יעל אדר בכיכר החטופים (צילום: אלון גלבוע)
קהל בעצרת המחאה בכיכר החטופים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מתן צנגאוקר לראשונה בכיכר החטופים, לצידו זוגתו אילנה גריצווסקי (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
"עברו כבר יותר מדי '72 שעות', ו-11 חטופים עדיין בשבי החמאס – משוללים כל זכות בסיסית לקבורה בכבוד", זעקה הערב (מוצ"ש) בכיכר החטופים יעל אדר, שבנה תמיר אדר הושב כחטוף חלל והובא למנוחות בניר עוז. "חמאס המנוולים מהתלים בנו, השארנו להם פרצה בהסכם והם מנצלים זאת. חמאס יודע איפה החטופים, חמאס יודע להשיב אותם ואנחנו חייבים לעמוד על המשמר ולדרוש זאת. אל לנו להמשיך לשלב הבא בהסכם טרם יושב אלינו החטוף האחרון".
איתן הורן ששוחרר לפני פחות מ-3 שבועות משבי חמאס היה הערב על במת העצרת כיכר החטופים, שקראה להשבת 11 החטופים החללים. איתן הורן עמד לצידו של אֶחָיו עמוס הורן ושורד השבי יאיר הורן. איתן הורן: "גם כשהייתי מורעב והפצצות נפלו לידי האמנתי שעוד אחזור לאחים ולמשפחה. יש 11 משפחות שעדיין בסיוט הזה, אל תעצרו את המאבק עכשיו".
עמוס הורן: "שנתיים חלמתי על הרגע הזה שבו אוכל לעמוד שוב ליד שני האחים שלי. נלחמתי בכל הכוח והאמנתי שהם חוזרים, והנה הם כאן איתי, איתנו. המזל הגדול שלי הוא שלא הייתי לבד: אתם נלחמתם איתנו בכל החזיתות, והעשייה שלכם נתנה לנו כוח להחזיק מעמד ולהמשיך במאבק".
מתן צנגאוקר, שגם הוא השתחרר ב-13 באוקטובר מהשבי, הגיע לראשונה לכיכר החטופים, עם זוגתו שורדת השבי אילנה גיצווסקי.
אמיר דניאל, אביו של החטוף החלל עוז דניאל, נשא דברים: "אני אמיר, אביו הגאה של עוז דניאל – לוחם שריון בחטיבה 7, שנפל ונחטף לעזה. עוז היה ילד של אור, רגש ומוזיקה – ניגן בגיטרות חשמליות, עשה 10 יחידות מוסיקה עם רסיטל וסיים בהצטיינות, והאמין שמוזיקה מחברת בין אנשים. יש לנו קבר – אך אין לנו את עוז. קברנו אלונקה ושכפ"ץ ספוג בדם שלו. גם לנו מגיעה חלקת אדמה להיפרד ולהתייחד. עוז שלנו האמין בכוח של הטוב והאור– בואו נאמין בכך כולנו ולא ננוח עד שכולם ישובו הביתה".
עצרות להשבת החטופים החללים נערכו גם בצומת שער הנגב ובשכונת כרמי גת בקריית גת. שורדת השבי נילי מרגלית מניר עוז אמרה בכרמי גת: "קופר היה החטוף האחרון של ניר עוז. ביום ראשון משפחתו וקהילתנו תביא אותו לקבורה באדמת הקיבוץ שייסד ואהב.
הסיפור של ניר עוז יקבל סוג של סוף. סוף כואב, אבל סוף שמאפשר התחלה של שיקום ובנייה מחדש. אך כפי שהקיבוץ הוא משפחה אחת גדולה, כך גם החברה הישראלית כולה. הסוף האמיתי יגיע רק כשיושב החלל האחרון".
