
'החוק היפה הגדול' (Big Beautiful Bill), חקיקת הדגל של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, עבר בסנאט אתמול (שבת) בלילה. החוק מורכב מקיצוצי מס שמיטיבים עם העשירים ביותר, קיצוצים בתוכניות תלושי המזון וביטוח הבריאות לבעלי הכנסה נמוכה והגדלת המימון למניעת הגירה בלתי חוקית בגבולות.
בדיונים בסנאט הוסרה מהחוק הטלת מיסוי על רווחים של חברות אמריקאיות שמגיעים לבעלי מניות זרים, ובתמורה ארה"ב קיבלה הסכמה ממדינות ה-G7 לפטור חלק מהחברות האמריקאיות ממתווה מיסוי המינימום הבינלאומי. החוק פוגע במהלך שמוביל ה-OECD בשנים האחרונות, שמטרתו מניעת התחמקות ממס של תאגידים בינלאומיים באמצעות הסטת רווחים למקלטי מס.
טראמפ מעוניין לחתום על החוק, כלומר להשלים את הליך החקיקה, עד ל-4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי. לצורך כך החוק צריך לחזור לבית הנבחרים, בעקבות השינויים שנערכו בסנאט. אף שהמפלגה הרפובליקאית מחזיקה ברוב ברור בסנאט, 53 לעומת 47, החוק נתקל בקשיים. הוא עבר ברוב של 51 סנאטורים, אחרי שהסנאטורים ראנד פול מקנטקי ות'ום טיליס מצפון קרוליינה הצביעו נגד המפלגה.
הרוב הדחוק דרש דיונים של חודשים ומשא ומתן אל תוך הלילה להעברת החוק למרות התנגדויות, במקרים רבים סותרות, של הסנאטורים: סנאטורים רבים, בהם פול, היו מודאגים מהגידול המסיבי הצפוי בגירעון בעקבות הקלות המס; ליסה מורקוובסקי מאלסקה רצתה להגן על אשראי מס לאנרגיה נקייה; ריק סקוט מפלורידה דרש קיצוצים נרחבים יותר והתרצה לאחר שקיבל התחייבות לתמוך בהצעתו לקצץ סבסודי ביטוח בריאות; וג'וש האולי ממיזורי התנגד לחוק בגלל הקיצוצים למדיקייד והתרצה בעקבות התחייבות לקרן מיוחדת של 25 מיליארד דולר שתתמוך בבתי חולים בפריפריה במדינתו.
השינויים בסנאט הרחיבו את קיצוצי המס ובכך יעמיקו את הפגיעה בהכנסות הממשלה האמריקאית. הסנאט הגביה את תקרת קיזוז המס בעקבות הוצאות שונות כמו מיסוי מקומי, ריבית על משכנתאות או תרומות לצדקה. השינוי מועיל לבעלי הכנסה גבוהה, שכן בעלי הכנסה בינונית ומטה אינם מגיעים לרמת מיסוי שמאפשרת קיזוזים נרחבים.
לפי משרד הקונגרס לתקציב, גוף מחקר המספק הערכות לקונגרס בנושא התקציב, החוק צפוי להגדיל את הגירעון בארה"ב ב-3.3 טריליון דולרים למשך עשור. בגרסת החוק שעברה בבית הנבחרים ההערכה הייתה שהגירעון יגדל ב-2.4 טריליוני דולרים.
אחד מהסעיפים השנויים במחלוקת בגרסת החוק שעברה בבית הנבחרים הוא סעיף 899, שהתיר לממשל להחיל מיסוי על רווחים של החברות האמריקאיות שמחולקים לבעלי מניות זרים. בעקבות הסעיף, משלחות של לוביסטים מתאגידים בינלאומיים הצטרפו ללוביסטים של וולסטריט בוושינגטון במטרה לבטלו. הגרסה שעברה בסנאט מראה שהצליחו.
בתמורה לביטולו, דרשו טראמפ ושר האוצר בסקוט בסנט ממדינות ה-G7 להחריג את החברות האמריקאיות ממיסוי המינימום הבינלאומי של ה-OECD. ה-G7 הוא ארגון של הכלכלות המקדמות הגדולות ביותר. המטרה של מתווה המיסוי של ה-OECD היא למנוע שיעורי מס נמוכים במיוחד לתאגידים בינלאומיים המנצלים מקלטי מס. ה-G7 הסכימו לבקשת טראמפ ובסנט, ובכך הטילו צל גדול על יישום רפורמת המס של ה-OECD שנמצאת בהליכי עבודה והסכמה במשך שנים.
ההסכמה הזו עלולה לפגוע בהכנסות ממס לא רק בארה"ב אלא ברחבי העולם, ומציפה מחדש ביקורות חריפות נגד המתווה. לפי המבקרים, בהם ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, ההליך ב-OECD סובל מייצוג יתר של מיעוט כלכלות, להבדיל מהאו"ם, שבו החל הליך מתחרה בשנים האחרונות. העובדה שה-G7 הסכימו על החרגה ללא דיון ב-OECD מוכיחה שהביקורת נכונה. מזכ"ל ה-OECD מתיאס קורמאן בירך על ההסכמה בהצהרה שמשתמע ממנה אדישות להליך הרשמי שכולל מדינות רבות, וכפיפות מוחלטת לכלכלות הגדולות. ביקורת נוספת היא על השיעור הנמוך במיוחד שנקבע ב-OECD, של 15%, שלפי המבקרים נובע מתת-הייצוג של כלכלות מתפתחות ומהדומיננטיות של ארה"ב שמונעת מהאינטרסים של וולסטריט ותאגידי הענק.


