משרד האוצר הודיע על יישום רפורמת המס הבינלאומי של ה-OECD החל מ-2026. הפרויקט של ה-OECD נועד ליצור מערכת מס מינימלי-עולמי כדי למנוע התחמקות ממס,  בין השאר באמצעות הסטת רווחים של חברות בינלאומיות למקלטי מס. לפרויקט שותפות כ-140 מדינות, בהן ישראל. 

ב-OECD מתגאים במהלך ובתוספת בגביית המס שהוא צפוי להניב, ששיעורה כ-220 מיליון דולר בשנה לפי הארגון. מנגד, המהלך ספג ביקורת על כך שהוא מקבע רף נמוך במיוחד, ובפועל חוסם מהלכים משמעותיים יותר שהחלו באו"ם, בו גם לכלכלות המתפתחות יש כוח הצבעה. 

תוכנית ה-OECD מורכבת משני רבדים שמטרתם מיתון הפחתה של מס על ידי תאגידים בינלאומיים. הרובד השני עוסק בהחלת מס חברות מינימלי-עולמי, ואליו מתייחסת הודעת האוצר. הרובד הראשון עוסק בהעברת המיסוי של חברות בינלאומיות גדולות (מחזור של יותר מ-20 מיליארד אירו בשנה) לפי בסיס הלקוחות שלהם. 

הרובד השני מכוון למס חברות עולמי מינימלי של 15%, התקף לחברות בינלאומיות גדולות (מחזור של יותר מ-750 מיליון אירו בשנה). אם המדינה שבה החברה תושבת מס גובה פחות ממס אפקטיבי של 15%, מדינה אחרת שבה החברה פועלת יכולה לגבות את היתר. כך רוצים בארגון לכפות את המס המינימלי גם על מקלטי מס.  

המנגנון מאפשר לגבות מס השלמה ל-15% עבור חברה מחברת האם או חברה מקבילה בתאגיד. אולם לפי הודעת משרד האוצר, החליטו להימנע בישראל מיישום צעד זה. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ציין ש"הצעד חשוב כדי לשמור על האטרקטיביות של מדינת ישראל". ציטוטים נוספים בהודעה, מהכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, והממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, היו ברוח דומה, המדגישה את האטרקטיביות של ישראל, כלומר את שיעור המס הנמוך בה.  

במשרד האוצר לא מתכוונים לשנות את חקיקת מיסוי החברות בישראל, אלא להוסיף רובד השלמה. הסיבה לכך, לפי האוצר, היא שמודל המס המינימלי מורכב ושונה ממיסוי החברות בישראל בתחומים רבים. לכן, "לא ניתן ולא נדרש לשנות את שיעורי המס בחוק או לבטל הטבות". במקום זה מתכוונים באוצר לחוקק את הוראות המודל כך שלאחר חישוב המס לפי הדין הקיים יחושב מס השלמה בהתאם למודל ה-OECD.