בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אין לנכות כספי ההפרשות הפנסיוניות, הביטוח הלאומי והזכויות הסוציאליות מכספי הטיפים של מלצרים ללא הסכמתם בכתב.
פסק הדין ניתן בערעור בתיק שעסק בעובדי מסעדת שגב בראשון לציון, שהתאגדו במאי 2019, מספר חודשים לאחר שנכנס לתוקפו פסק דין הטיפים שקבע כי כספי הטיפים מהווים שכר לכל דבר ועניין ויש לשלם בגינם פנסיה וזכויות סוציאליות כחוק.
עובדי שגב התאגדו, בין היתר כיוון שהמעסיק ביקש לנכות הפרשות ועלויות הזכויות הסוציאליות הללו מתוך כספי הטיפים עצמם. בכך התבססה המסעדה, כמו מעסיקים רבים בענף, על סעיף בפסק דין הטיפים שכונה 'התניה החורגת', שקבע כי ניתן לכאורה לנכות סכומים אלו מכספי הטיפים אז רק בכפוף להסכמה מפורשת של עובדי שרשרת השירות. 15 מעובדי מסעדת שגב הגישו את התביעה באמצעות הסתדרות הנוער העובד והלומד, בטענה כי לא נתנו הסכמתם לביצוע הניכוי מכספי הטיפים המגיעים להם כשכר.
כעת, קבע בית הדין הארצי כי העובדה שהעובדים התאגדו בהסתדרות, התאגדות שכוונה במובהק כנגד הפחתה זו – וכן העובדה שהמעסיק לא הגיע להסכמות בנושא זה עם העובדים ועם הסתדרות הנוער העובד והלומד במסגרת המו"מ הקיבוצי ביניהם – שיקפה את חוסר הסכמתם לניכוי סכומים אלה מכספי הטיפים. לפיכך, לא ייתכן כי הניכויים היו מותרים בהתאם להתניה החורגת. לצד זאת, הבהיר בית הדין כי החל ממועד פרסום פסק דינו ואילך, יישום התניה החורגת לצורך ניכוי הפרשות וזכויות סוציאליות מכספי הטיפים, מחייב הסכמה בכתב של העובדים. בכך, הפך את קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה, שקבע כי העובדים נתנו 'הסכמה שבשתיקה' לניכויים מכספי הטיפים.
יש לציין כי כבר ב-2018, בסמוך לפרסום פסק דין הטיפים, התבטא מי שכתב אותו הנשיא בדימוס יגאל פליטמן מעל דפי דבר ואמר כי, יישום התניה החורגת על ידי מעסיקים עשויה להוות התנהלות בחוסר תום לב מצד מעסיקים ואף הזהיר כי מעסיקים עשויים להיות חשופים בעקבותיה לתובענה ייצוגית מצד לקוחות, שכן הטיפים המשולמים על ידיהם מיועדים עבור המלצרים ולא למימון עלויות המעסיק.
בית הדין הארצי התייחס לרכיב נוסף אותו תבעו העובדים, העובדה שבמסעדה נדרשו המלצרים להגיע בשעה מסוימת ולהישאר 'בהמתנה' עד שייקראו להם להיכנס למשמרת, מבלי לקבל שכר עבור מלוא זמן ההמתנה. בעוד שבית הדין האזורי קבע כי נטל ההוכחה היה על העובדים להוכיח את היקף זמני ההמתנה של העובדים, קבע בית הדין הארצי במסגרת הערעור כי אין חולק על כך שהעובדים נדרשו לנוכחות בזמן ההמתנה ואף ביצעו פעולות לקראת כניסתם למשמרת. לפיכך נקבע כי על המעסיק הייתה האחריות לתעד את זמני עבודתם של העובדים במסגרת זמן ההמתנה למשמרות, ומשלא עשה זאת, נטל ההוכחה כי עבדו פחות משהם טוענים מוטל עליו.
באשר לגובה הפיצויים שיקבלו העובדים, החזיר בית הדין הארצי את הדיון לבית הדין האזורי. יחד עם זאת, נקבע כי מסעדת שגב תשלם למלצרים המערערים הוצאות על סך 10,000 שקלים.
פסק הדין הוא האחרון עליו חותמת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס השופטת ורדה וירט לבנה שפרשה במרץ האחרון. לצידה חתומים עליו השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר, נציגת הציבור (עובדים) גב' ורדה אדוארדס ונציג הציבור (מעסיקים) מר יצחק רייף. פסק דין הטיפים (המכונה גם 'הלכת קיס' על שם אחד הצדדים בהליך) שאליו מתייחס פסק דין זה, היה אף הוא פסק דינו האחרון של נשיא בית הדין הארצי בדימוס השופט יגאל פליטמן.
"בית הדין הארצי לעבודה לקח היום את הלכת קיס כמה וכמה צעדים קדימה" מסר תומר שרים, רכז פעילות האיגוד המקצועי לנוער. לדבריו, בית הדין הבהיר כי הוראות פסק דין הטיפים הן הכללים החלים על כל ענף המסעדנות, בעוד שהתניה החורגת, כשמה כן היא – מצב חריג. "בית הדין קבע כי לא מדובר בסטייה קלה מתנאי העבודה, אלא בסוגיה שנוגעת לליבת חוזה העבודה. לכן קבע שחייבת להיות הסכמה מפורשת ובכתב של העובד לתנאי התניה החורגת, ולא הסכמה בשתיקה".
"בית הדין הארצי קבע גם כי עובדי שגב התאגדו בהסתדרות הנוער העובד והלומד על מנת לשפר את זכויותיהם וכי שינוי חד צדדי בתנאי עבודתם בזמן מו"מ להסכם קיבוצי הוא מהלך חסר תום לב ופסול" הוסיף שרים. "הסתדרות הנוער העובד והלומד תמשיך לייצג את המלצרים במאמץ לשפר ולחזק את תנאי העבודה בענף". את העובדים והסתדרות הנוער העובד והלומד ייצגו בהליך עורכות הדין אסנת לונגמן ולחן שריד ממשרד ארנה לין ועורך הדין יעקב אביד מהצוות המשפטי של הסתדרות הנוער העובד והלומד.
