הצעת הנציבות האירופית בדבר הסדרת תנאי העבודה של עובדים בכלכלת הפלטפורמה ביבשת, שהוצגה לפרלמנט האירופי בדצמבר שנה שעברה וכללה שורה של הנחיות שישפרו את תנאי העסקתם של עובדי הפלטפורמות ויבטיחו את זכויותיהם כעובדים, אמורה הייתה לעבור אתמול (רביעי) בוועדת העבודה והרווחה של הפרלמנט האירופי. אולם, ממש ברגע האחרון, ההצבעה נדחתה בשבוע וחצי, ותתקיים ב-12 בדצמבר, נכון לעכשיו.
עובדי פלטפורמות אינטרנטיות ואפליקציות, כגון שליחי אפליקציות משלוחים, למשל, וולט וגט דליברי, והסעות, כגון אובר, אינם נחשבים כיום לעובדים המועסקים במסגרת תנאי עבודה, הן באירופה והן בישראל. ולמעשה הם פועלים תחת החברות כ"עצמאיים", בלי יחסי עובד-מעביד, וכתוצאה מכך ללא שכר מינימום או זכויות סוציאליות. על פי ההערכות, באירופה בלבד פועלים כיום כ-28 מיליון עובדי פלטפורמות, ומספרם צפוי להגיע לכ-43 מיליון עד לשנת 2025.
על פי ההצעה המקורית שהוגשה על ידי הנציבות ב-9.12.21, פלטפורמה שעומדת בשניים מתוך חמשת מבחני התעסוקה לפי ההצעה תוגדר כמעסיקה, ועובדיה יהיו זכאים לזכויות עובדים, הפרשות וזכויות סוציאליות וכן זכות להתארגנות תחת איגודים מקצועיים:
- קביעת התגמול עבור עבודה או קביעה של גבול עליון לתגמול.
- חיוב העובד לכבד כללים מחייבים ספציפיים בכל הנוגע למראה החיצוני, להתנהגות כלפי מקבל השירות או לביצוע העבודה.
- פיקוח על ביצוע העבודה או אימות טיב תוצאות העבודה לרבות באמצעים אלקטרוניים.
- הגבלת החופש של העובד, לרבות באמצעות סנקציות, לארגן את עבודתו, לבחור את שעות העבודה או תקופות היעדרות, לקבל או לסרב למשימות או להשתמש בקבלני משנה או מחליפים.
- הגבלה של העובד על האפשרות לבנות בסיס לקוחות או לבצע עבודה עבור צד שלישי כלשהו.
ההצבעה בוועדה אמורה הייתה לסכם משא ומתן משולש על ההצעה בין הפרלמנט, הנציבות והמועצה בוועדה, שערך כשנה וכלל סערות רבות. רבים חיכו שהוועדה תגיד את דברה, ומשם החוק יעלה להצבעת הפרלמנט וליישום ב-27 מדינות האיחוד. אולם, ממש בפתח מליאת הוועדה הודיעה יו"ר הוועדה, הכלכלן דראגוש פיסלארו, כי ההצבעה על הנושא תידחה ל-12.12. מקור בוועדה אומר ל'דבר' כי סיבת הדחייה היא שעדיין אין הסכמה סופית על תוכן ההצעה.
ההצעה צפויה לעבור, אך נתונה לשינוי
מאז שהונחה ההצעה, התרחשו סערות רבות סביב תוכנה, וחברות הפלטפורמה הגבירו משמעותית את ההשקעה בפעילות הלובי שלהן באיחוד. מקורות שונים מעידים כי במהלך השנה האחרונה, בה חל תהליך החקיקה, הוצעו מעל 1,000 הסתייגויות להצעה, רבות ניסו למתן את ההחלטה לטובת החברות, אך נפסלו בשלבי ההצבעה.
הצעת פשרה משמעותית הגיעה בספטמבר האחרון מהנציגות הצ'כית בפרלמנט. ההצעה קיבלה ביקורות קשות מצד וועדי עובדים וחברי פרלמנט שונים כי הגנה על הסיווג של עובדי הפלטפורמות כעצמאיים, הציעה להעלות את הרף לסיווג מחדש על ידי הכנסת פטור לענפים מסוימים והעלאה של מספר הקריטריונים להפעלת החזקה לשלושה במקום שניים מתוך החמישה. ההצעה נשקלת, אך לא עברה את הצבעת מועצת האיחוד.
נוסף על כך, במסגרת הדיונים, ב-25 לאוקטובר נערך בוועדה שימוע ציבורי עם חושף השחיתות באובר, מארק מקגאן. לאחר השימוע אמר יו"ר הוועדה, הכלכלן דראגוש פיסלארו "אנו מאמינים שמודלים עסקיים חדשים וטכנולוגיות חדשות יכולים להוות כוח מניע לטובה בעולם, אך רק כל עוד הם משומשים בצורה בת קיימא ואתית עבור עובדים ועבור מעסיקים".
הצעה משמעותית נוספת הגיעה מכיוונה של הוועדה עצמה. בטיוטת הדו"ח של ההצעה שפרסמה אליזבטה גואלמיני מחטיבת המחקר של הוועדה במאי האחרון, הציעה גואלמיני שבמקום לקבל את חמשת הקריטריונים כלשונם, וחברה שעונה על שניים מתוכם תיחשב מעסיקה, הנציבות תקבע רשימה ארוכה יותר של קריטריונים ספציפיים, ושיספיק מענה על קריטריון אחד מתוך הרשימה כדי להוכיח יחסי עובד-מעביד.
גואלמיני הציעה גם לחזק את תפקידם של האיגודים המקצועיים והמשא ומתן הקיבוצי בהסכמים, להרחיב את ההוראות לגבי ניהול אלגוריתמי שיחולו על כל העובדים הכפופים למערכות בקרה וקבלת החלטות אוטומטיות או אוטומטיות למחצה ודרישה של בדיקת הרשויות בכל מדינה לגבי כל סיווג של עובדים בחברה ספציפית כעצמאיים.
ההצעה כוללת, כבמסמך המקורי, רגולציה בנושא הניהול האלגוריתמי של חברות הפלטפורמה כולל חיובן במסירת מידע לרשויות ושקיפות מול העובדים, נוסף על טיוטה של קווים מנחים להחלת דיני התחרות של האיחוד האירופי על הסכמים קיבוציים של פרילנסרים.
ההצבעה על ההצעה בוועדה תחול כאמור, נכון לרגע זה, ב-12 לדצמבר, במליאת הפרלמנט בשטרסבורג- בדיון מיוחד טרם יציאתו לפגרת חג המולד והשנה החדשה. לאחר שהצעת החוק תעבור בוועדה היא תעלה להצבעה במליאת הפרלמנט. כשהחוק יעבור את אישור הפרלמנט, 27 המדינות החברות באיחוד יחויבו להחיל אותו בחוקיהן בתוך שנתיים.
במידה ותעבור, ההצעה צפויה להשפיע רבות על מעמדם של עובדי הפלטפורמות גם בישראל, לאחר שטיוטת ההצעה האירופית נידונה כבר בוועדת העבודה הורווחה בכנסת הקודמת.
ההצעה צפויה לעבור בפרלמנט, אך עדיין לא ברור באיזה נוסח בדיוק. יו"ר הוועדה פיסלארו אמר ביוני האחרון בראיון ל'דבר' שהוא "לא בטוח שהגרסה של הנציבות, שמגדירה חמישה קריטריונים לכך שחברת פלטפורמה היא מעסיק תעבור במלואה", אולם התחייב כי ליבת ההחלטה תישאר בעינה.
"במרכז ההחלטה יעמדו קריטריונים שיגדירו בחוק מה זה אומר להיות עצמאי ומה זה אומר להיות שכיר", אמר פיסלארו. "ההגדרה הזו תחייב את החברות להעסיק את מי שמוגדר כעובדים, אבל גם תאפשר למי שבאמת עצמאי, גם דרך פלטפורמה, להיות עצמאי".
יש להדגיש כי בעצמאיים, פיסלארו התכוון בעיקר לבעלי מקצוע שמציעים את שירותיהם דרך אפליקציות קישור כגון פייבר, בה מציעים בעלי מקצוע שונים, בעיקר במקצועות העיצוב והתוכן, את שירותיהם לאנשים פרטיים ולחברות, ומתקשרים עמם ישירות, כולל קביעת המחיר עבור העבודה, קביעת לוח זמנים ועוד.
