דו"ח חדש של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) שעוסק בחקלאות הישראלית, חלק שבחים למגזר, הודות בעיקר לחסינות שהפגין במלחמה, ולחדשנות בתחום. עם זאת, לצד הביקורת החיובית, הדו"ח מציין לרעה את רמת התמיכה הנמוכה של המדינה בחקלאות, ואת העובדה שחלק הארי של התמיכה ניתן בצורה עקיפה ולא באופן ישיר. בארגון מודאגים בנוסף מהמגמה של צמצום החלק של החקלאות בכלכלת ישראל.

בסוף השבוע פורסם הדו"ח השנתי של ה-OECD על המדיניות החקלאית של ישראל ל-2024. הדו"ח כולל ניתוח של מצב החקלאות בישראל בהיבטים של תמיכה ממשלתית, רפורמות רגולטוריות, חדשנות והתמודדות עם השלכות מלחמת 'חרבות ברזל'.

ירידה בתמיכת המדינה בחקלאות

הדו"ח מתאר את החקלאות הישראלית כעמידה, חדשנית ומסתגלת לשינויים אקלימיים וגיאופוליטיים, לאור ההצלחה בשמירה על יציבות חקלאית גם בימי משבר ביטחוני חריג. זאת, למרות ביקורת מצד הארגון על רמת התמיכה הנמוכה של המדינה.

על פי ממצאי הדו"ח, רמת התמיכה הכוללת בחקלאות בישראל נמוכה. ב-2024 עמדה התמיכה על 0.3% בלבד מהתמ"ג, כמחצית מהממוצע במדינות הארגון. חלקה של התמיכה בהכנסות החקלאים עמד על 12.3% לעומת ממוצע של 14% במדינות ה-OECD.  מדובר בירידה ניכרת לעומת תחילת שנות ה-2000, אז עמד שיעור התמיכה על 19%.

הדו"ח מציין כי 89% מהתמיכה בישראל – פי שניים מהממוצע במדינות החברות בארגון – ניתנת בצורה עקיפה, בעיקר באמצעות מכסי מגן ומחירי שוק מפוקחים שמייצרים עיוותים בשוק. עיקר התמיכה נרשמה בענפי החיטה, הגפן, בשר כבש, העוף, החלב והביצים. עוד עולה מהדו"ח כי התמיכה במגדלי הפטם (עוף שמגדלים באופן מסחרי למאכל) עמדה על כ-44% מההכנסות החקלאים. עם זאת, מחירי העוף המקומיים גבוהים ב-12% בממוצע מהמחירים בעולם ב-2023-2021, בשל ההשפעה של מכסי המגן.

מגזר החקלאות תפקד היטב במלחמה

הדו"ח מתייחס בהרחבה להשפעות של מתקפת שבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל' על המגזר החקלאי. על פי הדו"ח, משרד החקלאות הישראלי נקט בצעדים מהירים ונרחבים כדי להבטיח את המשך הייצור החקלאי ולשמור על תפקוד שרשראות האספקה. בין היתר, נפתח מרכז חירום חקלאי שפעל 24 שעות ביממה, הוקצו פיצויים לחקלאים בדרום ובצפון, ניתנו תמריצים לזריעה מחודשת של חיטה, עגבניות, גזר ותפוחי אדמה בשטחים מרוחקים מקו האש, והוגדלה מכסת העובדים הזרים לכ-70 אלף.

הדו"ח משבח גם את תוכנית ביטחון המזון הלאומית 2050 שמקדם משרד החקלאות. התוכנית תובא לאישור הממשלה בשנה הקרובה ותשרטט את מפת הדרכים להבטחת מזון טרי ובריא לאזרחי ישראל בשגרה ובחירום.

תמיכה בענף שמן הזית 

עוד נסקרו בדו"ח רפורמות שבוצעו ב-2024-2023 שמטרתן הסדרה וייצוב של ענפי חקלאות בישראל. הרפורמה בענף הצומח, שנועדה להפחית בהדרגה את המכסים על פירות וירקות, הוקפאה בהחלטת שר האוצר ושר החקלאות בדצמבר 2023 לאחר שתי פעימות בלבד, בעקבות אי החלת מרכיב התמיכה הישירה לחקלאים שתוכנן במקור.

לעומת זאת, בענף הביצים הוסדרה בחקיקה רפורמה שכוללת ביטול מכסות ייצור עד 2033, עם אפשרות להארכת התקופה לשלוש שנים נוספות. לצד זאת, סוכם על השקעה של 480 מיליון שקל בשדרוג לולים ולפדיון מכסות ממגדלים שיבחרו לעזוב את הענף.

בענף החלב נכנס לתוקף הליך עדכון המחירים המפוקחים לצרכן שחל ממאי 2023. העדכון שעליו סוכם במסגרת הסכם החלב מתבצע באופן אוטומטי, ללא צורך באישור שר, על סמך נוסחה המתחשבת בשינויים במחירי התשומות.

המכס על יבוא שמן זית הופחת ל-10% ברבעון האחרון של 2023, בהחלטה של משרד החקלאות ומשרד האוצר. במקביל, הוסכם על תמיכה שנתית של 30 מיליון שקל למגדלי זיתים לשמן זית, החל מתחילת 2024.

כדי לחדש את גידול השום המקומי, שקרס לאחר ביטול המכסים במרץ 2022, הקצה משרד החקלאות כשלושה מיליון שקל לתמיכה במגדלים שזרעו שום בסתיו 2023 והתחייבו לאסוף אותו לשימוש כזריעה כדי לבסס את הענף מחדש לעונת 2024.

מחברי הדו"ח ממליצים להמשיך ברפורמות מבוקרות לשינוי אופן התמיכה בחקלאים, תוך מעבר מתמיכה עקיפה (כגון מכסים ומכסות) לתמיכות ישירות וממוקדות, שישפרו את יעילות המגזר ויתמכו בפריון ובקיימות סביבתית.

ירידה בתקציב הפיתוח

הדו"ח מדגיש את תרומתה של ישראל לחדשנות חקלאית. יותר מ-20% מתקציב החקלאות השנתי מוקדשים למחקר ופיתוח בעיקר בתחומי ניהול מים, חקלאות חכמה אקלימית ופיתוח טכנולוגיות ירוקות. בין הצעדים שאליהם מתייחס הדו"ח: פיתוח כלים לחקלאות חכמה, תוכניות למחקר יישומי בניהול נגר ופוריות קרקע, והשקת פרויקט Agri-PV (אגרי-PV) – טכנולוגיה לשילוב מערכות סולאריות בשדות חקלאיים.

עם זאת, בארגון מצביעים על מגמה כללית של ירידה בתקציב הפיתוח מאז 2002. ב-2023-2021 היה תקציב הפיתוח נמוך מממוצע ה-OECD והסתכם ב-2.5% מערך הייצור החקלאי. הוצאות אלה התמקדו בעיקר בחדשנות חקלאית ובתשתיות הידרולוגיות (הובלה ואיגום מים).

הדו"ח מציין גם צעדים שקידם משרד החקלאות בתחום התכנון, הביטוח והרגולציה כדי להתמודד עם שינויים אקלימיים. כך למשל, הקרן לנזקי טבע (קנ"ט) מציעה לראשונה פוליסת ביטוח שנועדה לפצות חקלאים על הפסדים כתוצאה מהתפרצות של שפעת העופות. הפוליסה מוצעת בהשתתפות ממשלתית של 80% מעלות הפרמיה.

"לבנות תשתית לביטחון מזון אמיתי"

ב-OECD הביעו דאגה לנוכח המגמה של צמצום החלק של החקלאות בכלכלת ישראל. חלקה של החקלאות בתעסוקה בישראל הוא פחות מ-1%, ואילו החלק של החקלאות בתמ"ג ירד בשני העשורים האחרונים ל-1.4%.

עוד נטען בדו"ח כי כלכלת ישראל היא אמנם קטנה יחסית, אך צומחת במהירות: האוכלוסייה גדלה בשני העשורים האחרונים ב-66% – נתון גבוה ביחס לשאר מדינות ה-OECD. עם זאת, התמ"ג לנפש צמח פי שניים בשני העשורים האחרונים,

שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, בירך על הדו"ח ואמר: "ממצאי דו"ח ה-OECD  מלמדים שאנו בכיוון הנכון. גם בזמן מלחמה ותחת אש ידענו להמשיך ולפתח את החקלאות הישראלית, להגדיל את הייצור המקומי ולבנות תשתית לביטחון מזון אמיתי למדינת ישראל".

לדבריו, "נמשיך לפעול להוזלת מחירי המים לחקלאים, להרחבת שטחי הגידול ולהגדלת התוצרת המקומית הטרייה בשליש בעשור הקרוב".

בהתאחדות חקלאי ישראל ציינו שהדו"ח "מדגיש את עוצמתה ותרומתה של החקלאות הישראלית לביטחון המזון הלאומי, גם בשעת מבחן", אך הדגישו ש"רמת התמיכה הכוללת בחקלאות בישראל עדיין נמוכה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD. יש להמשיך במדיניות של תמיכה וסיוע לחקלאים, להמשיך להשקיע בפריפריה ולעודד ייצור מקומי, כדי לשמור על ביטחון המזון לכל אזרחי המדינה".