מהרטו דמסה התאחד בשבוע שעבר עם בתו הבכורה בנצ'י בישראל. דמסה עלה לישראל לפני 23 שנים. בשל רישום שגוי, משפחתו שנשארה מאחור לא תועדה, ומאז הפך עולמות כדי להעלות את בנותיו. ב-2022, לאחר מאבקים משפטיים ארוכים, עלתה לישראל בתו הצעירה, מסרט, והשאירה מאחור את בנצ'י. במאי האחרון פסק בית המשפט נגד המדינה, וקבע כי בנצ'י זכאית לעלות כחוק וכדין.
בשלב זה מתגוררת בנצ'י עם אביה בקריות, וגורלה עדיין לא ידוע, מאחר שהמדינה עוד לא סיימה למלא את ההחלטה החד-משמעית של בית המשפט שלפיה בנצ'י זכאית לעלייה, על כל המשתמע מכך. העיכוב בביצוע מצד המדינה אינו מובן לאף אחד מהמעורבים. רשות האוכלוסין וההגירה הגיבה לפניית 'דבר': "המשך טיפול בעניינה יתבצע בהתאם לפסק הדין".
"קודם כול אני אומר תודה לבורא עולם, לשופט, ולכל האנשים שעזרו לי, מכל הלב", אומר דמסה. "אני שמח שהילדות שלי איתי עכשיו, אין לך מושג. להיות 25 שנים בלי הילדים, הגעגועים. 25 שנים שאני בארץ, לא חייתי. כל דקה ושנייה לא עזבתי את המחשבה. הגוף פה והראש שם".
עו"ד רחל פיש בן-ישראל ממרכז הסיוע לעולים של התנועה הרפורמית: "אנחנו מברכות על כניסתה של בנצ'י לישראל, אך עדיין ממתינים לביצוע פסק הדין כולו. על רשות האוכלוסין לתת הנחיה למשרד הקליטה לתת לבנצ'י זכויות עולה כפי שקיבלה אחותה ושאר העולים בהתאם להחלטת הממשלה. לא נפסיק לסייע למשפחה עד שבנצ'י תקבל את כל הזכויות שמגיעות לה".
לאחר שהצליח להביא לעלייתה של בתו מסרט, והיא עברה תהליך קליטה וגיור ומתגוררת במרכז הקליטה בקריית גת, דמסה, שנלחם במשך שנים להתאחד עם בנותיו, זועם על העיכוב ועל עוגמת הנפש. "אני לא מתבייש ולא מפחד – אני זרע ישראל. אבא שלי היה אסיר ציון, היה עוזר ליהודים לעלות לארץ, מסר את הנפש שלו כדי שהקהילה תעלה. היה לוקח יהודים בסודאן במשך שבוע ברגל בלי מים ובלי כלום. מה הם רוצים מהחיים שלי אני לא יודע".
דמסה מתכוון לגרירת הרגליים, העיכוב בביצוע ההחלטות, הגשת הערעורים על החלטות בית המשפט, תשובות עמומות ושנים של התעלמות מהפניות החוזרות והנשנות אל מוסדות המדינה – משרד העלייה והקליטה ומשרד הפנים. שר העלייה והקליטה אופיר סופר הפסיק את העלייה מאתיופיה דה-פקטו מאז כניסתו לתפקיד לפני יותר משנתיים.
"בנצ'י גרה איתי בחדר אחד", מספר דמסה. "אין לאן לזוז, אני ישן על הרצפה, אבל אני לא מתלונן על זה. אם המעמד שלה לא יוסדר, הם ירצו שהיא תחזור לאתיופיה. אני אמות ולא אחזיר אותה".
