חברי וועדת העבודה והרווחה בפרלמנט האירופי הצביעו הלילה (בין שני לשלישי) בעד שורה של תיקוני פשרה להנחיות הצעת הנציבות האירופית בדבר שיפור תנאי העבודה של עובדים בכלכלת הפלטפורמה ביבשת.
ההצעה שהוצגה לפרלמנט האירופי בדצמבר שנה שעברה, וכללה שורה של הנחיות שיסדירו את העסקתם של עובדי הפלטפורמות ויבטיחו את זכויותיהם כעובדים, עברה הלילה בישיבת חירום שערכה וועדת העבודה והרווחה של הפרלמנט, במושבה בשטרסבורג שבצרפת. למרות שמדובר בישיבת חירום, מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר שההצבעה נדחתה בשבועיים עקב אי הגעה להסכמות.
ההצבעה, שנוהלה על ידי סגן יו"ר הוועדה מארק אנג'ל ונערכה, כאמור, בכינוס מיוחד בשעה 21:15 (שעון שטרסבורג), נחתמה במחיאות כפיים סוערות. ההצעה תעבור כעת לדיונים עם מועצת האיחוד האירופי, הפרלמנט האירופי והמדינות החברות באיחוד, ולאחר מכן להצבעה במליאת הפרלמנט האירופי שתתרחש ככל הנראה בינואר הקרוב, לאחר פגרת חג המולד והשנה החדשה.
ההצעה המקורית מציעה תבחינים ברורים להעסקה
כיום, עובדי פלטפורמות אינטרנטיות ואפליקציות, כגון שליחי אפליקציות משלוחים (למשל וולט, גט דליברי או תן ביס) והסעות (אובר וליפט, שאינן חוקיות בישראל) אינם נחשבים לעובדים המועסקים במסגרת תנאי עבודה, הן באירופה והן בישראל, ולמעשה פועלים תחת החברות כ"עצמאיים", וללא יחסי עובד-מעביד, כך שאינם זכאים לשכר מינימום או זכויות סוציאליות. לפי ההערכות, באירופה בלבד פועלים כיום כ-28 מיליון עובדי פלטפורמות, ומספרם צפוי להגיע לכ-43 מיליון עד לשנת 2025.
על פי ההצעה המקורית שהוגשה על ידי הנציבות ב-9 בדצמבר 2021 , פלטפורמה תוגדר כמעסיקה, ועובדיה יהיו זכאים לזכויות עובדים, הפרשות וזכויות סוציאליות וכן זכות להתארגנות תחת איגודים מקצועיים, אם היא עומדת בשניים מתוך חמשת מבחני התעסוקה שלפי ההצעה:
- קביעה של החברה את התגמול עבור עבודה או קביעה של גבול עליון לתגמול.
- חיוב העובד לכבד כללים מחייבים ספציפיים בכל הנוגע למראה החיצוני, להתנהגות כלפי מקבל השירות או לביצוע העבודה.
- פיקוח על ביצוע העבודה או אימות טיב תוצאות העבודה\ לרבות באמצעים אלקטרוניים.
- הגבלת החופש של העובד, לרבות באמצעות סנקציות, ארגון של עבודתו, בחירה של שעות העבודה או תקופות היעדרות, קבלה או סירוב למשימות או שימוש בקבלני משנה או במחליפים.
- הגבלה של העובד בבניית בסיס לקוחות נפרד או ביצוע עבודה עבור צד שלישי כלשהו.
בנוסף, הלילה אומצה כעמדה רשמית של הוועדה טיוטת הדו"ח של ההצעה שפרסמה אליזבטה גואלמיני מחטיבת המחקר של הוועדה (committee reporter) במאי האחרון, בנוגע לשיפור תנאי ההעסקה של עובדים, יחד עם מספר תיקונים נוספים שהוכנסו לדו"ח על ידי חברי הפרלמנט. חברי הוועדה גם הצביעו הערב על מתן מנדט לגואלמיני ולמדווחים האחרים לעבור ישירות לדיונים עם המועצה והפרלמנט.
עיקרי השינויים בהצעה שעברה
לפי הטיוטה של גואלמיני, במקום לקבל את חמשת הקריטריונים כלשונם, בהם חברה שעונה על שניים מתוכם תיחשב מעסיקה, על הנציבות לקבוע רשימה ארוכה יותר של קריטריונים ספציפיים, ושיספיק מענה על קריטריון אחד מתוך הרשימה כדי להוכיח יחסי עובד-מעביד.
תפקידם של האיגודים המקצועיים והמשא ומתן הקיבוצי בהסכמים יחוזק אף הוא לפי ההצעה, וכן יורחבו ההוראות לגבי ניהול אלגוריתמי שיחולו על כל העובדים הכפופים למערכות בקרה וקבלת החלטות אוטומטיות או אוטומטיות למחצה. כמו כן תתווסף דרישה של בדיקת הרשויות בכל מדינה לגבי כל סיווג של עובדים בחברה ספציפית כעצמאיים.
במסמך המקורי, הטיוטה כוללת גם רגולציה בנושא הניהול האלגוריתמי של חברות הפלטפורמה, כולל חיובן במסירת מידע לרשויות ושקיפות מול העובדים, נוסף על טיוטה של קווים מנחים להחלת דיני התחרות של האיחוד האירופי על הסכמים קיבוציים של פרילנסרים.
הכללים שאומצו שואפים להילחם בהעסקה עצמית כוזבת, שכן היא עלולה להוביל לתנאי עבודה קשים ולהיעדר הגנה סוציאלית, ואף לתחרות בלתי הוגנת, במיוחד עבור חברות קטנות ובינוניות. לפי ההסכמות, אדם המבצע עבודת פלטפורמה יכול להיות עובד שכיר וליהנות מזכויות עבודה נלוות, או להיות עצמאי אמיתי שתהיה בידיו היכולת לקבוע כיצד לבצע את השירות, את התעריף שלו, את המדים שלו ועוד.
חברי הפרלמנט הסכימו שעובד, איגוד מקצועי או רשות לאומית יכולים לערער על מצב התעסוקה המוגדר על ידי פלטפורמה, ובמקרה של מחלוקת בין הפלטפורמה לעובד, על הפלטפורמה, ולא על העובד תהיה האחריות להוכיח שהם אינם מעסיקים את העובד. בכך הופך האיחוד האירופי את נטל ההוכחה ויאלץ את הפלטפורמות לקיים ארגון מסודר יותר המבחין מיהו עובד ומיהו עצמאי.
חברי הפרלמנט האירופי גם הציגו רשימה של קריטריונים לא מחייבים לקביעת מצב העסקתו של עובד, הכוללים משכורת קבועה, לוח זמנים מוגדר וזמני עבודה, מערכות דירוג, מעקב או פיקוח על עובד, כללים לגבי הופעה או התנהגות, אפשרויות מוגבלות לעבוד לכל צד שלישי או חופש מוגבל לבחור בביטוח תאונות או תוכנית פנסיה.
חברי הוועדה הסכימו לאסור על מערכות אוטומטיות לקבל החלטות חשובות, ודורשים שהמדינות החברות יתחייבו לחוקק חוקים המחייבים פיקוח אנושי על כל ההחלטות המשפיעות באופן משמעותי על תנאי העבודה. זאת בניגוד למצב הנוכחי, בו פלטפורמות עבודה דיגיטליות מפקחות ומעריכות את הביצועים של עובדים, אך לעובדים עצמם אין גישה למידע על אופן הפעולה של האלגוריתמים, באילו נתונים אישיים נעשה שימוש וכיצד התנהגותם משפיעה על החלטות המתקבלות על ידי מערכות אוטומטיות.
חברי הוועדה הסכימו על חוקי שיקוף של הניהול האלגוריתמי ועל חיוב הפלטפורמות לתת מידע לעובדים אודות אופן השימוש בניטור וכיצד הוא משפיע על יחסי העבודה, הבריאות, הבטיחות ותנאי העבודה שלהם, כמו גם על סיום חשבון עם עובד, קידום או הקצאת משימות. הפלטפורמות יחויבו גם להעריך ולהנגיש את ההשפעה של החלטות שנלקחו או נתמכות על ידי מערכות ניטור, ואת קבלת החלטות אוטומטיות על תנאי העבודה, הבריאות והבטיחות וזכויות יסוד.
כדי לחזק את עמדת העובדים, חברי הפרלמנט האירופי הציגו גם הוראות להגברת חילופי המידע בין רשויות העבודה, ההגנה הסוציאלית ורשויות המס המוסמכות במקרים חוצי גבולות, והסכימו על עונשים מרתיעים.
חברי הוועדה תמכו בהצעת הנציבות, לפיה הכללים יחולו על כל פלטפורמות העבודה הדיגיטליות ללא קשר למקום הקמתן ובתנאי שהעבודה תתבצע באיחוד האירופי. הם גם הסכימו על ההגדרה של פלטפורמת עבודה דיגיטלית, שתכלול את כל הפלטפורמות המספקות מיקור חוץ או הקצאת משימות עבור מאגר גדול של לקוחות באינטרנט (עבודת המונים או פלטפורמות מיקרו-עבודה).
חברי הפרלמנט האירופי גם הבחינו בין פלטפורמות עבודה דיגיטליות להסעות (למשל, אובר), עליהן יוכלו הכללים החדשים, ובין שירותי שיגור וסדרנות מוניות מוסדרות (כגון- גט, יאנגו) המוסדרים על פי החוקים הלאומיים.
דרך לא קצרה לחקיקה במדינות
עם זאת, מקור בוועדה אומר ל'דבר' כי ההצבעה בפרלמנט, שמתוכננת לינואר הקרוב, צפויה להיות קשה, לאור הלובי המשמעותי שמפעילות חברות הפלטפורמה. השלב הבא יהיה לאשר את המסמך מחדש במליאה, וכשיאושר, יעבור לדיונים עם המועצה והנציבות. אם לא יאושר, יעבור המסמך תיקונים והצבעה אחרונה במליאה, לפני הדיונים, מה שיקשה עליו, שכן תהיה פחות גמישות מהפרלמנט להסתגל למועצה.
אם החוק יעבור את אישור הפרלמנט, 27 המדינות החברות באיחוד יחויבו להחיל אותו בחוקיהן בתוך שנתיים. ההצעה צפויה להשפיע רבות על מעמדם של עובדי הפלטפורמות בישראל המסווגים באופן דומה (כגון שליחי וולט וגט דליברי), שמצבם כבר נידון בוועדת העבודה והרווחה בכנסת הקודמת.
בפתח הצבעת הוועדה, גואלמיני הודתה לחברי הוועדה שהגיעו בשעה מאוחרת להצבעה והודתה למדווחים הנוספים. "אנחנו סוף סוף מגיעים לסופו של ויכוח קשה ומורכב. היו הרבה לחצים מבחוץ, ויש הרבה עניין כלכלי בהחלטה מכל הצדדים כמובן, אבל אנחנו מתקרבים. כל קבוצה פוליטית הרוויחה משהו והפסידה משהו. הטקסט מאוזן, ואני מאמינה שנוכל לאשר אותו".
גואלמיני הדגישה שמטרת ההצעה היא קודם כל, הגנה על עובדים, על חייהם ועל זכויתיהם. " אני לא רוצה לקרוא יותר בעיתון שילד מת בתאונה ברחובות בגלל שמיהר למשלוח, זה בסופו של דבר הדבר הכי חשוב", אמרה, "לכן, יש לנו חלק משמעותי על ניהול אלגוריתמי, שיהיה סנונית ראשונה לחוקים שיתמודדו עם התופעה".
"יותר מדי עובדי פלטפורמה היום הם עצמאים כוזבים, תקועים בלי זכויות עובדים והגנה סוציאלית", הוסיפה גואלמיני. "עם הדו"ח הזה, אנחנו מוודאים שהם יוכרו כשכירים או עצמאים, בהתאם לתנאי עבודתם בפועל. יתרה מכך, זהו צעד מכריע ראשון לקראת הגנה על כל העובדים מפני ניצול לרעה של אלגוריתמים. מערכות אוטומטיות לקבלת החלטות אינן יכולות להיות קופסאות שחורות; שותפים חברתיים יוכלו לנהל משא ומתן כיצד אלגוריתמים מקבלים החלטות לגבי תנאי העבודה". גואלמיני הוסיפה שמשא ומתן קיבוצי מהווה "עמוד תווך" בהצעה, וסיימה כשאמרה: "כבוד העובדים זו לא שאלה של ימין ושמאל, זו שאלה של הגנה חברתית והוגנות".
