מדינות באוסטרליה החלו להגיב לצמיחתה של כלכלת הפלטפורמה בשטחן, בניסיון להגן על העובדים מתחת לאפה של הממשלה הפדרלית שנראה שמתעלמת מהנושא.
אוסטרליה מצטרפת בכך למגמה העולמית של בחינת יחסי העבודה בצורת העסקה זו. בדצמבר האחרון הכריזה הנציבות האירופית על שורת הנחיות שיסדירו את העסקתם של עובדי הפלטפורמות, ושבועות ספורים לאחר מכן הודיעה המועצה הלאומית ליחסי עבודה בארה"ב שתבחן את הנושא.
בישראל, ועדת העבודה והרווחה קיימה שני דיונים בנושא והוקם צוות בין משרדי לבחינת יחסי העבודה בפלטפורמות, אבל לא התקבלו עדיין החלטות קונקרטיות. מאז אוגוסט 2020 מתנהלת בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה ייצוגית להכרה ביחסי עבודה מול ענקית המשלוחים וולט.
פסיקת בית המשפט העליון עוררה את הדיון
ביולי 2020 פרסם גוף פדרלי באוסטרליה דו"ח שהתייחס לפגיעות שונות בעובדים ומניעתן. הדו"ח התייחס, בין השאר, לתופעת כלכלת הפלטפורמה שצמחה משמעותית מאז התפרצות מגפת הקורונה ולעובדים שלא זוכים לדי הגנה מפני פגיעות.
בעקבות הדו"ח, התחילה ניו סאות' וויילס, המדינה הגדולה ביותר באוסטרליה, בתהליך בדיקה של חברות הפלטפורמה במדינה. בסופו, נקבעו תקנות מדינתיות כדי להבטיח לעובדים הגנה מינימלית מתאונות, תקיפות מיניות ופגיעות נוספות, שלא הוענקו עד אז על ידי הפלטפורמות. עם זאת, רוב החובות לא הושתו על הפלטפורמות עצמן, אלא על המדינה.
לפני כשבועיים עלה הנושא מחדש לסדר היום הציבורי. בית המשפט העליון של אוסטרליה קבע שמרטין ג'מסק ורוברט ויטבי, שני נהגי משאית שעבדו בחברת תאורה ששילמה להם כנגד חשבוניות, לא יחשבו לעובדים שלה.
בית המשפט קבע זאת למרות שהשניים ענו על מספר מבחנים לקיומם של יחסי עבודה: החברה חייבה את אותם להטביע את הלוגו שלה על רכביהם ובגדי העבודה שלהם, הם עבדו בהיקף מלא עבורה ובאופן בלעדי, והחברה חייבה אותם לחתום על הסכם לפיו לא יקבלו ימי חופשה או פנסיה, ושעלויות התחזוקה והתפעול יהיו עליהם.
למרות זאת, בית המשפט פסק שתנאי חוזה העבודה שחתמו מספיקים כדי לקבוע שהשניים לא הועסקו כשכירים.
ההחלטה עוררה ביקורת חריפה, במיוחד לאור העובדה שבאוגוסט האחרון פתחה קבוצה של נהגי אפליקציית ההסעות אובר באוסטרליה בצעדים משפטיים כדי להוכיח שהם, ונהגי פלטפורמות אחרות, זכאים להגנות כעובדים.
ארגוני עובדים באוסטרליה, פוליטיקאים במדינות השונות ומומחים ליחסי עבודה טענו שגישת בתי המשפט לתופעת הפלטפורמות מיושנת, ומעדיפה את הוראות חוקי החוזים על פני הגנות להם זכאים עובדים לפי מבחני תעסוקה פדרליים. מנגד, השופטים טענו שהפסיקה יכולה להתייחס רק לחוק הפדרלי הקיים.
המדינות הגדולות ממלאות את הוואקום הפדרלי
בתגובה לפסיקה, ובהיעדר מענה פדרלי, החליטו שלוש המדינות השמרכיבות את החלק המזרחי של אוסטרליה – ניו סאות' וויילס, ויקטוריה וקווינסלנד – להדק את הסטנדרטים התעסוקתיים מול חברות הפלטפורמה שעובדות בשטחן.
בשלוש המדינות, בהן גרים יותר מ-70% מאוכלוסיית אוסטרליה, פועלות חברות הסעה בינלאומיות כמו אובר וליפט וענקית המשלוחים דליברו, לצד עשרות חברות מקומיות.
בשנה שעברה, עוד לפני הפסיקה השנויה במחלוקת, הלכה מדינת ויקטוריה בדרכה של ניו סאות' וויילס ופרסמה טיוטה של 28 תקנות מחייבות לחברות הפלטפורמה בשטחה, בדגש על חברות הסעות כמו אובר.
בין היתר, קבעו התקנות חובת שקיפות בנוגע לשכר לעובדים; הקמת מנגנון בדיקה עצמאי; חובת שקיפות לגבי הדרך בה האלגוריתמים קובעים את סידור העבודה, והאם קיים בהם מנגנון שמעניש או מתגמל עובדים לפי מנגנון דירוג פנימי; והתאמת ממוצע השכר המשולם לעובדים לשכר המינימום.
בחודשים האחרונים החליטה ניו סאות' וויילס, בה נמצאת הבירה קנברה, להוסיף את התקנות של ויקטוריה לרגולציה שכבר קבעה.
העיתונים הכלכליים באוסטרליה דיווחו בתחילת השבוע שבעקבות פסיקת בית המשפט העליון, גם מדינת קווינסלנד מתכוונת לקבוע חוקים על בסיס התקנות בניו סאות' וויילס וויקטוריה שירחיבו את ההגנה על עובדי הפלטפורמות, בייחוד שליחים.
ניק מקינטוש, סגן המזכ"ל הארצי של איגוד עובדי התחבורה באוסטרליה (TWU), אמר החודש לעיתון 'ביזנס אינסיידר אוסטרליה' שהוא מקווה שהסטנדרטים החדשים בשלוש המדינות ירסנו את ההתנהלות הבעייתית בכלכלת הפלטפורמה.
"מודל הניצול שיובא על ידי הענקיות מעמק הסיליקון התפשט כמו אש בשדה קוצים", אמר, "בגלל שהממשלה הפדרלית מסרבת לנקוף אצבע כשעובדים נאלצים להסכים לתנאי עבודה לא בטוחים".
"העובדים והחוויות שלהם חייבים להיות, בכל רגע נתון, במרכז התגובות הרגולטוריות של הממשלות", הוסיף מקינטוש. "העובדים וה-TWU יעבדו בשיתוף פעולה הדוק עם הממשלה כדי לחזק את הסטנדרטים המוצעים. יש חשיבות עליונה לכך שעובדים יוכלו לנהל משא ומתן קיבוצי עם חברות פלטפורמה וליהנות מייצוג של האיגוד המקצועי".
