הפעיל החברתי מונים הרון (36) הקדיש את השבוע שעבר לביקורי תנחומים. הוא הגיע במשך השבוע ל-7 התכנסויות אבלים שונות של הקהילה הסודנית בישראל. כולן הוקדשו למי שקרוביהם הם בין האלפים הרבים של הנרצחים בעיר אל-פאשר, בטבח הנרחב האחרון במלחמת האזרחים המדממת בסודן.

כמי שחלק מפעילותו נעשית בתוך קהילת הפליטים, הוא עובד במרץ בתקופה האחרונה כדי שהסכסוך בין השבטים השונים יישאר הרחק מישראל. זו סכנה ממשית: בפריז ובמרוקו כבר היו עימותים אלימים בין הפליטים התומכים בקבוצות השונות הנלחמות כעת, ובין אלו המתנגדים להם. עם זאת, הוא בטוח שההשפעה על הקהילה בארץ תהיה מוגבלת, באופן אירוני דווקא בגלל מצבה החוקי הרעוע.

"כשאין את הגב של המדינה, הקהילה היא הגב", הוא מסביר, "במרוקו ובפריז אנשים חיים כקבוצות נפרדות, בישראל זה לא ככה. עצם העובדה שאנשים בלי מעמד מחזקת את הקשר הקהילתי. המרכזים הקהילתיים פה הם מעורבים. יש רכזים של השבטים, אבל כולם יכולים להיעזר בהם".

"אחי עונה כי אמרו שהוא מרגל במוסד"

הרון חווה את זוועות המלחמות בסודן: מיליציות הג'ינג'אוויד שרפו את כפרו עוד ב-2001, ורצחו את אימו. הוא הגיע לארץ כפליט ב-2012, וקיבל מעמד הגנה קבוצתי לאחר שלוש שנים בכלא סהרונים. יש לו ניסיון ארוך בהתמודדות עם המתח הקיים בין הפליטים מארצו ומארצות נוספות באפריקה ובין הישראלים.

הוא מספר שהקונספירציות שנפוצו לאחרונה בנוגע למעורבות ישראל בסודאן אינן תופעה חדשה. עוד לפני הגעתו לישראל, כשהיה פעיל פוליטי באוניברסיטה בבירת סודן חרט'ום, הואשם שהוא מרגל לטובת המוסד הישראלי. "אחי נעצר ועונה בשל כך", הוא מספר.

ב-2019 עצרו כוחות הביטחון במדינה 18 אנשים שהואשמו שאומנו במוסד, "הכול במטרה ליצור אי-יציבות במדינה, לשסות את השבטים האפריקאים והערבים אחד בשני". לדבריו מנהיגי כוחות המורדים בסודן (RSF) דוחפים לנורמליזציה עם ישראל, ומתנגדיהם טוענים שישראל מממנת אותם.

"אם אני רואה התבטאות בפייסבוק, אני מרים טלפון"

הקהילה הסודנית בישראל מונה כ-6,000 בני אדם. מחציתה מתגוררת בת"א, והשאר מפוזרים באילת, אשקלון, ירושלים, פתח תקווה, רמת גן, פתח תקווה, ושדרות, שם בשבעה באוקטובר נרצח חברו של הרון אדם ברימה.

מצבם המשפטי של רוב הפליטים מדארפור התייצב לאחר שנים של מאבק, והם חוסים תחת הגנה קבוצתית. "רוב האנשים שהגיעו הם מאזור דארפור. למרות שיש אנשים שמזדהים עם הצבא עכשיו, הקהילה קטנה ומחוברת. מי שתומך ב-RSF מגיע לנחם גם בשבעה של מי שתומך בצבא סודן. אף אחד לא רואה בשני שליח של המנהיג הנוכחי, או של זה שרוצה להחליף אותו".

איך מרגיעים את הרוחות?
"המטרה שלי מההתחלה כפעיל חברתי הייתה לדלל השפעה שבטית בחברה, באופן מודע. אני מוודא שיש ייצוג שווה של כל השבטים בכל מני פורומים, גם במרכז הסודני. הסרנו את המחסומים, והיום אני לא יודע להגיד לך מי מאיזה שבט. זה תהליך של הרבה שנים. אני לא אומר שאין מחלוקות, השאלה איך מנהלים את המחלוקות האלו".

תן דוגמה.
"אנחנו מקיימים שיחות חודשיות שמדברים על המצב. כולם מגיעים. אם יש סכסוך, או שאני רואה התבטאות בפייסבוק, אני מרים טלפון. אומר: 'אני מבין אותך, אבל צריך להבין גם את ההשלכות'".

"הג'ינגאוויד שרפו את הכפר שלי ורצחו את אמא שלי. אני מבין את הכאב, את הקושי להתגבר על הרצון לנקום. אבל אני לא רוצה שמישהו יסבול ממה שאני סבלתי. הג'ינג'אוויד הזה הוא שכן שלי בדארפור, הוא לא הולך לשום מקום וגם אני לא".

הקהילה הסודנית מעורבבת עם האריתראית, שבתוכה הייתה אלימות קשה. איך הסכסוכים לא חודרים לקהילה הסודנית?
"האריתראים הם אחים שלנו, ביחס שהם מקבלים במדינה, וגם בתרבות אפריקאית ותיקה  של פתרון סכסוכים בלי משטרה ובלי בתי משפט. אז אנשים מזדעזעים מזה שהגיעו לאלימות הזו. הייתה לנו יוזמה קהילתית בקשר לזה: הקמנו ועדה שעמדתי בראשה, שניסתה לגשר בין הצדדים האריתראים, באופן ששומע את שני הצדדים בנפרד, ואז ביחד. אבל הפערים היו גדולים מדי".

הרון מסביר שבמסגרת תפקידו בארגון הסיוע לפליטים 'היאס' (HIAS), אין לו אפשרות להיפגש עם מי שמצהיר על עצמו כתומך במשטר האריתראי. "תומכי המשטר הונחו בידי השלטונות בארצם ושגרירות אריתריאה בארץ לעשות כך או אחרת. המתנגדים יותר שיתפו פעולה".

"אי אפשר לפתור סכסוך פוליטי בכוח"

להרון עמדה נחרצת על המשך הסכסוך בארצו. פעולתו להשכנת שלום בין אנשים בישראל מבטאת את האופן בו הוא רוצה לראות את עתיד סודן. "אני מתנגד להמשך המלחמה, ואני יודע שהשלטון אשם בסכסוך המתמשך בין הערבים והאפריקאים. יש קבוצות שמתנגדות ל-RSF, שהם ההמשך של הג'ינגאוויד, אלו שביצעו את רצח העם בתחילת שנות האלפיים. את הכפר שלי הם שרפו ואת אמא שלי הם רצחו, אבל אני מבין דבר אחד, אי אפשר לפתור סכסוך פוליטי בכוח אף פעם".

הוא אומר שהוא "מבין את הכאב של האנשים, ואת הקושי להתגבר על הרצון לנקום", אך לדבריו  "אם הצבא יצליח להכניע את ה-RSF בכוח צבאי, נחזור לאותה נקודה. אני לא אוהב אותם, הם רצחו את אמא שלי, אבל אני מעדיף את הצד שלהם – הם חסרי לגיטימציה בינלאומית, חסרי השכלה, ולכן יהיה קל יותר להכניע אותם".

הוא פועל מהכרה עמוקה שכל הקהילות בסודן יישארו חלק ויצטרכו לחיות ביחד, למרות הזוועות: "הג'ינג'אוויד ניסו למחוק אותנו, מליוני פליטים, נרצחים. ולא נמחקנו. לחשוב שהמלחמה הזו תמחק את הערבים ואת ה-RSF, זה לא יקרה. אני לא רוצה שמישהו אחר יסבול ממה שאני סבלתי. הג'ינג'אוויד הזה הוא שכן שלי בדארפור, הוא לא הולך לשום מקום וגם אני לא. צריך לסלוח ולהתקדם הלאה".