לאחר שרשות השיפוט בהסתדרות דחתה את העתירה נגד מינויה של ח"כ שלי יחימוביץ' לראשות סיעת הבית החברתי בהסתדרות, תעמוד ההחלטה למבחן נוסף. איציק יואל וליאון בנלולו, שעמדו בראש סיעת הבית החברתי בהסתדרות, פנו לרשות השיפוט בבקשת ערעור על פסק הדין, בטענה כי נפלו בו "שגיאות כבדות משקל" תוך התעלמות מחלק מהראיות והטענות שהציגו. באמצעות בא כוחם עו"ד אילן בומבך שבים וטוענים העותרים כי ההליך להעמדת יחימוביץ' בראשות סיעת "הבית החברתי", אותו הוביל ח"כ איתן כבל, התבצע במחטף ובניגוד לתקנון הסיעה. במידה והערעור יתקבל, יחימוביץ' לא תוכל לעמוד בראשות סיעת הבית החברתי ולהתמודד דרכה על ראשות ההסתדרות, מה שיוביל ככל הנראה לדיון נוסף בבית המשפט המחוזי. הדיון בערעור יתקיים ב-23 באפריל, חודש בדיוק לפני המועד שנקבע לבחירות להסתדרות.

למי שמתקשה לעקוב, להלן תקציר: איציק יואל עמד בראש סיעת הבית החברתי בהסתדרות, במקומו של איתן כבל שהתמודד במסגרתה בבחירות הקודמות להסתדרות ב-2012 ועזב אותה מיד אחריהן. הסיעה התאחדה בקיץ האחרון עם סיעת אופק בהסתדרות, שבראשה עמד ליאון בנלולו. השניים חתמו בדצמבר על הסכם קואליציוני עם סיעת ״עוגן״, לפיו תרוץ סיעתם בבחירות כחלק מקואליציית "עוגנים" בראשות יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. לאחר שיחימוביץ' החליטה שהיא מתמודדת לראשות ההסתדרות, היא וח"כ איתן כבל פעלו להדחת יואל ובנלולו מראשות הסיעה, לביטול הסכם המיזוג בין הסיעות ולביטול ההסכם הקואליציוני עם ״עוגנים״. בנלולו ויואל מצידם, עתרו כנגד הדחתם לרשות השיפוט בהסתדרות – בית הדין הפנימי של הארגון. בשבוע שעבר הוחלט לדחות את עתירתם, בטענה כי מינויו של יואל ליו"ר הסיעה לא היה תקין, ועל כן הוא לא היה מוסמך לחתום על המיזוג בין הסיעות ועל החבירה לניסנקורן.

מהערעור שהגישו בנלולו ויואל עולה כי הם לא ויתרו על מבוקשם – התמודדות בבחירות בהסתדרות במסגרת סיעת הבית החברתי, וכחלק מקואליציית ״עוגנים״. הטענות המרכזיות שהציגו בנלולו ויואל בערעורם נסובות בעיקר על כינוס של חברי סיעת הבית החברתי ב-13 בפברואר השנה, שבו הודח יואל מראשות הסיעה ובמקומו הועמדה שלי יחימוביץ'. את הכינוס יזם ח"כ איתן כבל, שייסד את הסיעה בשנת 2012, אך לאחר הבחירות בהסתדרות התפטר מתפקידיו בסיעה. כבל עשה זאת חלק מהסכם שעליו חתם עם יחימוביץ' (ופורסם בתקשורת לאחר שנחשף כחלק מההליך ברשות השיפוט) על שיתוף פעולה פוליטי ביניהם, במסגרתו הוא יסייע ליחימוביץ' להתמודד בהסתדרות. בנלולו ויואל טוענים כי חלק מחברי הסיעה כלל לא הוזמנו לכינוס, ומנגד צורפו אליו אנשים נוספים שאינם חברים בסיעה ע"פ חוקת ההסתדרות, רק כדי שיתמכו במינויה של יחימוביץ'. "הסתבר לנו כי חברי הוועידה זומנו (אם בכלל!) על תנאי שהם 'בראש' של כבל", נכתב בערעור.

רשות השיפוט בהסתדרות (צילום: דבר ראשון).

בעניין הכינוס דורשים העותרים שרשות השיפוט תתייחס לממצאיה של חברת חקירות פרטית, שאת שירותיה שכרו על מנת לבדוק האם כלל האנשים שלכאורה נתנו את תמיכתם ביחימוביץ' אכן עשו זאת. על פי הממצאים שהציגו, ארבעה מחברי הסיעה כלל לא ידעו על קיום הישיבה. עו"ד שמואל אוסלנדר, שדן בעתירה המקורית ברשות השיפוט, סירב להתייחס לממצאים אלו.

חזית נוספת בערעור נפתחה על תקפותו של תקנון סיעת הבית החברתי, שההצבעה למינויה של יחימוביץ' נעשתה בניגוד להוראותיו. בפסק הדין נקבע כי התקנון הזה אינו תקף, בטענה שהוא נוצר כחלק מהליך מיזוג בין סיעת הבית החברתי לבין סיעת אופק בהסתדרות, שגם הוא נפסל עקב בעיות שונות. אך העותרים טוענים ל"אי הבנה חמורה", מאחר שהתקנון אושר על ידי היועץ המשפטי להסתדרות כתקנון של סיעת הבית החברתי בלבד כשנה לפני המיזוג (יולי 2015).

התקנון המדובר אוסר על הצבעה באמצעות ייפוי כוח, כפי שעשו 45 מהחברים בהצבעה על הדחת יואל ומינוי יחימוביץ', וכן דורש רוב של 75% מחברי הסיעה להדחת יו"ר הסיעה, כאשר כבל ויחימוביץ' לא הצליחו להשיג רוב כזה – מדובר בהצבעה של 66 מתוך 89 חברים בסיעה – רוב של 74%, וזאת כאשר יש מחלוקת על כך שחלק מה-66 אכן היו זכאים להצביע, וכן על תוקפם של חלק מייפויי הכוח.

עו"ד איתן לירז, פרקליטה של יחימוביץ' מסר בתגובה כי "המדובר בערעור המוגש בחוסר תום לב. המבקשים עצמם השלימו עם פסק הדין ופועלים לפיו, ומאידך מגישים כנגדו ערר – דבר שכמובן ע"פ דין לא ניתן לעשות."

עו"ד לירז הוסיף כי "ביום 31.3.2017 ומיד לאחר מתן פסק הדין, נחתם הסכם קואליציוני חדש בין סיעת אופק לבין סיעת עוגן, במסגרתו הצטרפה סיעת אופק לסיעת האם "עוגנים" בהסכם קואליציוני עם יו"ר ההסתדרות המכהן, מר ניסנקורן. זו פעולה המעידה כי הם פועלים בהתאם לפסק הדין – ומקבלים אותו – ואף אצים לערוך הסכם שיאפשר להם לקבל טובות הנאה כספיות מכוחו. במקביל, הם מגישים ערר – במסגרתו הם טוענים את ההיפך הגמור – כאילו פסק הדין לא תקף (וזאת במטרה כנראה לנסות ולקבל יותר כסף, שהובטח להם במסגרת הסכמים קודמים). בחוסר תום לב משווע, בערעור – המבקשים מסתירים מרשות השיפוט את העובדה שחתמו על הסכם שכזה. כבר מטעם זה יש לדחות בקשת רשות הערעור. יתר הטענות הרבות כנגד בקשת רשות הערעור מפורטות בתגובתו שהוגשה היום לרשות השיפוט."

בקשת הערעור הוגשה לרשות השיפוט בהסתדרות, שהיא הגוף השיפוטי המוסמך לפסוק בסכסוכים בתוך ההסתדרות ובפרשנות לחוקת ההסתדרות. ראש רשות השיפוט, עו"ד אריאל מנור, קיבל את הבקשה לדון בערעור, וקבע כי הדיון עליו ייערך בהרכב של שלושה דיינים – עו"ד ד"ר ישראל וינבוים, עו"ד ד"ר ניבי גל-אריאלי, ועו"ד מנור עצמו. נקבע כי הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב עד ה-19.4, והדיון ייערך ב-23.4. כנגד ההכרעה בערעור ניתן יהיה לפנות לבית המשפט המחוזי בתל אביב.