"המטרה שלנו היא שוועדת שפירא לא תיכנס למגירה של משרד החינוך ומשרד האוצר", אומר ל'דבר' עו"ד מיכאל זץ (42), מנהל חטיבת קהילה בעמותת אלו"ט. "בימים אלו אנחנו נפגשים עם חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כדי שיישום ועדת שפירא ייכנס לתקציב 2026 בהסכמים הקואליציוניים".
'המטה ליישום ועדת שפירא' הוקם בקיץ, "כשהבנו ששום דבר לא מתקדם". הוא מורכב מלבד אלו"ט מארגונים חברתיים נוספים שעוסקים במגוון לקויות אצל ילדים ובני נוער וגופים שמייצגים ציבורים שונים במערכת החינוך: הנהגת ההורים, מועצת התלמידים ומנהלי אגפי החינוך של הרשויות המקומיות.
לטענת זץ, שר החינוך יואב קיש אינו מקדם את יישום המסקנות של הוועדה. "בכל פעם שפנינו אליו הוא אמר לנו 'תביאו את האוצר', ועם כל הכבוד, לא תפקידנו כארגוני חברה אזרחית לשכנע את סמוטריץ' במסקנות הוועדה, אלא תפקידו של קיש. יש גם מסקנות שאפשר ליישם ללא תקציב נוסף, כמו המעבר לחמישה ימי לימוד והכשרת המורים".
בשבועות האחרונים פועל במשרד החינוך צוות פנים-משרדי ליישום המסקנות. "לא נענו לבקשתנו שיהיה נציג מהמטה בצוות ושתוצג בפנינו התוכנית האופרטיבית הכוללת לוח זמנים ויעדים". זו החלטה מפתיעה, כי הוועדה הורכבה מנציגים מגופים שונים הפועלים במערכת החינוך לצד בעלי תפקידים מהמשרד. "לצוות היישומי של המשרד חסרה הפרספקטיבה של השטח שאנחנו יכולים להביא".
במרץ השנה פרסמה ועדת שפירא את מסקנותיה, שכללו בין היתר צמצום מספר הילדים בכיתה ל-19 ומעבר לחמישה ימי לימוד. צעדים אלו נועדו להגדיל את מספר התלמידים בעלי הזכאות לשירותי חינוך מיוחד שמשולבים במערכת החינוך הרגילה. הנחת המוצא של הוועדה היא ששיפור מערכת החינוך הכללית יוביל להגדלת השילוב.
"הדו"ח של ה-OECD שפורסם בשבוע שעבר הוכיח את מסקנות הוועדה. ישראל מובילה במספר התלמידים הגבוה בכיתה ובשעות לימוד ארוכות. לצד הנתון על ההשקעה הגבוהה ביותר בחינוך, שאינה מובילה להישגים, אפשר לומר שהמדינה שמה כסף במקומות הלא נכונים".
מלבד הביקורת הרשמית של משרד האוצר שניתנה בוועדת החינוך על הנחת המוצא של ועדת שפירא שאין צורך בהגדלת כח האדם, נשמעה ביקורת לא רשמית של האוצר על אבחון יתר של תלמידים. "אני לא מבין את הביקורת הזאת, כי הוועדה לא עסקה בכך בכלל. תמיד מדברים על אבחון יתר בהקשר של אוטיזם, אבל האמת היא שיש עלייה באבחונים על רקע נפשי בשל השנים האחרונות בישראל".
