מתווה מיסוי החברות הגלובלי בהובלת ה-OECD מתקדם: מס אפקטיבי של לפחות 15% חל מתחילת 2024 על תאגידים בינלאומיים עם הכנסות שנתיות של יותר מ-750 מיליון אירו. המתווה נכנס לתוקף במדינות רבות, בהן כל מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, קוריאה הדרומית, יפן, קנדה ונורבגיה. שתי הכלכלות הגדולות בעולם, ארה"ב וסין, בולטות בהיעדרן מהחלת המתווה, אולם מקלטי מס כמו אירלנד, לוקסמבורג, ברבדוס, ואף שווייץ והולנד, שגם בהן הונהג מס נמוך, שותפות לו.
מצד אחד, יישום מקיף של המתווה ימנע מצבים שתאגידי ענק בינלאומיים משלמים מסים זעירים. לפי הערכות ה-OECD, המיסוי החדש צפוי להעלות את ההכנסות הגלובליות ממסים ב-220 מיליון דולר בשנה, 9% מהמיסוי השנתי העולמי. ברבדוס, לדוגמה, הנהיגה מס חברות של 5.5%, שעלה מתחילת השנה ל-15% לתאגידים הרלוונטיים.
תוכנית ה-OECD ספגה ביקורת חריפה, למשל מהכלכלן זוכה פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ ומקבוצות מדינות באפריקה שלא חברות בארגון, ולכן השפעתן על הדיונים נמוכה. שטיגליץ טוען שהמס המינימלי נמוך, ושקבלתו תמנע אפשרות של מדינות לגבות שיעורים גבוהים יותר. לשיטתו, המס המינימלי, עקב הרף הנמוך שהוסכם, הוא הישג דווקא לתאגידים, שייהנו מסטנדרט מיסוי נמוך, שמדינות לא יוכלו לעבור אותו. האיחוד האפריקאי מוביל מהלך מתחרה, שלפיו נורמות המיסוי העולמיות ייקבעו באו"ם, שלכל המדינות ייצוג שווה בו.
המתווה מתבסס על שיחות שערך ה-OECD מ-2021. ביולי האחרון הסכימו עליו 138 מדינות שהשתתפו בשיחות. הוא מורכב משני עמודי תווך (pillars). הראשון הוא שאיפה לחזק את הקשר בין המיקום שמתקיימת בו הפעילות העסקית לבין המדינה שהתאגיד משלם לה מס. כחלק מהמאמץ להתחמק ממיסוי, תאגידי הענק שואפים לשלם מס נמוך בלי קשר למיקום הממשי של הפעילות העסקית שלהם. עמוד התווך השני הוא שיעור המס המינימלי הגלובלי, שכבר נכנס לתוקף במדינות רבות בתחילת השנה.
אף ששרת האוצר של ארצות הברית, ג'נט ילן, תומכת במתווה ואף התבטאה בנושא בעבר, ממשל ביידן לא הצליח לאשר בקונגרס האמריקאי את ההצטרפות אליו. מבחירות האמצע בסוף 2022, קיים רוב רפובליקני בבית הנבחרים, שמאפשר להם לחסום חוקים כאלה.
אלא שלפי ה-OECD, המתווה בנוי באופן שמצמצם את השפעת היעדרותן של מדינות, אפילו אם אלה סין או ארצות הברית. הסיבה לכך היא שאם מסה קריטית של מדינות מחילות את המתווה, התאגידים הבינלאומיים שפועלים בשטחיהן יחויבו אליו באמצעות עמוד התווך הראשון, שמתייחס לקשר בין מיקום הפעילות למדינה שמקבלת את תשלום המס.
עם כניסתו של המיסוי המינימלי לתוקף, צפויה להתפתח תחרות מס עקיפה דרך סובסידיות. תאגידי ענק יפעילו את הלובי הפוליטי החזק שלהם כדי לנתב אליהם סובסידיות, וכך לקזז את המיסוי שנגבה מהם. אולם הסובסידיות הן כלי של מדינות לתמוך בפעילות כלכלית רצויה, ולכן גם אם יקזזו את המיסוי, יגבירו את יכולת הממשלות לחזק את הכלכלה. בארצות הברית למשל, תוכנית הדגל של ממשל ביידן מעניקה סובסידיות לתעשייה ירוקה, בדגש על ייצור מכוניות חשמליות, כדי להאיץ את המעבר הירוק ,וחשוב מכך, למשוך תעשיות מתקדמות עם משרות רבות.
