חודש לסיום מבצע 'עם כלביא', בעיריית באר שבע מנסים לשרטט את מתווה השיקום לעיר. עם ארבעה תושבים שנהרגו, 650 תושבים מפונים ועשרות מבנים שנפגעו, בהם בית החולים המרכזי של אזור הנגב, ברור לכל הנוגעים בדבר שהשיקום יהיה ארוך וידרוש משאבים רבים: לעיר נדרשת תכנית התחדשות עירונית מסובסדת, בית חולים חדש ומערך שיידע למפות את מצבם של התושבים ולתת מענה על צרכיהם. אך להנהגת העיר יש תחושה שהשלטון המרכזי לא שותף לתחושת דחיפות שהרשות חווה על בשרה יום-יום כבר חודש וחצי.

"המדינה לא אמרה בשום שלב 'תוציאו מה שצריך ואנחנו נגבה'"

"העירייה לקחה אחריות מלאה כמעט בכל מה שקשור בדאגה למפונה, היינו פה עם האנשים כשכוחות הביטחון הוציאו אותם מהדירות", מספר ל'דבר' עידו אטיאס, חבר מועצת עיריית באר-שבע. אטיאס מלווה את מערך הסיוע למפוני העיר, העומד כיום על 650 מפונים לטווח הזמן הבינוני-רחוק ומספר: "למרות ההשקעה וההוצאות – בשום שלב לא יצאה קריאה מהמדינה שאמרה: 'תוציאו מה שצריך – אנחנו נגבה'".

במרכז השלטון המקומי, מעריכים שעלות הטיפול במפוני 'עם כלביא' ובתשתיות כבר עלתה ל-13 הערים שנפגעו כרבע מיליארד שקלים. נכון לרגע זה אין לרשויות מקור תקציבי או גיבוי אחר פרט לכספים שברשותם. "משרד האוצר והממשלה מובילים מדיניות נאו-ליברלית, מדיניות של קיצוצים – היא זו שמכתיבה את איך שהדברים נראים", מסביר אטיאס, "לתת לנו סמכויות זה דבר חשוב – אבל הן צריכות להגיע עם תקציבים. לעיריות אין זמן לחכות. הוצאנו עשרות מיליוני שקלים מחד והקפאנו ארנונות מאידך. יש גבול להתנהלות הזו".

באר שבע שוב במוקד הירי: 20% מהעיר לא ממוגנת

הפגיעות המרובות בעיר, שגם הובילו למותם של ארבעה מתושביה, בהם חברתו של אטיאס, הפעילה החברתית נעמי שאנן, תפסו את העיר בהפתעה מסוימת לאחר שנראה שרוב הפגיעות הצטמצמו למרכז הארץ. חזרתה של באר שבע כמטרה מרכזית לירי והיקפי ההרס הגדולים החזירו שאלות לגבי התמודדותה של העיר עם סכנות הלחימה ועם אתגרי השיקום.

על אף שבירת הנגב מהווה מטרה לטילים מאז מבצע 'עופרת יצוקה בשנת 2008, מעל 20% מהעיר אינה ממוגנת כלל, ותושבים רבים מצאו את עצמם נסמכים רק על מקלטים ציבוריים. תושבים רבים בשכונות הוותיקות מצאו את עצמם תקועים מחוץ למקלטים משותפים בבניינים פרטיים – חלקם נעולים או נמצאים במצב של הזנחה מתקדמת. לדברי אטיאס, "דווקא המקלטים הציבוריים שבאחריות העירייה, שחלקם משמשים בתי כנסת או מועדונים לנוער בשגרה – מסודרים וזמינים".

"שטח הפקר מיגוני": מאות מקלטים פרטיים לא שמישים

הוא עצמו גר עם אשתו, שנמצאת בהריון מתקדם, בשכונה ג' שנבנתה בשנות ה-60 וצמודה לבית החולים שנפגע. "טיל אחד כמו זה שנפל בסורוקה והבתים פה היו מתרסקים כמו מגדל קלפים. כמובן שאין מה לדבר על ממדים. בגלל זה במקלט הצטופפו פה במשך הלילה מעל 100 אנשים". בעיר ישנם קרוב ל-1,800 מקלטים פרטיים שחלקם במצב לא שמיש אבל לעירייה אין היום את הסמכות המשפטית לכפות עליהם סדר. זהו "שטח ההפקר המיגוני" שרבים מהתושבים לא יודעים איך להתמודד איתו ודורשים את התערבות מהעירייה כבולת הידיים.

בימים הראשונים למבצע, קבוצה של פעילים שהתארגנו בעבר במטרה לשמור על זכויות שוכרי דירות החליטו לנקוט יוזמה ולצאת לנקות מקלטים. במשך עשרה ימים עשרות מתנדבים הצליחו להשמיש מחדש כ-150 מקלטים. עם זאת, הכאוס הביא את אטיאס להבנה שההכנה לסבבי המלחמה הבאים תדרוש מערך קשרים הדוק יותר של העירייה עד לרמת הבניין ואפילו המשפחה.

"ראינו איך קבוצות ווטסאפ של בניינים שבהן נכתבו פרטי הדיירים הצילו חיי אדם", אומר אטיאס, "כחלק מהפקת לקחים מהסבב הזה – עלתה מחשבה לפתח איזה משרד בעירייה שיהיה אחראי על בניית מערכת הקשרים בין ועדי השכונות, הבתים והעירייה". הקושי המרכזי, טוען אטיאס, הוא שלא ברור מי ייקח את האחריות על מערך שכזה ואיך מתפעלים אותו. כמובן, כמו תמיד, יהיה צורך למצוא גם ליוזמה זו מקור תקציבי.

הפגיעה בסורוקה: "שנים דרשנו מיגון ובית חולים נוסף"

למרות האיתנות הפיננסית של העיר, המלחמה שחקה גם את באר שבע. בית חולים סורוקה, שקלט את רוב נפגעי 7 באוקטובר, עדין נחשב למוקד הרפואה המרכזי של המלחמה שמשרת במקביל כ-900 אלף חולים מרחבי הנגב. "לכולם ברורה הרגישות של סורוקה, ובגלל זה שנים דרשנו מיגון ובית חולים נוסף", אומר אטיאס ומוסיף שבינתיים אין תאריך יעד לשתי הדרישות. העיר שתמכה במאות מתושבי קיבוץ נירים, שחזרו לבתיהם בתקופה האחרונה, כבר שוקלת להכשיר את הדירות למפוניה החדשים.

"הפתרון לשכונות הישנות שלנו הוא התחדשות עירונית, אבל בניגוד למרכז, כאן הכדאיות מופחתת, והפרויקטים מתעכבים שנים", מסביר אטיאס, שלקח על עצמו להוביל את הנושא מול הכנסת, ושטח את הדברים בפני ועדת הפנים – שבונה בימים אלו את מתווה השיקום והמיגון של הערים לקראת סבבי המלחמה הבאים.

בשנים האחרונות העירייה ניסתה לזרז התחדשות עירונית על ידי ספיגת עלויות התכנון והעבודה המקדמית כתמריץ ליזמים להיכנס לפרויקטים – אך מדובר בפרוטות. בבאר שבע מבינים שלא תהיה פריצת דרך בנושא ללא כניסה רחבה של המדינה לסיפור דרך סבסוד ישיר של תוכניות התחדשות עירונית, שעד כה האוצר סירב לקדם. "אין פה את הרווחיות של המרכז או רעידות אדמה ולכן אנחנו לא על הרדאר של התוכניות הלאומית, אבל בלי שהמדינה תכניס את היד לכיס נצטרך לחכות לנצח לכדאיות שתבוא".