הכנסת ה-25 נכנסת לשנתה האחרונה, עם פתיחת המושב הרביעי אתמול (שני). לצד המלחמה, הפסקת האש השברירית והמאמץ להשבתם של החטופים החללים, כמה סוגיות מרכזיות נוספות עתידות ללוות את הכנסת במושב זה. בין חוק הגיוס לתקציב המדינה, בין  קידום הרפורמה במערכת המשפט להיערכות לבחירות באוקטובר הבא, הכנסת נכנסת למושב מרובה אתגרים כשהיא בעיצומו של משבר קואליציוני.

מי בפנים ומי בחוץ?

רוב הפעילות של הקואליציה במושב הקרוב תיגזר מהשאלה מה תהיה היכולת שלה לקדם חוקים. רשמית, בקואליציה כרגע חברים 60 חברי כנסת, אך ש"ס החברה בקואליציה על 11 חבריה, אינה חברה בממשלה. אם ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה שש"ס תחזור לממשלה ותאפשר לו שלא להפסיד בכל הצבעה, הוא צריך להראות טיוטה מוסכמת ומקודמת של חוק הגיוס, טיוטה שכרגע לא מקודמת בוועדה בשל התנגדות משפטית. אם נתניהו רוצה שגם יהדות התורה על 7 חבריה תחזור, הוא צריך לדאוג לכך שחוק הגיוס יקודם בפועל, עם עקרונות שמוסכמים על החרדים.

בינתיים, גם ראש מפלגת עוצמה יהודית (6 ח"כים), איתמר בן גביר, שיגר את האיום התורן שלו לראש הממשלה. הפעם מאיים בן גביר שאם תוך 3 שבועות לא יעלה לקריאה ראשונה חוק עונש מוות למחבלים, סיעתו לא תהיה מחויבת למשמעת קואליציונית בהצבעות. גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' יש דרישות בנוגע לחזרה ללחימה, אך הוא לא מאיים לעזוב את הקואליציה, כי לו יש משהו חשוב לא פחות שהוא מעוניין להעביר – תקציב המדינה.

תקציב המדינה: זקוקים להצבעת החרדים

התקציב צריך לעבור עד חודש מרץ. אם הוא לא יעבור, הממשלה אוטומטית תיפול והכנסת תלך לבחירות בחודש יוני הקרוב. לקואליציה כאמור, יש כרגע לכל היותר 60 אצבעות, שעלולות להפוך ל-49 אם חוק הגיוס לא יקודם. כדי להיות בטוח שהתקציב יעבור והממשלה תשרוד, נתניהו יהיה זקוק לתמיכתה של יהדות התורה, שדורשת קידום משמעותי של חוק הגיוס, יותר מאשר רק טיוטה לחוק.

גם התקציב עצמו מציב אתגרים לא פשוטים. התקציב הנוכחי העמיד את יעד הגירעון על 4.9%, אך הגיע כבר ל-5.2%. בעקבות הפסקת האש הגירעון ירד ל-4.7% וצפוי לרדת בעוד כמחצית האחוז אם המלחמה תסתיים. כדי להתמודד עם הרחבת התקציב נוכח המלחמה, ננקטו צעדים כגון העלאה של המע"מ, הקפאת מדרגות מס הכנסה וקצבאות הביטוח הלאומי וקיצוצים רוחביים נוספים בכלל משרדי הממשלה.

בתקציב המדינה הקרוב ינסה האוצר להעביר בחוק ההסדרים מספר תקצובים ורפורמות. הרפורמה היחידה שידועה כבר היום היא ביטול התכנון במשק החלב – צעד שצפוי לפגוע בחקלאים, ומניסיון העבר גם לא להוזיל את מחירי החלב. כמו כן, סביר להניח שכפי שהיה בתקציבים קודמים, הממשלה תקצה כספים למי שיאיים את האיום הגדול ביותר על שלמותה.

הפנים לבחירות 2026

גם אם התקציב יעבור, הכנסת תתפזר בתום כנס הקיץ הקרוב ותצא לבחירות באוקטובר 2026, שנה מהיום. בעוד שבקרב מפלגות הקואליציה המועמד הברור לראשות הממשלה הוא בנימין נתניהו, כרגע לא ברור מי יוביל את מפלגות האופוזיציה.

כבר כעת יאיר גולן (הדמוקרטים), אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) ויאיר לפיד (יש עתיד) העמידו את עצמם כמועמדים לראשות הממשלה. ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, הצהיר גם הוא על כוונתו לרוץ לראשות הממשלה בראשות סיעתו 'בנט 2026'. בני גנץ (כחול לבן) וגדי איזנקוט (ישר) לא פסלו התמודדות על ראשות הממשלה, אך מבינים שבכוחותיהם הנוכחיים ובמיקומיהם בסקרים, הם לא נמצאים בעמדה שמאפשרת להם להכריז על עצמם כעל מועמדים מובילים.

אחד הנושאים שבהם נשמעים גישושים בקרב המפלגות הקטנות הוא הורדת אחוז החסימה, כדי לאפשר למפלגות עם שונות אידאולוגית שעד כה רצו ביחד, לרוץ בנפרד. השיח סביב הורדת אחוז החסימה עשוי להוליד שיתופי פעולה בין מפלגת אגודת ישראל לציונות הדתית, וגם עם המפלגות הערביות.

אגודת ישראל שבראשות ח"כ יצחק גולדקנופף בוחנת את האפשרות לשמור על כוחה, אך להתפצל מהשותפה שלה בשנים האחרונות, דגל התורה שבראשות ח"כ משה גפני. גם עבור דגל התורה המהלך יכול להועיל, ולאפשר עצמאות למי שעד כה הייתה במקום השני בחיבור בין המפלגות החרדיות האשכנזיות.

מפלגת הציונות הדתית נעה כבר זמן רב סביב אחוז החסימה בסקרים, ובמפלגתו של סמוטריץ' מבינים שאם לא יורידו את אחוז החסימה, הם עלולים להישאר מחוץ לכנסת הבאה. גם במפלגות הערביות חד"ש ותע"ל שרצות יחד בשנים האחרונות ומחזיקות כרגע ב-5 מושבים בלבד, יש רצון למקסם הפוטנציאל של כל אחת מהן. בחד"ש גם מבינים שסיום תפקידו של איימן עודה בראשות המפלגה יכול להביא מצביעים יהודים נוספים, ותע"ל של אחמד טיבי יכולה להביא את המצביעים שלה.

חוק הגיוס: הקשיים המשפטיים ואיום החרדים

למעט חוק התקציב, זהו החוק העיקרי שבגללו יכולה ליפול הממשלה הנוכחית. כבר יותר משנה וחצי מתקיימים דיונים בוועדת החוץ והביטחון על החוק שנועד לגייס את בני הציבור החרדי. בליכוד הדיחו את יו"ר הוועדה הקודם יולי אדלשטיין, שהציג עקרונות לחוק שהחרדים לא הסכימו עליהם. כעת גם היו"ר הנוכחי בועז ביסמוט מתקשה לספק את הסחורה, לאחר שהעקרונות שהציג לצוות המשפטי של הוועדה נדחו בשל בעיות משפטיות.

בשל העובדות הללו, ראש הממשלה נתניהו "נכנס לאירוע". הוא נפגש אתמול עם ביסמוט במטרה להבין מה המכשולים שעומדים בפני קידום החוק, ובעיקר בפני חזרתם של שותפיו לשעבר לקואליציה ולשולחן הממשלה.

פרט לאתגרים המשפטיים, החוק צריך להיות מוסכם גם על חברי הכנסת ממפלגות הציוניות בקואליציה (הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית). נציגים אלו גם כן עשויים להידרש לדין וחשבו על ידי ציבור הבוחרים שלהן, שנמנה עם הציבור המשרת.

הרפורמה במערכת המשפט ממשיכה בכל הכוח

כבר בפתח המושב הנוכחי של הכנסת, סימן יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) את קריאת הכיוון שלו ושל חברו למפלגה, שר המשפטים יריב לוין, כאשר סירב לכנות את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בתוארו, וכינה אותו "השופט יצחק עמית". אמנם ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי עמית הוא נשיא העליון ואין סיבה לעסוק בסמנטיקה הזו, אך על שולחן הכנסת מונחים מספר חוקים מהרפורמה במערכת המשפט שצפויים להיות מקודמים בכנס הנוכחי.

החוק לפיצול תפקידי היועצת המשפטית לממשלה הונח על שולחן הכנסת כבר לפני קרוב לשנה. עם זאת, החוק לא קודם עד כה מכיוון שבקואליציה רוצים תחילה למצות את הליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ומעוניינים להבין כיצד בג"ץ יתייחס להליך, שבוצע באופן חריג ולא לפי הוראות החוק.

בין אם בג"ץ יפסול את ההדחה ובין אם לא, בקואליציה יקדמו את פיצול תפקידי היועמ"ש כדי לצמצם את כוחו ולייצר שלושה תפקידים ברורים: התובע הכללי; היועץ המשפטי ומייצג המדינה בכל הערכאות. יש לציין כי תלונות רבות של הממשלה בנוגע לבהרב-מיארה, כמו גם ליועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט, נגעו בעובדה שהם אלה שעמדו בראש התביעה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך גם נתנו ייעוץ משפטי לממשלה וגם נדרשו לייצג אותה בערכאות (סוגיה שבממשלה הנוכחית נטו להימנע ממנה ולשכור פעמים רבות עורך דין חיצוני).

משפטי הנוח'בות

בעקבות שחרור כל החטופים החיים, הצעת החוק להעמדתם לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר תעלה מחר (רביעי) לדיונים בוועדת החוקה. לאחר שבמשך שנתיים הצוותים המשפטיים של המשטרה ושל משרד המשפטים עסקו באיסוף ראיות וכתיבת כתבי אישום, בכנסת צפויים להשלים את המהלך ולחוקק חוק שיאפשר העמדה לדין באשמות שונות, ובאופן שכפי הנראה יתאים לכתבי האישום.

עם זאת, במפלגת עוצמה יהודית דורשים עונש מוות למחבלים, מה שלא מופיע במובהק בהצעת החוק, ולכן באמצעות הוועדה לביטחון לאומי ולמרות התנגדות נתניהו, העבירו לאחרונה לקריאה ראשונה את חוק עונש מוות למחבלים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אף הציב אולטימטום לנתניהו בפתח כנס החורף, ואמר כי אם לא יעלה לקריאה ראשונה חוק עונש מוות למחבלים, סיעתו לא תהיה מחויבת להצבעה עם הקואליציה.