ארגון 'רשת הצדק במיסוי' (Tax Justice Network) העוסק במיסוי צודק פרסם בחודש שעבר את הדו"ח השנתי שלו על מצב המיסוי וההתחמקות ממנו בעולם. לפי הדו"ח, ב-2021 גדל אובדן המס העולמי ל-492 מיליארד דולר בגלל פרקטיקות שונות של התחמקות ממס. ישראל הפסידה 1,377.5 מיליון דולר (5 מיליארד שקלים) ב-2021.
לפי חוקרי הארגון, להעברת הון ורווחים למקלטי מס יש גם תוצאות עקיפות המחריפות את אובדן המס. מכיוון שמדינות חוששות מהסטת רווחים למקלטי מס, הן נוקטות מדיניות מס מקלה שמובילה להפסדים נוספים. לפי ההערכות המוצגות בדו"ח, ההשפעה העקיפה של מקלטי מס מגיעה למאות אחוזים ביחס להשפעה ישירה, כלומר לפחות טריליון דולר של אובדן מיסוי שנתי.
בארגון מבקרים את המהלך של ה-OECD להובלת נורמות מיסוי בינלאומיות. לשיטת חוקרי הארגון, הרפורמות של ה-OECD מלאות פגמים, מקבעות את מס החברות בשיעור נמוך ומונעות השתתפות של הכלכלות המתפתחות, הסובלות העיקריות מאובדן המס, בהליך קבלת ההחלטות. הכלכלות המתקדמות סובלות מהפסדים גדולים יותר בדולרים, אך שיעורם מההכנסות ממס קטן יותר בהשוואה לכלכלות המתפתחות, שרובן אינן חברות ב-OECD.
בשל תת-הייצוג של הכלכלות המתפתחות ב-OECD והביקורת על רפורמת המיסוי הבינלאומי של הארגון, מדינות אפריקה יזמו מהלך מתחרה באו"ם. המהלך מכוון ליצירת נורמות מיסוי בינלאומיות מטעם האו"ם והקמת גוף שינהל תהליכי קבלת החלטות בתחום. בתחילה סבל המהלך מהתנגדות רבה, של כמעט 50 מדינות, אך עם הזמן הוא צבר מומנטום. בהצבעה האחרונה בנושא, שהתקיימה בחודש שעבר, מדינות אירופה נמנעו ורק שמונה מדינות, בהן ישראל, התנגדו. מלבד ישראל התנגדו ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, יפן וקוריאה הדרומית. המהלך אושר והדיונים צפויים להתקיים בשלוש השנים הקרובות.
בדו"ח מודגש שבשמונה המדינות המתנגדות חיים 8% מאוכלוסיית העולם, אך הן אחראיות ל-43% מאובדן המס בשל מדיניות המס המקלה שלהן. בריטניה ושטחי החסות שלה, כמו איי קיימן, אחראים לכמעט רבע מהמסים האבודים.
ישראל שותפה לתהליך הבינלאומי לבניית משטר מס בינלאומי אפקטיבי. נציגי האוצר הדגישו שבדיוני הפורום המורחב של ה-OECD בנושא השתתפו למעלה מ-140 מדינות והסכימו על מתווה. שיעור המס שנקבע במתווה, כמו שאר הנושאים בו, הוסכם על ידי המדינות השותפות בתהליך. ישראל לוקחת חלק גם בתהליך שמתקיים באו"ם, אך נוכח העבודה הרבה שהושקעה בתהליך של ה-OECD והתוצרים שכבר הוסכמו ונמצאים בתהליכי יישום במדינות רבות החברות בפורום המורחב, הביעה את התנגדותה, יחד עם מדינות נוספות, ליצירת מתווה חלופי באמצעות האו"ם.
הארגון ממליץ על שלושה צעדי מדיניות להגברת הצדק במיסוי, כלומר להגדלת הנטל על העשירים ביותר. השניים הראשונים נוגעים למדיניות לאומית: מיסוי על רווחים חריגים ומס עושר. אולם שני אלו תלויים בצעד השלישי, גיבוש נורמות מס בינלאומיות באו"ם, שכן ללא מסגרת בינלאומית, הצעדים המקומיים מוגבלים. מדינה שתחיל מס עושר מסתכנת בהרחבת ההעברה של נכסים פיננסיים למקלטי מס המאפשרים אנונימיות.
את 492 מיליארד הדולר האבודים מחלקים בארגון לשתי קטגוריות עיקריות: אובדן מס מהסטת רווחים – 347.6 מיליארד דולר, ואובדן מס מהעלמת מס של פרטים עשירים בהעברת הון פיננסי למקלטי מס המאפשרים אנונימיות – 144.8 מיליארד דולר. לפי הדו"ח, מדינות ה-OECD אחראיות על יותר מ-60% מסך האובדן.
הסטת רווחים
כדי ליהנות משיעורי מס נמוכים עד אפסיים, חברות בינלאומיות רושמות את רווחיהן במקלטי המס, גם אם הפעילות הכלכלית היצרנית אינה מתרחשת שם. חוקרי הדו"ח העריכו את הסטת המס באמצעות השוואה בין מיקומי הרווח והפעילות הכלכלית בעזרת דיווחים של המדינות ל-OECD. ב-2021, השנה האחרונה שלה פורסמו נתונים, הוסטו לפי ההערכות המוצגות בדו"ח 1,420 מיליארד דולר של רווחים למקלטי מס, שהביאו לאובדן מסים של 347.6 מיליארד דולר. הממוצעים השנתיים של הסטות רווחים ואובדן מס בין 2017 ל-2021 הם 1,130 ו-294 מיליארד דולר, בהתאמה. בישראל הוסטו 2,332.9 מיליון דולר ב-2021 שגרמו לאובדן מיסוי של 536.6 מיליון דולר (כ-2 מיליארד שקלים).
מרוץ אל התחתית
אולם זהו רק האובדן הישיר. האובדן העקיף נובע מהלחץ שהסטת הרווחים מפעילה על מדיניות המס המקומית. מדינות נוקטות מס חברות נמוך מתוך החשש להסטת רווחים שתקטין את ההכנסות ממיסוי. כך יוצרים מקלטי המס מרוץ אל התחתית בתחום מס החברות. לפי ניתוח של כלכלני קרן המטבע הבינלאומית, ההשפעה העקיפה גדולה פי שלושה מההשפעה הישירה. המשמעות היא שסך ההשפעה, העקיפה והישירה, ב-2021, הביאה לאובדן של 1,390 מיליארד דולר. הוספת ההשפעה העקיפה במקרה של ישראל מביאה את האובדן לכ-8 מיליארד שקלים, אולם ההשפעה העקיפה משתנה בין מדינות, ולכן לא ניתן לחשבה בפשטות.
טריטוריות בריטיות הן המובילות במקלטי מס חברות: איי הבתולה, איי קיימן וברמודה ניצבות בראש מדד מקלט מס החברות של הארגון. לאיי קיימן, למשל, שמתגוררים בהם כמעט 70 אלף תושבים, הוסטו ב-2021 כ-90 מיליארד דולר. 17 המובילות הנוספות ברשימת ה-20 שהארגון פרסם הן שווייץ, סינגפור, הונג קונג, הולנד, ג'רזי, אירלנד, לוקסמבורג, איי בהאמה, האי מאן, גרנזי, קפריסין, מאוריציוס, סין, איחוד האמירויות, בריטניה, צרפת ומלטה.
בתחום הסטות הרווחים הדו"ח מבקר בחריפות את ה-OECD. ראשית, המחקר מתבסס על נתוני ה-OECD מדיווח של תאגידים בינלאומיים על הרווחים וההוצאות שלהם בכל מדינה. ה-OECD התנגד לדיווח מסוג זה, אך ארגון ה-G20 חייב אותו. בכל זאת, בדו"ח נכתב שהנתונים סובלים מבעיות רבות וקוראים להחלת סטנדרטים של דיווח קפדנים בהרבה, שלא יאפשרו 'להעלים' פעילות כלכלית ונכסים פיננסיים.
ביקורת נוספת נוגעת לרפורמה שה-OECD מוביל בתחום. עמוד התווך השני מתוך שניים ברפורמה של ה-OECD מכוון למס חברות מינימלי על חברות בינלאומיות בשיעור של 15%. בדו"ח מבקרים את השיעור הנמוך שלטענת החוקרים ידחוף את המיסוי למטה ולא למעלה. לשיטתם, קיבוע שיעור נמוך ברמה הבינלאומית יקשה על מדינות לנקוט מס חברות גבוה ממנו ולכן בפועל, השיעור הוא תקרה, מס מקסימלי, ולא רצפה, מס מינימלי.
הון לא מוצהר במקלטי מס
144.8 מיליארד דולר אבדו מהעברת נכסים פיננסיים למקלטי מס המאפשרים הסתרה של הון וזהות הבעלים של ההון לטובת התחמקות ממס ומחוקים אחרים. הדיסקרטיות הזו משמשת לא רק להתחמקות ממס, אלא גם להלבנת כספים וקיום מערכת בנקאית לקרטלי סמים, סוחרים בבני אדם וארגוני טרור. ב-2021 ההערכה היא שנכסים פיננסיים לא מוצהרים בשווי של 13,716 מיליארד דולר הוסתרו במקלטי מס והפחיתו מיסוי בסך 144.8 מיליארד דולר.
ישראל סבלה מאובדן של 841 מיליון דולר במסים ב-2021 בגלל הון בשווי 33.6 מיליארד דולר המוחזק בחו"ל. היא גם אחראית להפסדים בסך של יותר מ-60 מיליון דולר של מיסוי של מדינות אחרות.
ישראל נמצאת במקום גבוה, 32 במדד 2022 האחרון, במדד הסודיות הפיננסית, המעריך את היכולת של פרטים להסתיר הון וזהות במדינה מסוימת. מדובר במקום 32 מתוך 141 מדינות – כלומר, ישראל היא בין 32 המדינות שיותר קל בהן לשמור על חשאיות לגבי נתונים פיננסיים, לפי מדד זה.
במשרד האוצר טוענים כי רשות המסים עובדת בשיתוף פעולה בינלאומי בהעברת מידע לטובת צמצום אובדן מיסוי. העברת המידע מתקיימת אוטומטית במתווה שפיתח ה-OECD. החברות השונות מקבלות ומוסרות מידע פיננסי, וכך הן יכולות לזהות הסטת רווחים ו'הסתרת' הון. נוסף על כך, המתווה מאפשר בקשת מידע ספציפית כאשר יש חשד בנוגע לפרט או לחברה מסוימת.
חוקרי הארגון מעריכים הפקדות בנק חריגות באמצעות שימוש בחריגות בנתוני מקרו בין נכסים להתחייבויות. זוהי מתודולוגיה שנעשה בה שימוש של כלכלנים מובילים כגבריאל זוקמן, ושמחקרים שהתבססו עליה התפרסמו בכתבי עת אקדמיים כלכליים יוקרתיים. בין המובילות בהפקדות חריגות נמצאות ארה"ב, איי קיימן, בריטניה, לוקסמבורג ובריטניה. בארה"ב 2,665.9 מיליארד דולר, כ-75% מסך ההפקדות, חריגות. באירלנד המספר הוא 467.2 מיליארד דולר – יותר מ-95% מההפקדות במדינה.
את היכולת להיאבק בהעלמת המס תולים בארגון במהלך באו"ם תך שלילת הרפורמה של ה-OECD. המהלך נהנה מרוב מכריע באו"ם, אולם הדיונים עוד לא החלו, וספק אם ענקיות כלכליות כארה"ב, בריטניה ומדינות אירופה יאפשרו לרפורמה שהן מתנגדות אליה לעבור ללא מאבק.
