התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים הוצגה היום (שני) בוועדת הכלכלה של הכנסת, לקראת ההצבעה עליה בממשלה בראשון הקרוב. זאת לאחר שהושקה אתמול בכנס חירום לפתיחת שבוע הבטיחות בדרכים.

התוכנית מבוססת על תוכניות מגירה שישבו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) זה מספר שנים. לפי אד בן ליש, ראש מינהל התנועה במשרד התחבורה, "מדובר בכ-350 מיליון ש"ח שיעלו להצבעה בראשון הקרוב בישיבת הממשלה".

התקציבים יוקצו לשנים 2026 עד 2030, ולפי בן ליש, יכללו גם 50 מיליון ש"ח לשלהי 2025, כך שיהיה ניתן להתחיל בהכנות ליישום התוכנית.

הם יחולקו באופן הבא:

• 120 מיליון ש"ח בשנה לבטיחות במרחב העירוני, כולל תוכנית "רשות בטוחה"
• 100 מיליון ש"ח בשנה לפעילויות חינוך מצילות חיים
• 75 מיליון ש"ח בשנה לתגבור פעילות הרלב"ד, בעיקר בהסברה
• 35 מיליון ש"ח בשנה לתגבור האכיפה הדיגטלית, דרך מצלמות חיישנים וכדומה
• 10 מיליון ש"ח בשנה לפיתוח ושימור תוכניות הכשרת נהגים
• 10 מיליון ש"ח בשנה להשקעות בסטראטאפים של בטיחות וטכנולוגיות מצילות חיים.

יו"ר הועדה, ח"כ דויד ביטן (הליכוד): "זה עדיין לא מספיק, אבל לפחות זו התחלה. אני שמח שהלחץ עבד. לא רק שלנו בוועדה, אלא של המציאות, של ההרוגים".

2024 היתה השנה הקטלנית ביותר בתאונות הדרכים מזה שני עשורים, ו-2025 ככל הנראה עומדת לעקוף אפילו אותה. למרות מספר דיונים שיזמה ועדת הכלכלה בנושא, והתפטרות דרמטית של יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, עברה יותר משנה וחצי מאז שהוועדה דרשה תוכנית לאומית עד שהמשרד הביא כזו לשולחן.

ברלב"ד ביקשו 900 מיליון בשנה

ביטן לא היה היחיד שהוטרד מהיקף התקציב. גלעד כהן, מנכ"ל הרלב"ד והדמות הבכירה בה לאחר התפטרות היו"ר יורם הלוי, בירך על התקציב, שלדבריו הוא ריאלי ביחס למטרה של הקטנת התאונות ב-5% בשנה, אך הדגיש את מגבלותיו.

"אנחנו שמחים על הנתון של 5% בשנה, כי רק עד לזה אנחנו יודעים להתחייב", אמר כהן, "אנחנו הרי ביקשנו במקור 900 מיליון ש"ח לתוכנית, מתוך השוואה לתוכנית שיינין, שעמדה בזמנו על 500 מיליון, ששווים היום 970. התפשרנו על 350 מתוך הבנה שזה מה שנצליח לקבל".

תוכנית שיינין, שבמסגרתה הוקמה הרלב"ד, נעשתה בתחילת שנות האלפיים, והניבה הצלחה משמעותית בהורדת מספר ההרוגים בשנים 2005 עד 2010. עם השנים נשחק משמעותית התקצוב, שעמד על כ-500 מיליון ש"ח, וחלקים ממנו עברו לסמכות משרדים אחרים, כך שכיום עומד תקציב הרלב"ד על כ-59 מיליון ש"ח בלבד.

ביטן התייחס לדבריו של כהן, והפנה שאלה לנציגי משרד האוצר: "אם הם ביקשו 900, למה נתת להם רק 350? למה לא 550? אתם הרי יודעים שהנזק מתאונות הדרכים הוא כ-20 מיליארד ש"ח בשנה". נציג האוצר דניאל שוורץ השיב שלאוצר אין תחשיב כמה אמור להיחסך ממניעת תאונות. "איך יכול להיות שאין לכם נתונים", אמר ח"כ ביטן, "כשבונים כביש אתם דורשים חישוב תועלת כלכלית".

ביקורת על האוצר: "מכשילים בלממש את הכסף"

שוורץ אמר כי האוצר רוצה "תוכנית טובה ועבודת מטה מסודרת לפני שמחליטים אם צריך עוד". הוא אמר שהוקצו 200 מיליון ש"ח לפרויקטי תשתית בשנים 2023-2022, והרלב"ד ניצלה מתוכם 80 מיליון בלבד. בתגובה התרעמו חלק מחברי הועדה, וטענו כי מדובר בתוצאה מהגבלות של האוצר – טענה שעלתה גם מהרלב"ד בדיונים קודמים.

"אם הברז לא מצליח להזרים את הכספים, זה כי הברז לא מספיק חזק", אמר ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ומחברי ועדת שיינין. "השארתם מהרלב"ד בקושי 59 מיליון ש"ח, כשהיה צריך לפחות 500 מיליון, ואז אתם מכשילים אותה בלממש את הכסף. ותגיד לי", פנה בקר לשוורץ, "אם זה לא יצליח להפחית הרוגים, אתה תבקש לתת עוד פחות כסף?" שורץ לא הגיב.

ביטן דורש שהכסף יועבר לרלב"ד

בהמשך נמתחה ביקורת ממשתפים נוספים על אופן העברת הכספים – שבמשרדי האוצר והכלכלה לא ידעו לומר כמה מהם יועברו ישירות לידי הרלב"ד. המשתתפים השונים, ובהם היו"ר ביטן, הביעו דאגה כי שהכספים יועברו למטרות אחרות. יש לכך תקדימים: למשל, בדיון קודם של הוועדה שהכסף שהוקצה לשוטרי תנועה "נבלע" במשטרה ושימש להעסקת שוטרים כלליים, וכי משרד התחבורה קיצץ שוב ושוב מתקציבי הרלב"ד והעביר אותם לשימושים אחרים.

מנכ"ל עמותת אור ירוק, יניב יעקב, הביע גם הוא דאגה מכך שהכסף לא יועבר דרך הרלב"ד, וכן הזהיר כי בנוסף להיבטים התקציביים, יש צורך שהממשלה תיתן לרלב"ד גם את הסמכויות אותן היא מבקשת בתוכנית הלאומית. "ללא סמכויות אלו, בעיקר של פיקוח ואכיפה, הרלב"ד תיוותר רק גוף רזה של הסברה ומחקר".

מנכ"ל ארגון נתון לשינוי, גל רייך, העיר שאת התוצאות של המאבק להפחתה של מספר הנפגעים לא נמדדות מיד לאחר השקעת התקציב, וציין כי "ב-2008 היה שיא של תקציב לבטיחות בדרכים ורק ב-2011 נרשם מספר מינימום בהרוגים. לכן חשוב להמתין שלוש שנים, ואז לבדוק את התוצאות. לפחות בשלוש השנים הראשונות צריך לתת לרלב"ד את התקציב שהיא מבקשת ולא להתחיל ישר מפשרה".

בסיכום הדיון דרש ביטן שתי תוספות מרכזיות לתוכנית: לבחון אפשרות להגדלת התקציב החל מ-2027 אם תוכיח את יעילותה; ויצירת מנגנון המוודא שהכסף יישאר צבוע לבטיחות בדרכים, יועבר לרלב"ד, לא יוכפף לרצונות שר התחבורה, ויהיה נתון לפיקוח של וועדת הכלכלה.