בית הדין הארצי לעבודה יצעד היום (שלישי) צעד נוסף בהליך משפטי בן שלוש שנים שסיומו לא נראה באופק, ומאתגר את השאלות הבסיסיות ביותר של זכויות עובדים המועסקים דרך פלטפורמות. הרכב השופטים בראשות סגן הנשיאה, השופט אילן איטח, ידון מחר ב-10:00 בערעור של וולט על החלטת בית הדין האזורי לעבודה ת"א להכיר בייצוגיות התביעה כנגדה להכרה ביחסי עבודה עם שליחיה.

וולט, ענקית המשלוחים הפינית שנכנסה לישראל לפני חמש שנים, לא נמצאת באותו המקום שבו היתה עם הגשת התביעה. מצד אחד היא לא מפסיקה להרחיב את פעילותה לאזורים נוספים בארץ; מצד אחר היא נמצאת בסכסוך ארוך עם השליחים שלה, ומנקזת אליה לא מעט זעם ציבורי. בזמן שהמחוקק בישראל מתעלם ממנה ומחברות דומות לה, מדינות באירופה ובארה"ב סוגרות את הדלת לכלכלת החלטורה. ובצל כל זה, היא הנתבעת המרכזית בתיק שיכול לקבוע מה יהיה העתיד של יחסי העבודה בישראל.

התביעה הייצוגית: שליח וולט שדורש להכיר בו כעובד

כמו חברות פלטפורמה אחרות, שליחי וולט פועלים תחתיה כמעין 'פרילנסרים', במעמד מעומעם מבחינה חוקית ומשפטית. רובם עובדים תחתיה במעמד של עוסק פטור או מורשה, עולים ויורדים מזמינות לקבלת משלוחים באופן חופשי, ומקבלים תשלום עבור כל משלוח שהאפליקציה מנתבת אליהם.

השליחים לא מועסקים על ידי וולט, ועקב כך לא מקבלים זכויות נלוות של עובדים כגון שכר מינימום וזכויות סוציאליות. מנגד, הם גם לא ממש עצמאיים: הם לא שולטים כלל בגובה התגמול, באופי ובצורת העבודה, הם לא יכולים להעסיק תחתיהם עובדים, ועוד. שיטה זו, שהתרחבה משמעותית בתקופת הקורונה, מכונה בעולם "כלכלת הפלטפורמה" או "תעסוקת חלטורה".

באוגוסט 2020, הגיש גולן חזנוביץ', שליח עבר של וולט, תביעה ייצוגית נגד החברה על סך 24 מיליון שקלים. התביעה, שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, דורשת שהחברה תכיר בשליחיה כעובדים המועסקים בה, וזכאים לשכר מינימום ולזכויות סוציאליות. בתביעה נטען שוולט מסווגת את שליחיה כ'עצמאים' באופן פיקטיבי, תוך שהיא שוללת מהם את מעמדם כעובדים, הכול במטרה לעקוף את חוקי המגן ולהימנע מתשלום הזכויות הסוציאליות המגיעות להם.

לטענת חזנוביץ׳, השליחים ב׳וולט׳ מגיעים ברובם מאוכלוסיות מוחלשות: קטינים, חיילים משוחררים וסטודנטים, ומשתלבים "בלב ליבת עסקיה" של החברה, כחלק אינטגרלי ממערך השליחים אותו היא מפעילה ושירותי המשלוחים אותם היא מספקת, הן למסעדות והן ללקוחות.

שנתיים לאחר מכן, לאחר דיונים רבים והשמעת הטענות, כולל טענותיהם של ארבעה שליחים שמתנגדים לתביעה ומיוצגים על ידי פורום קהלת, בית הדין קיבל את הבקשה לתביעה ייצוגית. כלומר, בית הדין קבע שיש מקום לדון בתביעה הזו כתביעה ייצוגית. השופטת אריאלה גילצר-כץ שדנה בבקשה קבעה ש"לאחר שסקרנו את המבחנים לקביעת יחסי עבודה נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים במבקש (השליח שתבע), וניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי התקיימו יחסי עבודה".

כצפוי, וולט ערערה על הקביעה לבית הדין הארצי לעבודה. הערעור הוגש לאחר שבוולט סירבו לקבל פשרה ליצירת מסלולי בחירה לשליחים בין העסקה לעבודה כפרילנסרים. מחר, כאמור, ידון בית הדין הארצי לעבודה בירושלים בערעורה של החברה על עצם קבלת התביעה הייצוגית.

הרוח הגבית השתנתה: השליחים ספקנים יותר ביחס לאמירות שוולט רוצה בטובתם

איליה יוספיאן, ממייסדי וולט ישראל והאחראי מטעמה על הקשר עם השליחים, שלח לקראת הדיון הודעה לשליחים באמצעות האפליקציה, בה הודיע על קיום הדיון. בהודעה, מנסה יוספיאן לשכנע את השליחים שהתנגדות החברה לקיום יחסי עבודה בינה לבין השליחים טובה עבורם.

"מה זה אומר להיות שליח שכיר היום?", כתב יוספיאן. "לשליח שכיר יש בוס על הראש, שליח שכיר עובד על פי משמרות קבועות מראש (בכל שבוע, מזג אוויר וכו׳), שליח שכיר חייב לקחת כל הזמנה שקופצת לו, שכר ממוצע של שליח שכיר עם זכויות סוציאליות שנלוות לשכירים".

הודעה לשליחי וולט מטעם הנהלת החברה (צילום מסך)

"בוולט, כידוע לכם, אתם השליחים בחרתם להיות עצמאים ופרילנסרים, מה זה אומר?", הוא ממשיך. "שליח פרילנסר הוא הבוס של עצמו. שליח פרילנסר בוחר מתי לנוח, מתי לעלות לזמינות ואיך לנהל את הזמן שלו, שליח פרילנסר בוחר איזה הזמנות הוא לוקח ואיזה לא, זכויות ביטוח לאומי של עצמאיים".

התגובות להודעתו של יוספיאן ברשתות החברתיות של השליחים מעורבות. לצד מספר תגובות תומכות, חלק מהמגיבים פקפקו בטענה שמודל ההעסקה הנוכחי טוב עבורם, והבולטות ביותר ממש מפרטות למה וולט בעצם פוגעת בשליחים, ואף קוראות לשליחים להגיע לתמוך בתביעה ואפילו לשלוח לעורכי הדין מטעם התביעה תמיכה באופן אנונימי.

"תמוהה בעיניי ההודעה שאליה מעדכן אותנו בנוגע להליך המשפטי", כתב אחד השליחים בקבוצת הפייסבוק הראשית של שליחי וולט בישראל, בפוסט שזכה לעשרות תגובות, לייקים ושיתופים. "הוא לא ביקש מפורשות להגיע להראות נוכחות, אבל ציין בדיוק את היום, השעה והמקום שהדיון יתקיים בצפייה ששליחים יגיעו ויפגינו למען וולט. אז אני כמובן אגיע, ואעמוד עם שלטים ואסביר לכולם שוולט פגעו לי בתנאי העסקה באופן חד צדדי".

"וולט מספרת סיפורים שכאילו בגלל ששליח מחליט מתי הוא עובד, או מחליט איזה משלוח לקחת או לא, צריך למנוע ממנו את כל הזכויות הסוציאליות", כותב שליח אחר בעוד תגובה בולטת. "הם סתם מנסים לחסוך כסף ולספר סיפורים ולנגן על הקטע של הגמישות מתי לעלות לעבודה. כל מילה נוספת מיותרת חברים כל מי שיכול להגיע לתמוך בנו השליחים יבורך".

בניגוד לטענות של וולט, אין סתירה הכרחית בין הגמישות בזמני העבודה של השליחים לבין העסקתם כשכירים. הוכחה לכך ניתן למצוא בחברות שליחויות אחרות באירופה שהפכו את השליחים בהן מעצמאים לשכירים ושמרו על הגמישות הזו: מג'סט איט טייקאווי בספרד, ועד צ'סקיס אס-איי בז'נווה, שמבצעים שליחויות עבור אובר-איטס. שתי החברות הללו אפילו חתמו עם השליחים שלהן על הסכם קיבוצי שמסדיר ומשפר את זכויותיהם כעובדים, ומאפשר להם לקיים דיאלוג עם ההנהלה דרך נציגיהם באיגוד המקצועי.

ההחלטות השרירותיות הוציאו את השליחים למחאה

למעשה, יוספיאן השמיט מהודעתו מספר עובדות, שהשליחים יודעים היטב. ראשית, את העובדה שהעמימות במעמדם של השליחים היא מה שבפועל מאפשר לחברה לקבל החלטות שרירותיות מעל ראשיהם. וולט עושה זאת לא מעט, והשליחים כבר למודי ניסיון.

ובמיוחד לאחרונה. בינואר האחרון וולט הכניסה לארץ מודל תשלומים חדש. בניגוד למודל הקודם, שיטת חישוב התשלום עבור המשלוח אינו שקופה לשליחים, ולטענתם, המודל הפחית בפועל את התשלום לשליחים בכ-20%-30%, וביטל את התשלום הכפול עבור משלוחי "באנדל" – שני משלוחים או יותר שנאספים מאותה מסעדה לאותו האזור, או ממסעדות סמוכות לאותו האזור. המודל יושם תחילה בירושלים ובחיפה, בטענה שאלו ערים ההריות שהנסיעה בהן אינה בקו ישר.

עם תחילת יישום המודל, החלו השליחים להפגין כנגדו. מאז המודל התרחב לאיזורים נוספים, הן בארץ והן בעולם, ואיתו גם  ההפגנות. אך למרות הכל, בחברה טוענים בתוקף שהמודל שונה לטובת השליחים, וששכרם לא נפגע.

במקביל, וולט עלתה לכותרות לאחרונה במספר פרשיות נוספות שעוררו ביקורת עליה בקרב השליחים: החברה הודיעה על ייקור המשלוחים עקב גביית "דמי טיפול" מהלקוחות, מהלך ששליחים רבים טוענים שהוא פוגע בטיפים שהלקוחות משאירים להם; היא סיימה את ההתקשרות עם 500 שליחים שעבדו תחתיה תחת חברת קבלן שעברה על החוק; הודתה בהפרת חוקי התחרות במהלך תקופת הקורונה. לצד זאת, החברה העולמית בפינלנד הודיעה שתתחיל לפקח את שליחיה באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים לצורך מניעת זיופים.

ובמקביל, כאמור, וולט לא מפסיקה להתרחב. החברה, שמאז שנכנסה לארץ נרכשה על ידי ענקית המשלוחים האמריקאית דורדאש ב-8 מיליארד דולר, הכריזה רק בשנה האחרונה על התרחבותה לארבעה אזורים נוספים בארץ. למרות הביקורת הציבורית הנוגעת להתנהגות השליחים בכביש, לירידה בשירותיות החברה ולפגיעה במסעדות המקומיות בשל עמלות גבוהות, ראשי הרשויות, הפריפריאליות במיוחד, היללו ושיבחו אותה.

לפי הערכות, בוולט פועלים בין 10 ל-15 אלף שליחים (המספר המדוייק אינו שקוף), ובכל יום מגויסים שליחים חדשים. כעת, כשוולט מבקשת את תמיכת שליחיה "בעת צרה", ניכר שהרוח הגבית משתנה. אם בעבר שליחים רבים הגנו בחירוף נפש על המודל שהציעה וולט, וטענו שהם מעוניינים במודל ההעסקה הזה, הקול הזה כבר נשמע חלש הרבה יותר, ושליחים רבים טוענים שהחברה לוקה ב"חמדנות תאגידית".

בעולם הולכים להסדרת כלכלת הפלטפורמות, בישראל הממשלה והכנסת יושבות על הגדר

בעולם מסדירים בשנים האחרונות את נושא ההעסקה בחברות הפלטפורמה. חוק שנמצא בהליכי חקיקה באיחוד האירופי שעבר לאחרונה בפרלמנט האירופי, קבע קריטריונים לקיום יחסי העסקה בחברות אלה, שקיומם יזכה את העובדים בשכר מינימום, זכויות סוציאליות וזכות להתאגדות. החוק כולל גם פרק נרחב בכל הנוגע לניהול אלגוריתמי ולתפעול עובדים או עוסקים על ידי אפליקציות ומערכות אוטומטיות. החוק הוא הוראה מחייבת עבור המדינות החברות, אך עדיין נמצא בהליכי חקיקה באיחוד ובמדינות, וטרם נכנס לתוקפו. במדינות רבות באירופה, כמו שוויץ, ספרד, גרמניה, הולנד ועוד, כבר עיגנו חוקים דומים או שהנושא הוכרע בבתי הדין לעבודה, וכך גם בארה"ב, באוסטרליה ובמדינות נוספות.

בישראל, נושא כלכלת הפלטפורמה נידון מספר פעמים בוועדת העבודה והרווחה בכנסת הקודמת, אך לא נעשו כל צעדים בנושא מצד הכנסת או הממשלה. אתמול (שני) קראה יו"ר ועדת הצעירים, ח"כ נעמה לזימי (העבודה) למשרד העבודה לעסוק בנושא. אך בשלב זה, אין אף הצעת חוק או מהלך ממשלתי על הפרק. כמו סוגיות אחרות ביחסי העבודה, בתי הדין לעבודה נאלצים בעל כורחם להיכנס לוואקום שמשאיר המחוקק.

התביעה הייצוגית המבקשת להכיר ביחסי ההעסקה בין וולט לשליחיה עשויה להוות פריצת דרך בכל הקשור ליחסי עבודה בכלכלת הפלטפורמה בישראל. זו הסיבה שעיניים רבות נישאות לתיק מצד ארגונים, גופי תקשורת, חברות ומשפטנים. בין הארגונים ניתן למצוא גם את ההסתדרות שהגישה את עמדתה, ואת פורום קהלת שביקש להיות צד. הכרעת בית הדין הארצי תקבע את המשך קיומו של ההליך, אך גם אשרור החלטת בית הדין האזורי תהיה רק הפתח לדיון בתביעה עצמה – הליך שיארך עוד מספר שנים בהן השליחים ימשיכו לעבוד כ'עצמאים' ללא זכויות.