מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג שינוי חד במקורות ההכנסה של הבנקים – הרווחים מהעסקים הגדולים והבינוניים פינו מקום לעסקים הקטנים, ובייחוד למשקי הבית, שהרווחים מהם עלו פי 14 בשבע שנים. רווחי הבנקים זינקו ב-346% בממוצע בתוך עשור וחצי, לעומת השכר החציוני שעלה רק בכ-22% בתקופה הזאת. מקור הרווח העיקרי שלהם השתנה בתוך שש שנים – מעסקים גדולים למשקי בית. הרווחים ממשקי הבית זינקו מ-693 מיליון שקלים בשנת 2017 ל-9.6 מיליארד שקלים ב-2023 – עלייה של פי 14.

חלק ההכנסות ממשקי בית עלה מ-7.4% מהשוק לנתח של 37.4%. הרווח מעסקים גדולים עלה רק ב-74% בתוך שש שנים, כאשר חלקם ירד מ-32% ל-20% מהרווחים. תחום הניהול הפיננסי הצטמק מ-27% מהרווחים ל-5.4%. בעוד שרווחי הבנקים גדלו רק ב-74% מהעסקים הגדולים, רווחיהם מעסקים בינוניים עלו ב-87%, מעסקים קטנים ב-132%, ומעסקים זעירים ב-205%.

בחלוקת סוגי ההכנסות של מערכת הבנקאות עולה מגמה נוספת: ההכנסות מריבית בעשור האחרון זינקו ביותר מפי שניים. בשנת 2015 עמדו ההכנסות מריבית על 25.7 מיליארד שקלים, וב-2019 – ערב הקורונה – על 33.2 מיליארד שקלים. בשנת 2024 הגיעו ההכנסות מריבית נטו ל-61.4 מיליארד שקלים, ו-2025 צפויה לעקוף אותה לפי נתוני החציון הראשון.

כאשר בוחנים את הרווחים, התמונה חדה עוד יותר: רווחי המערכת הבנקאית ב־2019 עמדו על 10 מיליארד שקלים, וב־2024 עלו ל־29.7 מיליארד שקלים. החציון הראשון של 2025 הניב כבר 16.2 מיליארד שקלים – קצב שנתי של רווח של 32.4 מיליארד שקלים.

הכנסות מריבית נטו לעומת ריבית בנק ישראל, 2017–2024 (גרפיקה: עיבוד 'דבר' לנתוני בנק ישראל ולדו"חות הבנקים)

עליות הרווחים, כמו העליות בהכנסות מריבית נטו, מוסברות בקונצנזוס הכלכלי כמעט על ידי גורם אחד – ריבית בנק ישראל. בשנת 2022, בתקופת ההתאוששות מהקורונה, בנק ישראל החליט להעלות את הריבית, לצד בנקים מרכזיים ברחבי העולם. עליית הריבית נועדה למנוע אינפלציה גבוהה שעלולה להתקיים לאחר תקופות של הוצאות ממשלתיות נרחבות, ובייחוד של תשלומי העברה, כפי שקרה בקורונה. אך לכלי הפיננסי הזה יש סיכונים – ריבית בנק ישראל הגבוהה מעניקה לבנקים המסחריים אפיק חיסכון משתלם וכוח אל מול צרכנים פרטיים ועסקים אחרים.

בנק ישראל לא הוריד את הריבית קרוב לשנתיים, ואין ערובה לכך שיבחר להוריד אותה בהחלטה הקרובה בנובמבר, על אף מיתון קל במשק וירידה במדד המחירים לצרכן – המדד שבו בנק ישראל משתמש לחישוב האינפלציה – שחזרה לתוך היעד שהציב לעצמו.

הבנק מקדם רפורמות להגברת התחרותיות בבנקאות, דרך כניסת שחקנים פיננסיים חדשים והפיכתם ל"בנקים קטנים", אך צעד זה מעורר גם חשש ליציבות המשק. תוכנית לחלוקת רווחים שהצטברו כוללת שלושה מיליארד שקלים, המכסים רווחים של חמש שנים, ומאפשרת לבנקים לתת הטבות כגון הקלה בעמלות, תמיכה באוכלוסיות ייחודיות, או חלוקת מניות בשווי כ־120 שקלים ללקוח.

בוועדת הכספים העלו את נושא רווחיות הבנקים לדיון בשבוע שעבר, לאחר שהבינו שמדובר בסכומים שלא ניתן להתעלם מהם. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילבציקי (הליכוד), שאל את נציגי בנק ישראל בדיון: "בדקתם אם יש אומדן רווחים סביר לבנקים שמעבר אליו זה מוגזם? בתקופה של מלחמה, כשעסקים מתקשים ועשרות אלפים במילואים – אין עוד גוף שגורף סכומים כאלה בתקופה הזאת. וזה בסוף כסף של הציבור, של אנשים שקשה להם, בטח כשמדובר ברווחי ריבית. אנשים כבר מיואשים".