הממשלה אישרה היום (רביעי) את עדכון התוכנית התלת-שנתית (הנומרטור) לתקציב המדינה. העדכון מבוסס על הערכה שהגירעון יהיה 2.8% מהתוצר בשנים 2026 ו-2027, ו-2.9% ב-2028, אם לא יקוצצו הוצאות הממשלה. כדי לעמוד ביעד הגירעון, שגובהו 1.5%, יידרשו קיצוצים בהיקף 30 עד 35 מיליארד שקלים בהוצאות המדינה מדי שנה. גם אם לא יבוצע קיצוץ בהיקף כזה בפועל, וכפי שקרה ברוב השנים האחרונות יאושר בפועל גירעון גבוה מ-1.5%, הנומרטור מהווה בסיס חוקי לקידום קיצוצים משמעותיים שהאוצר מעוניין בהם.
הצמיחה החזויה ב-2026 היא 4.4%, עם 556.9 מיליארד הכנסות ו-622.3 הוצאות. ב-2027 ההכנסות החזויות הן 587.1 מיליארד שקלים, וההוצאות 655.5 מיליארד שקלים. ב-2028 צפויות הכנסות של 613.8 מיליארד שקלים, והוצאות של 688.6 מיליארד שקלים.
חוק מסגרות התקציב קובע שהגירעון השנתי לא יעבור את רף ה-1.5% מהתוצר, כל עוד החוב הכולל של המדינה גבוה מ-50% מהתוצר. הנומרטור מחשב את ההתחייבויות של הממשלה 3 שנים מראש, ואת ההכנסות החזויות, ובכך גם את צפי הגירעון.
בהתאם לכך משרד האוצר מחשב את "ההתאמות הנדרשות לצורך עמידה בתקרת הגרעון": גובה הקיצוץ שנדרש כדי לעמוד ביעד ה-1.5%. כדי לעמוד ביעד זה, יהיה צריך לקצץ בשנים 2026, 2027 ו-2028 30.5 מיליארד שקלים, 31.3 מיליארד שקלים, ו-35.7 מיליארד בהתאמה.
העלייה בהכנסות המדינה, לצד שורת הקיצוצים והרחבות המיסים בתקציב 2025, הובילו לירידה בצפי הגירעון. בנומרטור שפרסם משרד האוצר באוקטובר האחרון, הגירעון החזוי לשנים 2026, 2027 ו-2028 היה 4.2%, 3.5%, ו-3.6% מהתוצר בהתאמה, מה שהיה דורש קיצוצים נרחבים אף יותר.
נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג הזהירה בחודש שעבר שאם הגירעון יעמוד על כ-1.5% כנדרש בחוק הדבר צפוי לגרום לקריסת המערכות הציבוריות, כתוצאה מתת תקצוב והשקעה. פלוג קראה להעלאת המיסים בישראל לשיעור הממוצע ל-OECD, כדי למנוע תרחיש כזה.
הגירעון הצפוי לשנים הקרובות בלא קיצוצים, 2.8%-2.9% מהתוצר, לא נחשב גבוה בפני עצמנו. גם גירעון בהיקף כזה מבטא העדפת ריסון תקציבי על קידום מטרות לאומיות כמו שיקום של הצפון והדרום והשקעה בתשתיות, חינוך, ומנועי צמיחה נוספים.
הנגיד: ניתן להוציא יותר בהתאם לגידול בהכנסות
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון אמר בישיבת הממשלה שבה אושר הנומרטור כי התוכנית מגיעה על רקע "אתגרים פיסקאליים כבירים" בשלוש השנים האחרונות. "בהסתכלות קדימה חשוב לשמר את אמון השווקים במחויבות הממשלה לחזור לגירעונות נמוכים ולהפחתת יחס החוב לתוצר", אמר ירון, "אמון זה הושג במידה רבה בזכות צעדי ההתאמה שננקטו בתקציבי 2024 ובעיקר 2025. על רקע אי-הוודאות הגדולה השוררת כיום, חשוב לשדר נחישות ולהתמיד באחריות הפיסקלית."
בנק ישראל מעריך כי הגירעון בשנים 2028-2027 יעמוד על 3.5%-4% מהתוצר, גבוה מהחזוי בנומרטור: "נראה שיידרשו בהמשך צעדי התאמה נוספים, שעיתויים תלוי בהתפתחויות הגיאו-פוליטיות והכלכליות".
הנגיד אמר כי הימשכות המלחמה ככל הנראה תצריך חריגה מהתקציב המקורי, ולצד זאת ציין כי הכנסות הממשלה בחודשים הראשונים ל-2025 היו גבוהות מהצפוי. בהתאם לשתי התפתחויות אלה אמר ירון כי "רצוי להימנע ככל שניתן מפתיחת תקציב 2025", אך אם הדבר יידרש, ניתן להגדילו בהתאם לגידול בהכנסות, כל עוד לא יחרוג מיעד הגירעון ל-2025 (4.7%-4.9% מהתוצר).
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר שהנורמטור שהועבר בממשלה משקף עמידות כלכלית של המשק הישראלי וניהול נכון של הממשלה את הכלכלה. "אמון השווקים בכלכלה חזק מכל מניע פוליטי או מדיני והוא משתקף מכל נתון אפשרי", אמר. לדבריו ניצחון במלחמה יביא ביטחון ולכן "שנים רבות של צמיחה כלכלית ושיפור איכות חיים לכל אזרחי ישראל".
מנכ"ל משרד האוצר אילן רום: "התוכנית הכלכלית לשנים 2026–2028 משקפת איזון נכון בין אופטימיות זהירה לצעדים אחראיים מבחינה פיסקלית. הנומרטור מבטיח כי ההתחייבויות התקציביות העתידיות ייעשו תוך שמירה על מסגרת התקציב ועל עקרונות של ניהול אחראי ושקול של כספי הציבור".
