחרות ולא מגדיר את עצמי כמתחרה של 'וולט' או של אחרים, אני מונע לפי הצורך.

"חזרתי מפוסט דוקטורט בארצות הברית הביתה לאום אל פחם. אשתי הייתה בהיריון, רציתי להזמין לה אוכל ולא הצלחתי. הבנתי שהגעתי מעולם של משלוחי אוכל מעכשיו לעכשיו למקום שבו לאנשים אין אפילו כתובת, ושאת האוכל שלהם הם קונים בדוכן במזומן ושברתי את הראש איך אפשר להביא את עולם המשלוחים לעולם הזה. כמו אז, אני אגיע למקומות שבהם ארגיש שאני מביא ערך. אז אם אני ארגיש שיש צורך שנגיע ליפו ותל אביב, נגיע".

מי לדעתך מנצחת בקרב השווארמיות המיתולוגי של חיפה?
"אני לא נכנס לפוליטיקה, אבל מכולן אפשר להזמין ב'האאט'".