המדינות החברות ה-G7, הכלכלות המתקדמות הגדולות, הסכימו לפטור חברות אמריקאיות ממתווה מס החברות המינימום הגלובלי של ה-OECD, כך לפי החלטת החברות בפסגת האחרונה של ה-G7, בחודש יוני. המהלך התרחש כחלק מהמאמץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להעביר את חקיקת הדגל שלו בקונגרס האמריקאי.
המתווה הוסכם אחרי תהליך ארוך שנים בהובלת ה-OECD, בהשתתפות יותר מ-140 מדינות שבמסגרתו הוסכם להחיל מס חברות מינימלי של 15%. המס נועד למנוע 'מירוץ אל התחתית' שבו מקלטי מס מציעים שיעורים אפסיים כדי למשוך דיווחי רווחים של תאגידים בינלאומיים, כשהתוצאה הסופית היא שיעורי מס נמוכים מהם התאגידים מרוויחים והממשלות מפסידות.
במהלך פסגת ה-G7 האחרונה בחודש שעבר הפעילו טראמפ וסקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, והלוביסטים של התאגידים הגדולים, לחץ על ממשלות ה-G7 להסכים לפטור את התאגידים הגדולים האמריקאים משיעור המס המינימלי. המהלך היה נחוץ להעברת "החוק היפה והגדול", חקיקת הדגל של טראמפ שעיקרה קיצוצי מס למשקי בית עשירים וקיצוצים בתוכניות בריאות ותלושי מזון לעניים. החוק כלל בתחילה מיסוי על רווחים המחולקים למשקיעים זרים (לא אמריקאים) בחברות אמריקאיות, ובתמורה לביטולו של הסעיף, דרשו טראמפ ובסנט הקלות מס לחברות האמריקאיות.
"ממשלות ה-G7 העדיפו שוב את האינטרסים של התאגידים על חשבון הכלכלות המתפתחות, עסקים בינונים וקטנים והאזרחים שלהן", כתב ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, בטור ביקורת שפרסם בעקבות ההחלטה יחד עם הכלכלנים חוזה אנטוניו אוקמפו וג'אייטי ג'וש והוסיפו כי "שיעור של 15% נמוך גם כך מזה הנהוג ברוב הכלכלות המתפתחות… אולם המתווה לפחות עצר את המירוץ אל התחתית שבו מדינות מציעות שיעורי מס הולכים וקטנים כדי למשוך עסקים לשטחיהן". שטיגליץ הוא חתן פרס נובל לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי. אוקמפו כיהן כסגן מזכ"ל האו"ם וכשר האוצר של קולומביה, וג'וש היא פרופסורית לכלכלה באוניברסיטת אמהרסט מסצ'וסטס.
מהו מתווה ה-OECD?
ה-OECD החל לפני שנים בתהליך לעיצוב נורמות מיסוי בינלאומיות שימנעו תופעות של מיסוי חברות נמוך במיוחד ולא הוגן על ידי הסטת רווחים ושימוש במקלטי מס. המתווה כלל שני עמודי תווך. הראשון נוגע להקצאת רווחים לאזורי מיסוי (מדינות) לפי פעילות כלכלית. זאת במטרה למנוע 'הסטות רווחים', במסגרתן חברות בינלאומיות מדווחות על רווחים באזורים שלא תואמים את הפעילות הכלכלית שלהם כדי להנות משיעורי מס נמוכים יותר. הוא לא אומץ בעקבות התנגדות של ארה"ב וכלכלות אחרות.
עמוד התווך השני מחיל מס חברות מינימלי על רווחים בשיעור של 15%. המטרה בכך היא קביעת רצפת מס שממנה לא יוכלו מקלטי מס לרדת ובכך לפגוע במיסוי בכלכלות אחרות, שנאלצות להוריד את מס החברות שלהן כדי למנוע הסטות רווחים ובריחת עסקים. מקלטי מס, כמו אירלנד, איי קיימן, או פורטו-ריקו, מושכים תאגידים אליהם בעזרת מס נמוך במיוחד, ונהנים מהכנסות גדולות חרף השיעור נמוך. בשנה שעברה, בעקבות פסיקה רגולטורית של האיחוד האירופי נגד גוגל, נהנתה אירלנד מתוספת מיסוי מפתיעה של כ-13 מיליארדי אירו. כמובן שרוב הפעילות הכלכלית ממנה שואבת גוגל את רווחיה לא מתקיימת באירלנד, אך היא מיקמה את מרכזה שם כדי ליהנות משיעור המס האפסי.
ה-G7 מחבלות בהסכמה רגישה וחלשה גם כך
בקבלת ההחרגה, טוענים שטיגליץ, אוקמפו, וג'וש, ה-G7 מאיימות על אימוצו של עמוד התווך השני, והיחיד שאימוצו החל. התהליך לא כלל רק את חברות ה-OECD, אלא יותר מ-140 כלכלות, ביניהן ישראל, שהשתתפו בדיונים והסכימו על מתווה המס המינימלי. מראש, טוענים הכותבים, הכלכלות המתקדמות הגדולות הכתיבו את התהליך בניגוד למראית העין המכלילה. אלא שכעת, "אפילו מראית העין התפוררה". למעשה, 7 הכלכלות המתקדמות הגדולות החליטו ביניהן להפר הסכמה מתהליך רב שנים בהשתתפות של יותר מ-140 כלכלות.
הביקורת הזו מצטרפת לביקורת קיימת על מתווה ה-OECD הקיים. ראשית, לכלכלות המתפתחות, הסובלות העיקריות משיעורי המס הנמוכים, לא היה קול שווה בדיונים. שנית, שיעור המס שנקבע נמוך, ולבסוף, החלתו תתקיים רק על תאגידים גדולים במיוחד, עם מחזור של לפחות 750 מיליוני אירו בשנה.
כתגובה לכך, החל מהלך מתחרה מקביל באו"ם, בהובלת מדינות אפריקה. המטרה של המהלך היא לקיים תהליך בו לכל הכלכלות קול שווה בקביעת נורמות המיסוי הבינלאומיות. בתחילה, נתקל המהלך המקביל בהתנגדות, אך במהרה רוב מדינות האו"ם החלו לתמוך או להימנע בהצבעות הקשורות אליו והוא צבר תאוצה. ישראל, יחד עם ארה"ב ומדינות בודדות נוספות, הן המתנגדות האחרונות שנותרו. לטענת משרד האוצר, העבודה על מתווה ה-OECD לקחה שנים רבות והחלת מהליך חדש תפגע בתהליך זה.
המס הנמוך, קובעים שטיגליץ ושותפיו, מועיל רק לתאגידים הגדולים. המירוץ להורדת מס החברות לא תרם לרמת ההשקעות העסקיות ברמה העולמית, ותושבי הכלכלות, גם המתקדמות, ייאלצו לשלם מיסים גבוהים יותר כדי לחפות על ההיעדר ההכנסה מהכנסות עסקיות. לפי ההערכות, החלת מס המינימום במתווה ה-OECD תניב בין 155 ל-192 מיליארד דולר מיסוי נוסף בשנה, ברחבי העולם. החלת מס גבוה יותר של 25%, שתקף ליותר תאגידים, תניב יותר מ-500 מיליארד דולרים בשנה. זוהי הצעת המינימום של הארגון שבו חברים הכותבים, ועוסק בייעוץ והובלת קמפיינים בתחום המיסוי העולמי.
