שינוי בנוסחת השכר הצית זעם בקרב שליחי וולט בחיפה ובירושלים, שהפגינו חמישה ימים ברציפות בשבוע שעבר. גל המחאה הנוכחי חריג אולי בהיקפו, אבל הוא ממשיך שנתיים של מחאות בענקית המשלוחים.
המחאות אינן חלק מתנועה מאורגנת אבל הן נובעות ממקור דומה. בכולן דורשים השליחים מהנהלת וולט שתפסיק להסתתר מאחורי נוסחאות, אלגוריתמים ויחסי עובד מעביד מטושטשים, שתיקח אחריות על ההחלטות שמשפיעות על חייהם. ההתנערות של החברה על ידי הגדרתם כעצמאים תעמוד בקרוב למבחן בית הדין לעבודה. באירופה היא כבר נחלת העבר.
הטריגר: איך סופרים ק"מ
את המחאה הצית הפעם שינוי במודל התשלום בירושלים ובחיפה, שמוריד בפועל, לדברי השליחים, את התשלום עבור משלוח בכ-20%-30%, ומבטל את התשלום הכפול עבור משלוחי "באנדל" – שני משלוחים או יותר שנאספים מאותה מסעדה לאותו האזור או ממסעדות סמוכות לאותו האזור. למרות זאת, בוולט טוענים שלא הייתה פגיעה בהכנסות השליחים מאז השינוי, ושמטרת המודל אינה לפגוע בהכנסות.
בנוסף, בניגוד למודל הרגיל, השליחים המוחים טוענים שהמודל החדש אינו שקוף בחישוב התשלום – הוא קובע את המחיר מראש באופן שרירותי ובלי קשר למפתח כלשהו, בניגוד למודל הרגיל, השקוף, המחושב לפי תשלום בסיס של 18 שקלים לכל משלוח עד קילומטר וחצי, ותוספת של שקל עבור כל 250 מטרים נוספים או חלק מהם.
וולט מצידה טוענת שהמודל שונה לטובת השליחים. לטענתה, החלפת המרחק האווירי במרחק כביש מתאים יותר לחיפה וירושלים ההרריות. אבל השליחים לא משתכנעים, ואומרים שבפועל הם פשוט מרוויחים פחות. גם כוונת החברה להרחיב את המודל לתל אביב וערים נוספות בהן היא פועלת מעלה שאלות.
כרוניקה של מאבק
שליחי וולט פועלים תחתיה כפרילנסרים ללא שכר מינימום וללא זכויות סוציאליות, אך השליחים הם גם לא ממש עצמאיים, הם אינם שולטים בגובה התגמול, באופי ובצורת העבודה, הם לא יכולים להעסיק תחתיהם עובדים, ועוד. העמימות הזו במעמדם של השליחים היא מה שבפועל מאפשר לחברה לקבל החלטות שרירותיות מעל ראשיהם של השליחים, והיא עושה זאת לא מעט.
ביוני 2020 למשל, שיא הקורונה ושיא רווחיותה של וולט, החברה הודיעה בלי התראה מראש שהיא מורידה את התגמול הבסיסי עבור משלוח מ-20 שקלים ל-18 שקלים, ובמקום זה, מעלה בחצי שקל עד 5 שקלים את התגמול עבור משלוחים ארוכים. גם אז השליחים התנגדו, אבל המחאה התמוססה די מהר, כשהשליחים הבינו שטענותיהם נופלות על אוזניים ערלות, ושהחברה לא מתכוונת להיכנע.
באוקטובר 2020, עם היציאה מהסגר השני, התעורר גל מחאה נוסף לאחר שהחברה שינתה שוב חלקים באלגוריתם בלי לעדכן את השליחים, הפעם בנוגע למשלוחים כפולים ממסעדות ("באנדלים"). השליחים גם טענו לחוסר מענה אנושי. בעקבות הביקוש הרב לעבודה כשליחים בתקופת הסגרים, החל להתפתח גם שוק שחור משגשג להשכרת משתמשים ועלו טענות לפריצות באפליקציה של השליחים, מה שלטענת השליחים לא טופל על ידי החברה.
לאחר היציאה ההדרגתית מתקופת הקורונה, שנת 2021 הייתה שנה לא פשוטה בין וולט לשליחיה, שגרמה להתארגנויות רבות של שליחים, בעיקר ברשתות החברתיות וקבוצות טלגרם תחת השם "בלאקרסט". במאי 2021 יצאו שליחים רבים להפגנות ברחבי תל אביב, והשמיעו טענות רבות על חוסר שקיפות כלפי שליחים ושינוי מודלים באפליקציה באופן תכוף, גיוס שליחים ביתר, חוסר זמינות אנושית מצד החברה כלפי השליחים בשטח וניהול אלגוריתמי מפלה בחלוקת המשלוחים. גל מחאה נוסף באותו הנושא התעורר גם בחופשת הקיץ של אותה השנה.
באוקטובר 2021, וולט הודתה לאחר הכחשות רבות בקיומה של "אפליקציה פרוצה", שמאפשרת לשליחים מסוימים לשריין ולקחת משלוחים משליחים אחרים. חשיפת האפליקציה הציתה גל נוסף של מחאות והפגנות, בטענות על חוסר שקיפות מצד החברה ואי-טיפול מספק במצב.
לאחר דעיכת גל המחאה, הודיע אחד מוביל קבוצות "בלאקרסט" על פרישתו והפיץ מסמך קשה נגד החברה, בו טען כי “הנהלת וולט ישראל התחילה להתייחס אלינו כאל מספר אלגוריתם ולא יותר"…"אני מקווה שההנהלה מבינה שיום אחד היא עלולה להיות בלי שליחים, כי כולם כבר יתייאשו ולגייס כבר לא יעזור להם כי אפילו החדשים לא ישרדו. זה קרה לגדולים בעולם, אז זה יכול לקרות גם לוולט".
מאז, עד לימים האחרונים, התעוררו מחאות נוספות, אך קטנות יותר- בעיקר סביב אי תשלום מצד חברות הקבלן איתן וולט עבדה, שמאז נחסמו, או בגלל שינויים נקודתיים, אך אף אחת לא הצליחה להתרומם כבעבר.
וולט המשיכה להתרחב לעוד אזורים בארץ. רבים משליחי החברה מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות עם מעט אפשרויות תעסוקתיות. הלחץ מלמטה ממשיך, ובמקביל, נראה שמתווסף אליו גם לחץ לא מבוטל 'מלמעלה'.
"עלו על הבלוף"
באוגוסט 2020 הוגשה תביעה ייצוגית שדרשה מוולט להכיר בשליחיה כעובדים. שנה לאחר מכן, לאחר דיונים רבים והשמעת כל הטענות, התקבלה התביעה כייצוגית, כלומר בית המשפט קבע שיש מקום לדון בטענה. כצפוי, וולט ערערה על הקביעה לבית הדין הארצי לעבודה, לא לפני שסירבה לקבל פשרה ליצירת מסלולי בחירה לשליחים בין העסקה לעבודה כפרילנסרים.
גם במישור הפוליטי, הנושא נידון מספר פעמים בכנסת האחרונה. האיחוד האירופי גם נמצא במגעים מתקדמים להעברת חוק כלל-אירופי המכיר ביחסי העסקה בחברות אלה ומשפר את תנאיהם של שליחים ביבשת.
שליחי וולט, שבמהלך כל הזמן הזה טוענת בתוקף שטובת השליחים בלבד עומדת לנגד עיניה ושאם יקבלו זכויות סוציאליות הם לא יוכלו להנות מהגמישות ממנה הם נהנים, רואים את מקביליהם באירופה נהנים מזכויות סוציאליות, מייצוג ארגוני ומיכולת מיקוח מול המעסיק שלהם וגם שומרים על הגמישות.
אחרי כל זה – לשליחים נמאס. הם מבינים שוולט לא רואה ולא תראה אותם, שהיא לנצח תחפש דרכים לעמעם את היחסים מולם ולהרחיק אותם מליבת ההחלטות בחברה למרות שהיא לחלוטין תלויה בהם, ושכבר לא מדובר ב"עבודה הנוצצת" או ב"כסף הקל" שמכרו להם בתחילת הקורונה. מדובר בעבודה קשה, מסכנת חיים, שהופכת להיות פחות ופחות מתגמלת, ושהם הופכים להיות יותר ויותר שקופים.
"המרחק זה רק תירוץ", העיד מארק (34), שליח מירושלים וממובילי המחאה הנוכחית. "הם עושים את זה כדי להרוויח, ואומרים לשליחים שזה בשבילם. בפועל זה מאפשר להם עוד עמימות וחוסר שקיפות מולנו גם על שיטת התשלום, וכמובן זה חוסך להם המון כסף. השליחים מרגישים נדפקים, שהכל על חשבונם. חוסכים להם על הראש, והכסף הזה נכנס לכיס של וולט".
"וולטרים הם עובדים, כולם כבר עלו על הבלוף, וגם שליחים כבר מתחילים להבין שהמודל הזה של פרילנסרים דופק אותם", הוא מוסיף. "יש תנאים שמגיעים לאנשים שעובדים, ואני מאוד מקווה שכמה שיותר מהר יבינו את זה ויתחילו לעבוד ביחד".
