התחזיות השחורות התממשו: מספר ההרוגים בתאונות דרכים הגיע הבוקר (ראשון) לשיא של 18 שנה, רגע לפני סיומה של 2024. הבוקר בתאונה באשקלון נהרג אדם מפגיעת אוטובוס, לאחר שהנהג ככל הנראה איבד שליטה. נתוני הרלב"ד יעודכנו רק מחר ב-9 בבוקר, אך כבר כעת ברור כי מניין ההרוגים בתאונות דרכים צפוי לעלות ל-434 בני אדם לפחות. כעת מספר ההרוגים הוא הגבוה ביותר מאז 2006, אז עמד על 439 בני אדם. באופן לא מקרי ככל הנראה, גם תקציב הרלב"ד שבר השנה שיא שלילי של כל הזמנים, 67 מיליון שקלים, הנמוך ביותר מאז הקמתה בתחילת שנות האלפיים.
חודש נובמבר היה אומנם קטלני פחות מהצפוי, אולי כתוצאה מדחיית הגשמים, אך 2024 בכל זאת גובה קורבנות בקצב מבעית. גם 2023 הייתה אחת השנים הקטלניות בעשור האחרון, ובמאי כתב מבקר המדינה דו"ח חריף על המאבק בתאונות הדרכים, אך כבר ביולי השנה היה ברור לרבים ברלב"ד ובסביבתה שפנינו לשנה קטלנית אפילו יותר מקודמתה.
למרות זאת, עד לפני חודש התנהלה הרלב"ד ללא מנכ"ל במשך כל השנה; תקציבה קוצץ לשפל היסטורי, תוך פגיעה קשה בתפקודה, ואז קוצץ שוב; ואפילו ועידת המשנה לענייני תאונות דרכים שבכנסת נותרה ללא יו"ר, לאחר שהיו"ר ח"כ בועז טופורובסקי התפטר במחאה על אוזלת ידה של הממשלה בחודש יולי. לפני כחודש נערכו שני דיוני חירום בוועדת הכלכלה בנושא הקטל בדרכים- באף אחד מהם לא נכחו שרת התחבורה מירי רגב, סגן השר אורי מקלב, או מנכ"ל המשרד משה בן זקן.
בקרב ההרוגים נכללים 155 הרוגים ברכב פרטי; יותר ממאה אופנוענים; למעלה מפי 5 מחלקם בכמות הנהגים. גם 113 הולכי רגל נהרגו השנה, עלייה של כ-12% לעומת השנה שעברה. ביניהם, שיעור הזקנים והילדים גבוה מאוד: כל הרוג שני הוא ילד או אזרח ותיק. אלה אוכלוסיות שגם נוטות יותר ללכת ברגל, וגם פגיעות בהרבה מהיתר, מסיבות שונות.
156 מההרוגים הם מהמגזר הערבי, למעלה מ-35%, אף שהמגזר מהווה כ-20% בלבד מהאוכלוסייה; הציבור הערבי הוא גם הציבור שנפגע באופן הקשה ביותר השנה, כשהעלייה בו במספרי ההרוגים נוסקת לכ-60% לעומת 2023.
בקרב ילדים ונוער במגזר, המצב קשה אף יותר: על אף שרק כרבע מהילדים בישראל הם מהמגזר הערבי, שיעורם בקרב הילדים שנהרגו בתאונות דרכים הוא כ-75%. רק כ-5% מהילדים בישראל הם מהמגזר הבדואי, אך ילדים בדואים הם כ-25% מהילדים ההרוגים. ראשי המגזר זעקו השנה פעם אחר פעם, ופעילים בשטח כדוגמת עמותת אלסאלמה, שמנגישה מידע וניסיון תחבורתיים ומחנכת לשמירה על החיים, חשים שאין להם מספיק גב.
אף שרבים נוטים לייחס את העלייה הדרמטית במספר ההרוגים ללחץ מהמלחמה, נראה שאין קשר סיבתי מובהק: 2023 הייתה שנה קטלנית מאוד עוד לפני 7 באוקטובר, וקצב התאונות לא גבר משמעותית בחודשים הראשונים שאחריו. גם 2024 נפתחה במספרים דומים לאלו של 2023, כלומר גבוהים, אך לא קיצוניים; הפערים המשמעותיים נפתחו רק מחודש מרץ והלאה, אז נהרגו במשך מספר חודשים יותר מ-40 איש בכל חודש.
על פי הערכתם של גורמים שונים בתחום, אחת הבעיות המרכזיות, ואולי המרכזית מכולם, היא בעיית האכיפה, שמספר קצינים במשטרה ומחוצה לה כבר התריעו עליה מתחילת המלחמה. "בעולם המערבי מקובל ממוצע של ניידת על כל 10 קילומטר", אמר ניצב חיים שמואלי, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, בדיון החירום בוועדת הכלכלה. "בישראל אנחנו מדברים על ניידת ל-180 קילומטר. אמרנו שבכל משמרת יהיו 450 ניידות, אנחנו היום עומדים אפילו לא על רבע מזה, על 450 ליממה".
בעבר סיפרו במשטרה כי עקב המלחמה הועברו שוטרי תנועה רבים למשימות בעלות אופי בטחוני, ובוטל הנוהג שאפשר לשוטר יחיד לנהוג בניידת, מחשש לביטחונו. בכך צומצם משמעותית מספר הניידות שמשטרת ישראל מסוגלת להפעיל על הכבישים.
התוצאה היא פגיעה משמעותית ביכולת האכיפה. בחודש שעבר נחשף ב'דבר' מסמך, שעל פיו מתוך כ-77 אופנוענים שנהרגו מתחילת השנה עד אוגוסט 2024, יותר מ-50% לא החזיקו ברישיון מתאים או כלל לא החזיקו ברישיון. נתון זה מהווה עלייה משמעותית מהשנים הקודמות, והוא ככל הנראה מתבטא גם בעלייה החדה במספר האופנוענים ההרוגים. הנתון כנראה מעיד גם על היעדר חשש מהמשטרה, שמוביל לחוסר זהירות בקרב כלל ציבור הנהגים במדינה. נותר רק לקוות שביומיים שנותרו לה, לא תשבור 2024 שיא נוסף, ותעקוף גם את 2006.
